"זה נפל לכם מעל הראש", אמר בני בן-מובחר לבן שיחו בטלפון, דקות לאחר שהתרסק בעמק החולה כלי טיס בלתי מאוייש שנשלח מדרום לבנון על ידי חיזבאללה. אזעקות שהופעלו הצביעו על כמה יישובים כיעד של כלי הטיס העוין, בהם המרכז האיזורי שבצומת כ"ח, שם נמצא בניין המועצה האזורית מבואות החרמון, שבן-מובחר עומד בראשה. כלי הטיס המשיך עוד קצת דרומה ונפל בשטח פתוח. אחרי שלושה חודשים של מלחמה, ועשרות כטב"מים שנשלחו לשמי הגליל, ניכר היה שההתרעה לא הסעירה את הנוכחים בחמ"ל המועצה. המבנים שמסביב שוממים - מרכז שיקום וטיפול לאנשים עם מוגבלות, מתנ"ס, מרכז תעסוקה.
כעת, אחרי שהתרסק המטוס העוין, החמ"ל מתרוקן ובן מובחר נותר בו לבד. למכשיר הטלפון זורמות שיחות מתושבים שעזבו את בתיהם שליד הגבול, ומבקשים עזרה בנושאים שונים שהתעוררו במציאות שנכפתה עליהם. במועצה חיים קרוב ל-9,000 תושבים, ב-12 מושבים, ועוד שני יישובים קהילתיים, שנמצאים מקו הגבול בצפון ועד איזור רמת כורזים בדרום.
מאז שפרצה המלחמה, מחולקים יישובי המועצה לשני גושים - יישובי הגוש הצפוני, שמרבית תושביהם עזבו את הבתים, ומושבי הגוש הדרומי, שממשיכים בשגרה. בטבלה שנתלתה בחמ"ל ניתן לעקוב אחרי מספר התושבים בכל אחד מן היישובים: בעוד שיישובי צפון המועצה כמעט והתרוקנו לגמרי, יישובי דרום המועצה גדלו אחרי שקלטו אליהם חלק ממשפחות המושבים הצפוניים. מרבית המשפחות שעזבו מתגוררות כקהילות הומוגניות בבתי מלון סביב הכנרת, והאתגר של המועצה הוא לשמור על המארג הקהילתי שלהם.
"המנוע שמלכד ומחבר את כולם הוא שמירה על מערכת החינוך", מסביר בן-מובחר. "בית הספר שלנו ברמת כורזים ממשיך לפעול ובו לומדים כל התלמידים שלנו", טען, אך הודה שכל הזמן מלווה אותו החשש מפני התפרקות של קהילות; "בתי המלון הופכים לסירי לחץ. אנשים, שרובם מושבניקים, כלואים במקומות קטנים ולוחצים. מתעוררות הרבה בעיות בתוך התא המשפחתי, ילדים ובני נוער נקלעים למצוקה שיכולה לבוא לידי ביטוי בשתיית אלכוהול, לדוגמה. תלמידים שעומדים לפני מבחני בגרות לא יהיו מוכנים אליהם, צריך לזכור שהם גם עברו את תקופת הקורונה רק לפני שנתיים. המדינה חייבת עכשיו להשקיע במרכזי החוסן וזה לא קורה. אסור לחכות ליום שאחרי המלחמה, חייבים להשקיע מיליונים כדי לטפל בבעיות כבר עכשיו - וזה לא קורה".
אבל הגורם המרכזי שעלול לגרום לעזיבה קבועה הוא כמובן הגורם הביטחוני; "חייב להיות מבצע צבאי בדרום לבנון שיביא להרחקת האיום על הישובים שלנו", מבהיר בן-מובחר, שמכהן כראש מועצה כבר 21 שנה. זמן קצר לפני שנפגשנו אתמול, נמסר לו שהתבטל ביקור צפוי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר ההנגב והגליל יצחק וסרלאוף ושר הכלכלה ניר ברקת. בן-מובחר, שמכהן גם כיושב ראש איגוד הערים בגליל המזרחי ובגולן, רצה להגיד לראש הממשלה שלא נכון יהיה להשקיע במיגון היישובים, בבניית ממ"דים ומקלטים ובחיזוק כיתות הכוננות. "אלו לא המרכיבים שיהוו עבורנו חוסן. כרגע אני לא רואה איך תושבים יחזרו לגור במושבים שבמרחק של אפס עד חמישה קילומטרים מהגבול. צריך להרחיק את חיזבאללה מהגדר ולחזק את החוסן הקהילתי ביישובים".
לדידו של בן-מובחר, כבר עכשיו כמה משפחות צעירות שהתכוונו לבנות בתים במושבים הצפוניים שלנו, מרגליות ודישון, ביקשו למשוך מקדמות שהפקידו ברשות מקרקעי ישראל. "המשפחות האלה רוצות להישאר בתחומי מבואות החרמון ולבנות את הבתים במושבים הדרומיים שלנו, אבל המדינה הקפיצה את המחירים לרמות שהן לא מסוגלות לעמוד בהן. זה מפורר לי את הקהילות שנבנו פה", אמר בכעס. "אתם לא מגנים על מרגליות, לפחות תעזרו לבנים שלהם להישאר באזור".
בין המשפחות שנאלצו לעזוב את בתיהן יש גם כאלה שהרחיקו עד למרכז הארץ, והוא חושש שככל שיעבור הזמן יהיה קשה להחזיר אותן צפונה. "הילדים שלהם משתלבים בבתי ספר חדשים, ההורים ימצאו מקומות עבודה, הם רואים שבמרכז יש השקעה גדולה יותר בחינוך, בבריאות, בתרבות. אני חושש שזה גם יגרום להתפרקות הקהילות שלנו".
הוריו של בן מובחר עלו לישראל מטורקיה ומבולגריה, והיו ממקימי מושב שדה אליעזר שבעמק החולה בראשית שנות החמישים. אביה של אשתו, מיכל, הוא רענן נעים, שכיהן כחבר כנסת מטעם המערך, והוא שהקים את המועצה האזורית. מיכל היא תת-אלוף במילואים, שאת כל הקריירה הצבאית שלה עשתה במרכז הארץ, אבל להם תמיד היה ברור שהם ישארו לגור בשדה אליעזר. הם גם הצליחו לשכנע שתי בנות שלהם לשוב מהמרכז למושב. אבל עכשיו ברור לו שבנותיו, כמו עוד צעירים רבים שנשארו בגליל או ששבו אליו מהמרכז, עלולות לעזוב ולא לחזור יותר צפונה. "זו מגלשה שכבר התחילו לגלוש בה ואם המדינה לא תתעורר, זה לא ייעצר", הזהיר.