"לפני שהתגייסתי למשטרה, חשבתי שיש שיטור יתר כלפי יוצאי אתיופיה. חשבתי שהמשטרה פועלת כך כמערכת. אבל כשהתגייסתי למשטרה הבנתי שהתפיסות פה שונות לחלוטין"- כך שיתף חוקר נוער בתחנת לב תל אביב, רס"ר אייטנאו מנגיסטה. "כיוצא אתיופיה אני מכיר את כל הסיפורים על שיטור יתר. אני תמיד חשבתי שזה כך, אבל היום אני מבין שזה לא המצב".
אייטנאו מנגיסטה, בן 31, שגדל בצפון הארץ וכיום מתגורר בפתח תקווה, נולד באתיופיה וגדל בעיר גונדר. כשהיה בן 11, עלה יחד עם משפחתו לישראל, התחנך בישיבה תיכונית ומכינה קדם צבאית ולאחר מכן שירת כלוחם ומפקד בחטיבת הצנחנים. למרות שבאותה עת לא דמיין את עצמו כשוטר, הוא למד לתואר ראשון - קרימינולוגיה במכללת הגליל המערבי. בהמשך הוא החליט שהוא רוצה להתגייס למשטרה.
"כשהייתי סטודנט התקיימו מחאות יוצאי אתיופיה בעקבות מותו של סלומון טקה", שיחזר מנגיסטה. "יצאתי להפגין ולאחר מכן החלטתי שאני רוצה להתגייס למשטרה במטרה לשנות את המצב, לראות מה קורה בארגון ולנסות להשפיע".
סקר עמדות של המשטרה שהופיע בדו"ח מבקר המדינה ב-2021, עסק בהתנהלות הארגון מול יוצאי אתיופיה והצביע על נתונים עגומים. בדו"ח פורסם ששיעור יוצאי אתיופיה שנתנו אמון במשטרה עמד על 13%, וזאת בניגוד ליעד של 30% שהמשטרה הציבה לעצמה לאותה השנה. הדו"ח גם הצביע על כך ששיעור המעצרים של נערים יוצאי אתיופיה עומד על 5.6% - פי 3.3 משיעורם באוכלוסייה ושיעור המעצרים של בגירים יוצאי אתיופיה עומד על 4.3% - פי 2.5 משיעורם הכללי באוכלוסייה.
בהליך שיתוף הציבור שקיים משרד המבקר במסגרת פרסום הדו"ח, עלה כי תחושות חוסר הביטחון והאמון של יוצאי אתיופיה במשטרה מבוססות על תפיסתם כי גורמי האכיפה פועלים נגדם ולא למענם, וכי מתקיימת אפליה על רקע גזעי.
מנגיסטה סבור שהרגשות נובעים מכשל הסברתי, מה שמביא אותו לנסות ולקרב את את יוצאי אתיופיה. "חשוב לי לשוחח על זה רבות עם חברים שלי. אני חלק מקבוצת כדורגל ובשיחות בינינו אני נוהג להציג את המשטרה, מנסה לקרב אותם ולחשוף את הפנים האמיתיות של המשטרה".
"כשאני מספר לאנשים שלדעתי במשטרה אין את התפיסות האלו, הם קודם כול בשוק. דברים שרואים משם, לא רואים מפה", אמר מנגיסטה. לדעתו, צריך להרצות בבתי ספר ולעודד גיוס של יוצאי אתיופיה למשטרה, משום שמצב כזה עשוי לשנות את התמונה.