בפיקוד הדרום מתרוצצת שמועה שמפקד הפיקוד, האלוף ירון פינלקמן, תלה בלשכתו רשימת שמות ותמונות של כל בכירי חמאס, ובכל דיווח על חיסול מפקד מחלקה, מ"פ, מג"ד, מפקד חטיבה בזרוע הצבאית של חמאס, הוא מסמן "איקס" בטוש שחור עבה על התמונה. למרות התחושה המורכבת והמרירה בציבור הישראלי, היקף המחוסלים באחריות פיקוד דרום נערם. הוא כולל את מפקדי הפלוגות ומפקדי הגדודים, ושני מפקדי חטיבות, שהעובדה שסוכלו בזה אחר זה שוללת את היכולת של הזרוע הצבאית בחמאס להוציא אל הפועל התקפות מסודרות וממוקדות נגד ישראל.
בתוך כך, קיימת המתנה דרוכה במערכת הביטחון לחיסול בכירים שמסתתרים ברצועת עזה. התהליך הזה, של מצוד אחר כל מי שלקח חלק במתקפה ב-7 באוקטובר, הוא הרבה יותר עמוק מאשר הרצון לסכל את הפעילות העתידית של חמאס.
תהליך ציד בכירי החמאס כורך בתוכו אחריות לביטחון המדינה אך ללא ספק גם תחושת ההשפלה על ההפתעה המודיעינית ותוצאות המתקפה. לכן אי אפשר לנתק הרהורים על נקמה, בדיוק כמו שדיבר עליה מפקד אוגדה 36 תא"ל דדו בר כליפא, והרצון לעקור מהשורש את כל מה שקשור לחמאס ברצועת עזה, באיו"ש, בלבנון וברחבי העולם.
כפועל יוצא מדפוסי הפעילות הזו והתחושות שכנראה מלוות את כל ראשי מערכת הביטחון, ניתן להעריך כי המצוד אחרי הבכירים יהיה אינסופי. עד האחרון. בדיוק כשם שהמוסד רדף אחרי מבצעי טבח מינכן, והאופן שבו התעקש השב"כ להשיג את כל מי שנטל חלק בלינץ' ברמאללה באוקטובר 2000, כשהמון פלסטיני רצח בידיו שני מילואימניקים, השחית את גופותיהם ונופף מהחלונות בידיים מגואלות בדם. ההיסטוריה מלמדת על כך שאנחנו עם קשה עורף. הפעולות הברבריות של חמאס בעורף המדינה יהוו דלק ואווירה שתניע מלאכת סיכולים הרבה יותר רחבה ממה שניתן להעריך, שתחייב מדינות רבות לשאול את עצמם פעמיים מה הן עושות כדי להצר את פעילות חמאס, והאם הן ממשיכות לספק הגנה לבכירי חמאס בכל מחיר, או כדבריהם "רק לארח", אחרי שהמקום הבטוח ביותר מבחינת חיזבאללה, רובע הדאח'ייה ביירות, התערער אתמול עם שמיעת הפיצוצים במשרדי חמאס וסיכולו של סלאח אל ערורי.
חשוב לציין, כי לפי פרסומים בלבנון, הראשון להיות מחוסל מהנהגת חמאס הוא לא סלאח אל-עארורי, אלא סגן ראש הזרוע הצבאית של חמאס, ח'ליל ח'ראז בלבנון, שמצא את מותו באופן מסתורי לפני מספר שבועות, כשכלי טיס תקף את הרכב בו נסע באזור צור. בישראל לא לקחו אחריות על אף אחד מהסיכולים הללו ושומרים על דממת אלחוט. אך ניתן לציין, כי השב"כ הרחיב את האחריות שלו בכל מה שקשור למעקב אחר ארגון החמאס ברצועת עזה, באיו"ש ובחו"ל.
ראש שב"כ הנוכחי, רונן בר, התבטא בנושא הרחבת האחריות, כולל בשבועות האחרונים בקבינט המלחמה, והדגיש בפני השרים שבכוונת הארגון החשאי להגיע לכלל בכירי חמאס בכל מקום בעולם כולל בלבנון.
במהלך השנתיים האחרונות השינוי הארגוני שבוצע בשב"כ כלל הקמת חטיבה שעוסקת בסיכול מפקדות חמאס בחו"ל, וייעודה לאסוף ולסכל את הפעילות והפעילים של חמאס באשר הם. אל-עארורי היה קליינט מספר 1 שלהם. ובכלל, אם לנתח את דיוני מערכת הביטחון, שב"כ בשנתיים האחרונות היה זה שדחף לטפל ולפעול מול במפקדת חמאס בלבנון.
גורמים במערכת הביטחון אמרו אמש, מבלי להתייחס לסיכולו של אל עארורי וח'ארז, כי כלל גופי המודיעין והביטחון חייבים לשדר עקביות ונחרצות בסוגיית המצוד אחר בכירי החמאס. וזאת לא רק כדי לרסק את הארגון, אלא כדי לשדר לשאר ראשי ארגוני הטרור כי הם הבאים בתור במוקדם או במאוחר, וגם לראשי המדינות המארחות שחמאס יהפוך לנטל ולא לנכס.