ביקורת חריפה באוצר על מדיניות הריבית של בנק ישראל

משרד האוצר מתח היום ביקורת חריפה מאוד ביחס למדיניות הריבית של בנק ישראל בשנים האחרונות ובמיוחד בשנה החולפת. כלכלני אגף הכלכלה והמחקר במשרד האוצר פירסמו היום חוברת מידע כלכלי המסכמת את ההתפתחויות במשק בשנת 2002, בה הם מאשימים את בנק ישראל בחלק גדול מהאחריות למצב המשק. באוצר סבורים כי "מדיניות בנק ישראל שונה מהמדיניות הנפוצה בבנקים מרכזיים בעולם, אשר מתאימים את תגובתם גם למצב הריאלי במשק".

הדו"ח שפירסם האוצר אינו חוסך שבטו מבנק ישראל: "מדיניות מרסנת מדי"; "ריסון מוניטרי עמוק מהדרוש"; "איחור בזיהוי עוצמת תגובת השווקים"; חוסר תגובה של המדיניות המוניטרית"; "בנק ישראל הגיב באופן אנמי" - אלה רק חלק מהביקורות המופיעות בו.

"המדיניות המוניטרית, אשר התבטאה בשמירה על ריבית ריאלית גבוהה מאוד במהלך שנת 2001 תרמה להגברת ההאטה בצריכה הפרטית, בהשקעות וביצוא בשנת 2002 ועיכבה במידה ניכרת את תהליך ההתאוששות של המשק", מאשימים באוצר.

"הפיחות בשער השקל במחצית הראשונה של 2002 ביטא את תגובת השווקים להתגברות אי הוודאות הביטחונית ולשינויים החדים במדיניות שחלו בתחילת השנה? - בעיקר הורדת הריבית החדה בסוף 2001, שבאה לאחר תקופה ארוכה של מדיניות מוניטרית מרסנת מדי שדחתה ביותר משנה את ההתאמה של שער החליפין לתנאים החדשים שהתפתחו במשק. ההעלאה החדה בריבית באמצע 2002 והחלטות הממשלה באותה תקופה, שבלמו את התרחבות הגירעון התקציבי, הביאו לשינוי המגמות של שער החליפין, האינפלציה והציפיות לאינפלציה", כותבים כלכלני האוצר בסקירתם.

כלכלני האוצר מסבירים בדו"ח כי "לאחר שלוש שנים של ריסון מוניטרי עמוק מהדרוש לעמידה ביעד האינפלציה זינקו המחירים במהלך שנת 2002. גורמים מרכזיים שהניעו את עליית המחירים היו הפיחות המהיר בשער החליפין והאיחור של בנק ישראל בזיהוי עוצמת תגובת השווקים והמשכיותה. הפיחות בשער החליפין התרחש על רקע הורדה חדה בריבית בסוף דצמבר 2001, לאחר שלוש שנים בהן הוחזקה ריבית גבוהה אשר יצרה ייסוף ריאלי מלאכותי ולא איפשרה לשער החליפין להתאים עצמו לאירועים המקומיים והעולמיים. במהלך המחצית הראשונה של השנה התעצם הפיחות, על רקע חוסר התגובה של המדיניות המוניטרית, ההחרפה במצב הביטחוני והירידה בהכנסות ממיסים, אשר עוררה חשש לחריגה גדולה של הגירעון בתקציב המדינה מהיעד המתוכנן בתקציב".

"כיום, לאור הניסיון שהצטבר בשנים האחרונות ועל רקע המיתון בפעילות אשר אינו יוצר לחצים אינפלציוניים, על בנק ישראל לבחון אפשרות לתת משקל במדיניות למצב הריאלי של המשק ולהימנע מהחלקה מוגזמת של הריבית הנומינלית. בכך, המדיניות המוניטרית תוכל לסייע להתאוששות של המשק מחד, ולהימנע מהחטאת יעד האינפלציה מלמטה מאידך, החטאה העלולה להיות החמישית ברציפות של יעד האינפלציה על ידי בנק ישראל", מסכמים באוצר.