אלוף במיל' יצחק בריק התייחס להנחה השגויה של מפקדי הצבא והמודיעין לאורך השנים, שהובילו למחדל ה-7 באוקטובר, כך לטענתו: "רמטכ"לים חשבו שלא צריך להשקיע הרבה בכוחות החי"ר וביבשה".
לדבריו, "מאז שנחתמו הסכמי השלום עם המדינות מצרים וירדן - התפיסה הרווחת אצל ראשי מערכת הביטחון הייתה שהמלחמות הגדולות בהיסטוריה של ישראל כמו מלחמת הכיפורים, לבנון הראשונה, ההתשה ועוד - לא יתקיימו יותר בעתיד, ומכך נגזרו ההחלטות האסטרטגיות השגויות שלהם. לאחר נצחונות שלנו במלחמות עבר וחתימת הסכמי השלום עם חלק ממדינות האויב, הצמרת הביטחונית עבדה על פי ההנחה שאנחנו צבא חזק, שאויבנו מורתעים - ושהם לא יעזו לתקוף אותנו. בעקבות הערכה זו, הרמטכ"לים, כמעט בזה אחר זה קיצצו בכוח האדם - וגם בכוחות החי"ר והטנקים של צה"ל. מטרתם הייתה להפוך את הצבא לקטן, טכנולוגי ו'ממזרי'. לצערי, הקטינו את הצבא עד כדי כך שיהיה לו קשה להשתלט על מספר זירות מלחמה במקביל. כל זאת, בזמן שאויבנו מתעצמים בקצב מטורף. לא מימד העוצמה של חמאס הוא זה שהשפיע עלינו וגרם להרס הרב - אלא ההנחה שהם מורתעים".
בריק הדגיש: "כלל ראשי אמ"ן מאז תחילת שנות האלפיים, לא התריעו בפני הדרג הצבאי והמדיני על העוצמה של באויבים, ההולכת ומתעצמת סביבנו, אף אחד לא הפך שולחנו אלא רק קיצצו במשאבים. משה בוגי יעלון קיצץ 1000 טנקים ומספר אוגדות, לאחר מכן בני גנץ - קיצץ 600 טנקים ונתן לאוקראינים ערכות מגן ללוחמים, גדי אייזנקוט קיצץ בארטילריה - ואילו אביב כוכבי קיצץ 200 טנקים. בנוסף לכך, הם קיצצו ופיטרו אלפי אנשי קבע מקצועיים, וכך הגענו למצב שאין מי שיחזיק ויפקח על אמצעי הלחימה במחסני החירום שלנו. כאשר יקיימו ועדת חקירה על המלחמה, ידברו בין היתר על איך מצאו המילואימניקים את מחסני החירום בתחילתה - עם חוסרים אדירים של ציוד, וכך הגענו כצפוי למצב שבו האזרחים החלו לקנות ציוד ללוחמים".
על דור הרמטכ"לים, טען: "הדור הזה של הרמטכ"לים - החל מאהוד ברק ועד אביב כוכבי קבע שיש להחזיק צבא קטן וטכנולוגי, שהטנקים סיימו את תפקידם, ויש להסתמך בעיקר על חיל האוויר. בשנים האחרונות, עסקו בצה"ל בעיקר במב"מ (המערכה בין המלחמות), הירי מסוריה ובחמאס ובגא"פ, אך לא הכינו את צה"ל ואת המדינה למלחמה האזורית שהולכת ומתעצמת עם כל השלוחות של איראן סביבנו. חיזבאללה, מילציות איראניות בסוריה, בעיראק ובתימן. לא רק שלא הכינו, אלא גם קיצצו בכוח האדם ובכוחות החי"ר. בכמעט כל דבר שחושבים עליו בצה"ל - מגלים מחדל: בעיה של חוסר ראיית העתיד, חוסר בהפקת לקחים, חוסר מעקב ובקרה, חוסר ניהול, תחקירים לא אמינים - תרבות שקר".
תרחיש ה-7 באוקטובר, היום שיהיה זכור לעד כמתקפת פתע עבור צה"ל ואזרחי ישראל - לא היה זר לגמרי עבור בריק: "מה שקרה ב-7 באוקטובר זו בעיה שלטונית ריבונית, זחיחות, חוסר אחריות משווע, חוסר בשלות ויוהרה. כל הסימנים לכך שהולכת להיות התקפה היו בשטח - החל מהתוכניות והמסמכים שהיו בידי אנשי אמ"ן, דרך התרעות התצפיתניות - ועד להתרעת שב"כ בלילה לפני. חשוב שיבינו שה-7 באוקטובר לא היה תקלה, אלא שהוא התרחש בגלל ההתנהלות והתרבות הארגונית של הצבא. התרבות הארגונית הלקויה בצה"ל - הביאה לכאוס הנורא שבעוטף עזה".
עוד אמר: "המודיעין שגה ולא טיפל 20 שנה בהתעצמות האויב, והירידה האדירה במודיעין החלה משנת 2004 - בעקבות התנהלות הצמרת הביטחונית, שחלחלה כלפיי מטה. לקראת 2023, ביטלו ב-8200 מערכת שידעה כיצד לנתח את שדה הקרב, לזהות אויב באופן מיידי - ולשקף תמונת מצב תוך כדי פעולה. כך שהמודיעין הטקטי המיידי לא היה קיים. דור שלם הלך ונעלם - ונותרנו ללא תוכניות הגנה על גבולות מדינת ישראל. שמו את כל ה'זום' על חיל האוויר והמטוסים, דרך תפיסת העולם שבה רמטכ"לים חשבו שלא צריך להשקיע הרבה בכוחות החי"ר וביבשה, חשבו שכך יהרגו פחות חיילים - ושמטוסים זה מספיק כדי להילחם מול האויבים. השקיעו מיליארדי דולרים בבניית המטוסים החדישים ביותר, והזניחו את כוחות היבשה מתוך קונספציה שלא נצטרך להיכנס יותר לשדה הקרב. חשבו שיסתדרו עם היכולת האסטרטגית של המטוסים שלנו נגד האויב. מטוס לא יכול לנצח מלחמה לבד, צריך לכבוש את היעד גם עם הרגליים, כל הראייה הכוללת צריכה להיות שילוב פעולה רב זרועי".
לסיום, סיכם: "אני מציע להתחיל כבר מעכשיו, תוך כדי המלחמה - לשקם את הצבא. להוסיף 3 אוגדות יבשה, להאריך בחזרה את שירות הבנים ל-3 שנים, להחזיר את הכשירות בכל היחידות, להכין את העורף למלחמה, להכין את אנשי הרשויות מפני התקפות של פורעים, להקים כמה שיותר כיתות כוננות. שכל אחד ידע מה תפקידו בזמן מלחמה. בנוסף, יש להקים פרויקט לאומי של קרן לייזר עוצמתית קרן של אלף מגה וואט, שמסוגלת לרסק ולפוצץ טילים בליסטיים".