אלכס ורותם
מי אתם?
"אלכס גורדיינקו (30), לוחם במילואים ובאזרחות מתכנת ומפתח אפליקציות בחברת GoTo Global, ורותם גורדיינקו (27), משלבת של ילד על הרצף האוטיסטי בגן ילדים, בעלת תואר ראשון במשאבי אנוש ומדעי המדינה. מתגוררים בגבעתיים עם הכלבה שלנו ג'וי".
איך הכרתם?
אלכס: "הכרנו ביום הולדת של חבר בבר בתל אביב ממש בתחילת הקורונה, במרץ 2020, לפני שכל המסעדות נסגרו".
רותם: "אני בכלל הייתי אמורה להיות באיטליה, ואלכס היה אמור להיות במילואים. אני לא טסתי בגלל הקורונה, ואלכס חזר כי המילואים צומצמו. יצאתי עם חברות, אלכס ניגש, התחלנו לדבר - ומשם הכל היסטוריה".
איפה תפס אתכם 7 באוקטובר? ואיך הרגשתם לקראת החתונה המתקרבת?
רותם: "פשוט הרגשתי שאני בתוך סרט רע. הבנו שלא באמת נוכל לשמוח מהחתונה שלנו. אני שירתי כתצפיתנית בעוטף עזה, אז אני מכירה את הגזרה הזאת ואת האנשים, והיה לי קשר עמוק למקום. היה קשה להיות כל כך רחוקה בלי יכולת לעזור".
אלכס: "דאגנו מאוד לגבי החתונה, ידענו שיבטלו לנו. ברגע שקיבלתי צו 8, התחלנו לבטל ספקים וכל מה שתכננו ועבדנו עליו במשך יותר מחצי שנה ירד לטמיון. החלטנו שנתחתן בכל זאת בתאריך המקורי, 14 בנובמבר, אבל לא ב'ירוק על המים' שסגרנו. החלטנו לקיים את טקס החופה בצורה מצומצמת יותר, ושבשנה הבאה נערוך את המסיבה".
איך נולד הרעיון להתחתן בבסיס צבאי?
אלכס: "חבר שלי ראה עד כמה אני מבואס מהמצב, דיבר עם רותם והציע לה שנקיים את החתונה בבסיס. כל זה היה אמור להיות לי בהפתעה, אבל גיליתי את זה שבוע לפני החתונה".
רותם: "אלכס לא שיתף אותי בכך שהוא מבואס, הוא שידר חוזק ולא הראה את האכזבה שלו. ברגע שהחבר הציע לקיים את החתונה בבסיס, מיד הסכמתי. בזכות ענבל שבח המדהימה הגענו לתורמים מישיבת מגן דוד בברוקלין, והם תרמו לנו את כל מה שהיה צריך כדי לקיים את האירוע".
איך נראתה החתונה?
רותם: "הציפיות שלנו לא היו גבוהות, אבל זה היה מדהים. הבסיס הפך לאולם אירועים. הגיעו 300־400 איש כדי לעשות לנו שמח. השמחה שהייתה בחתונה הזו היא מיוחדת וטהורה. הרגשנו שאנשים צריכים את האושר הרגעי הזה בתוך כל החושך ששורר במדינה. לירן דנינו הכניס אותנו לחופה, רקד ושר איתנו. היו סידורי פרחים מסביב. זה היה כמו חלום".
אלכס: "היה לנו שף מעולה והדי־ג'יי ליאם אלבז היה מדהים. עד היום אנחנו מקבלים פרגונים מאנשים שאומרים שזו הייתה אחת החתונות הכי מרגשות ושמחות שהיו בה. להתחתן בזמן מלחמה זאת חוויה שונה לגמרי וגם מלחיצה קצת, אבל הייתי עושה את זה שוב".
ממליצים?
אלכס: "כן. לא לבטל. אם אפשר לקיים חתונה בצבא במילואים - אז לעשות את זה, ולא לתת לעצב ולקושי להפיל אותנו ולתת לצד השני לנצח".
רותם: "תתחתנו ותעשו שמחות. זה הכוח שלנו, ואף אחד לא ינצח אותנו. עם ישראל חי".
תמר ואדיר
מי אתם?
"אדיר צברי (27), לוחם איסוף במילואים בדרגת רס"ל, ותמר צברי (26), משרתת באוגדה 252 בדרגת סרן במילואים. שנינו סטודנטים בבאר שבע".
איך הכרתם?
תמר: "הכרנו בשירות הצבאי. אדיר עבר לחפיפה על השטח בעמדה שלי כהכנה לאחת הפעילויות שלו בגזרה, שם דיברנו פעם ראשונה, אבל רק הוא ראה אותי, כי לי היה אסור להוריד את העיניים מהמסך. אחרי כמה ימים נפגשנו בחדר האוכל, ושם הוא זיהה אותי. לפני שנה הוא הציע לי נישואים וקבענו להתחתן ב־17 באוקטובר".
איפה תפס אתכם 7 באוקטובר? ואיך הרגשתם לקראת החתונה המתקרבת?
תמר: "זה היה יומיים אחרי החינה שלנו, והיה בלבול גדול. בימים הראשונים היינו עסוקים כמו כל המדינה בעיקר בדאגה ובעצב, לקח לנו זמן לעכל את הסיטואציה, עוד לפני שהתחלנו להתעסק בחתונה".
אדיר: "אחותי הייתה במסיבה ברעים, וחבר שלי הוגדר כנעדר. לא חשבתי על החתונה אלא על איך אני מגיע כמה שיותר מהר למילואים".
איך נולד הרעיון להתחתן בבסיס צבאי?
אדיר: "אחרי כמה ימים פתאום הבנתי שאמורה להיות לנו חתונה. אמרתי לחברים ולסמ"פ שאני חושב להתחתן בבסיס, כי שם הכרנו. הבנתי שאפשר לעשות אירוע שיעלה את המורל לכולם. רציתי את הריקודים, את השמח. אין משהו שמשתווה לזה".
תמר: "אדיר הציע שנתחתן בבסיס אורים בתאריך המקורי, וככה גם נזכה לעשות משהו הרבה יותר גדול - להעלות חיוך ולעורר תקווה אצל אנשים אחרים, דווקא בתקופה הזאת".
איך נראתה החתונה?
תמר: "את החתונה ארגנו החברים מהצוות ומהפלוגה של אדיר ואנשים טובים מאוגדת המילואים שלי. הם דאגו לכל, עשו מעל ומעבר וארגנו את המתחם בבסיס בצורה מדהימה. הכל היה מקושט ומסודר בצורה יפהפייה: שולחנות האוכל, העיצוב של המקום, דגלי ישראל וסמלי היחידות שלנו בצה"ל, חופה שהחזיקו החברים הטובים שלנו, הופעת אורח של אביהו פנחסוב, צלמים, די־ג'יי - הכל כולל הכל. כל מי שהגיע עשה את זה בהתנדבות מלאה, ואנחנו מלאי הערכה ותודה אליהם. הרגשנו עטופים ואהובים והיינו בעננים. אדיר ואני עמדנו מתחת לחופה כשאנחנו לובשים מדים. זה הרגיש מיוחד מאוד. המשפחות הגיעו בהרכב מצומצם מאוד, והחברים מהבית ראו הכל בזום ששודר בלייב".
אדיר: "זו הייתה הרגשה מטורפת. התרגשתי מאוד מהיום הזה, התרגשתי לראות את תמר גם בפעם ראשונה מאז אותה שבת. נהניתי מכל רגע".
ממליצים?
תמר: "אני מרגישה שהחוויה הזאת לימדה אותי שיעור ענק בנתינה. רואים את זה בכל הארץ בתקופה הזו. כשאנשים עוזבים הכל ובאים עד אלינו כדי להיות חלק ממשהו טוב ורוצים באמת לשמח מכל הלב ולא מבקשים שום דבר בתמורה - זה מדהים. כיף לדעת שיש כאלו אנשים כאן. בדיוק בשביל זה שווה להילחם על המדינה הזו".
יניב ודלפי
מי אתם?
"יניב (34) ודלפי אלמקייס (37) מנתניה. יניב, לוחם הנדסה בגדוד 8173 של חטיבת עציוני, גויס למילואים ב־7 באוקטובר".
איך הכרתם?
יניב: "שנינו עבדנו בחמי געש. אחרי שלוש שנים יצא לנו להיפגש במסיבה של חברים, נוצר קליק, ואחרי תקופה התחלנו לצאת. לפני קצת פחות משנה וחצי הצעתי לדלפי נישואים, והיינו אמורים להתחתן ב־23 באוקטובר".
איפה תפס אתכם 7 באוקטובר? ואיך הרגשתם לקראת החתונה המתקרבת?
דלפי: "בשבת השחורה היינו בבית ביחד. ישר קיבלנו טלפונים מהמשפחה ומבני דודים על מה שקורה והזדעזענו כמו כולם. לא חשבתי על החתונה, הייתי עסוקה במצב הלאומי. כדי לא להתחרפן דאגתי להתנדב ולארגן תרומות לחיילים ולמפונים, ורק אחרי כמה ימים נפל לי האסימון שלא תתקיים החתונה כמו שתכננו".
יניב: "והיה צפוי שבתוך כמה דקות יקפיצו אותי למילואים, מה שאכן קרה. מיד כשהמ"פ התקשר חשבתי מה יקרה עם החתונה. תכננו להתחתן באולם 'קסטלו' בעתלית, אבל הבנתי מהר מאוד שזה לא יקרה".
איך נולד הרעיון להתחתן בבסיס צבאי?
יניב: "המ"פ שלי ידע שאני אמור להתחתן, ואחרי שגויסנו הוא הגיע אליי יחד עם הרס"פ ואמר לי שהוא רוצה שנקיים את החתונה במסגרת צבאית. בהתחלה לא רציתי, אבל הרס"פ ביקש את מספר הטלפון של דלפי, והיא הייתה מאוד בעד, אז זרמתי".
דלפי: "בהתחלה הייתי בהלם, אבל הרס"פ אמר שאם נחליט להתחתן בבסיס זה יעשה טוב לחבר'ה - אז הסכמתי. התחתנו ב־16 באוקטובר".
איך נראתה החתונה?
יניב: "החופה הייתה מהממת. הביאו לנו די־ג'יי ואת הזמר עילאי אלמקייס. אומנם לא יכולנו להזמין את כל המשפחה המורחבת, אבל החבר'ה מהפלוגה עשו את האירוע מאוד שמח ומרגש".
דלפי: "אחיו של יניב, שגם נמצא במילואים בצפון, הצליח להשתחרר לאפטר ולהגיע לחתונה. זה היה כיף ומדהים. היינו די בהלם מההתארגנות המהירה, הכל תוקתק. הרס"פ דיבר איתי במוצ"ש - והחתונה הייתה ביום שני. לא חשבתי שביום אחד יצליחו לתקתק חתונה כזו, אבל זה עלה על כל הציפיות".
ממליצים?
יניב: "אסור לשכוח לשמוח ולראות את הטוב שקיים, למרות כל הרע שעברנו. אנחנו ביחד בזה ונמשיך הלאה".
דלפי: "אנשים צריכים לזכור לשמוח למרות הכאב. צריך להמשיך לחייך. זה מה שהופך אותנו לעם מיוחד".
דורון ופז
מי אתם?
"דורון (28) ופז (26) גפסו, מהנדסי תוכנה המתגוררים באזור המרכז. דורון, רס"ר (במיל'), לוחם צמ"ה בגדוד 7064 הנדסה פיקוד צפון".
איך הכרתם?
דורון: "הכרנו לפני שנה וחודשיים, דרך אפליקציית Ok Cupid. לפני חצי שנה התארסנו".
פז: "כל הסיפור שלנו היה מאוד מהיר. אחרי חודשיים עברנו לגור ביחד, ואחרי חצי שנת היכרות דורון הציע לי נישואים וקבענו להתחתן ב־1 בנובמבר בקיסריה. זה התאריך שבו חגגנו שנה ביחד, ולכן היה חשוב לנו לא לשנות את התאריך ולהתחתן, לא משנה איפה".
איפה תפס אתכם 7 באוקטובר? ואיך הרגשתם לקראת החתונה המתקרבת?
פז: "התעוררנו מאזעקות כמו כל המדינה, דורון הוקפץ לגזרה, ואני עברתי לישון אצל ההורים שלו, כי הם גרים בצפון ויש אצלם מקלט. דורון, אגב, משרת עם אחיו הגדול, שהוא המג"ד שלו. תחשוב שאתה מתכנן אירוע במשך חצי שנה, אחרי שחלמת על זה מגיל אפס. הרגשתי קצת אשמה שאני חושבת על החתונה שלי בזמן שיש כזו טרגדיה בחוץ, אבל הבנתי שיש דברים הרבה יותר גדולים".
איך נולד הרעיון להתחתן בבסיס צבאי?
דורון: "אחרי שבועיים אמרתי לפז שהמלחמה הולכת להיות ארוכה ושאי אפשר לדחות. ביטלנו את האולם, ובהתחלה חשבנו לקיים את האירוע בבית. הרעיון של לערוך חתונה בבסיס לא עלה לנו בכלל בראש, אבל החבר'ה במפקדה שלי חשבו על זה".
פז: "המון אנשים עזרו לנו בספקים ובעמותות, נוסף לחברים מהבסיס של דורון. גם מקומות העבודה שלנו דאגו לנו מאוד ועזרו לנו בהכנות".
איך נראתה החתונה?
דורון: "הייתה חתונה מדהימה. החבר'ה הרימו מקום למופת. לא דמיינתי שככה חתונה יכולה להיראות. הזמר רגב הוד הגיע והכניס אותנו לחופה עם השיר 'התינשאי לי'. הגיעו צלמים, קייטרינג, והכל היה חלומי. ארגנו לנו גם איפור, שיער, בגדים והכל. היה אירוע מצומצם, אבל מרגש מאוד".
ממליצים?
דורון: "חלק מהניצחון שלנו זה להמשיך לשמור על החיוך שלנו ועל המורל הגבוה אצל החיילים והאזרחים. למרות כל מה שאנחנו עוברים בתקופה האחרונה, ולמרות שכל אחד במדינה חווה כאב ואבל, הניצחון שלנו זה קודם כל להמשיך לשמור על החיוך ולהמשיך לבנות פה בתים ומשפחות".
דין ואופיר
מי אתם?
"דין (32) ואופיר (35) גזלה מהרצליה. דין, המשרת כלוחם במילואים בצפון, עוסק ברפואה סינית ובהנחיית מעגלי גברים, ואופיר מורה ליוגה וסטודנטית לאוסטאופתיה".
איך הכרתם?
דין: "הכרנו דרך מטפלת ברפואה סינית בשם ריקי. הייתי אסיסטנט שלה בבית הספר ברושים, ועם אופיר היא עוברת דרך ארוכה של כמה שנים. באוקטובר 2021 היא הכירה בינינו".
אופיר: "דין הציע לי נישואים בחודש מאי האחרון, ומאז התחלנו לתכנן את החתונה. היינו אמורים להתחתן ב־30 באוקטובר".
איפה תפס אתכם 7 באוקטובר? ואיך הרגשתם לקראת החתונה המתקרבת?
אופיר: "ב־6 באוקטובר נחתנו בארץ אחרי שבועיים בתאילנד. עוד לא פרקנו את המזוודות וקרה מה שקרה. הבנו די מהר שהחתונה לא תתקיים כמתוכנן, אבל האפשרות של חתונה בבסיס צבאי נולדה מהר מאוד".
דין: "ב־7 באוקטובר הוקפצתי למילואים והבנו במהירות שזה לא ייגמר בקרוב".
איך נולד הרעיון להתחתן בבסיס צבאי?
דין: "התחלנו להודיע לחברים ולבני המשפחה על דחיית החתונה, אבל אז ראיתי שמתקיימות חתונות בבסיסים וחשבתי שזה מגניב. כל הבסיס התגייס לעזור".
אופיר: "קיבלתי את זה בשמחה, ובקטע מפתיע זרמתי על זה. ממש התלהבתי מהרעיון. לא רציתי שהסיטואציה תנצח את התוכניות שלנו, וגם התלהבתי מהתעוזה. בסוף התחתנו ב־27 באוקטובר".
דין: "תוך כדי נתקלנו בקשיים בגלל חוסר הוודאות לגבי אזעקות ולחימה, אבל תוך כדי תנועה זה זרם".
איך נראתה החתונה?
אופיר: "זו הייתה הפתעה גמורה, כי ציפיתי לחתונה פשוטה והצליחו לעשות חתונה מתוקה בטירוף בבסיס, במעין מרפסת שמשקיפה לנוף ולא בדיוק בתחושה צבאית מעופשת. הכניסה לחופה הצריכה לעבור בתוך הבסיס, אבל הרגשנו בתוך בועה. חברה טובה שלנו סייעה לעצב את המקום בהתנדבות, הדי־ג'יי היה חבר של דין מהצבא, וגם אביב גפן הופיע והכניס אותנו לחופה עם השיר 'מלאך'".
ממליצים?
דין: "חייבים לשמור על ההמשכיות, והחיים לא נעצרים גם בתקופות הכי קשות. יש המשך ויש תנועה, לצד הכאב הקשוח, הכאוטי והמוזר. הנגיעות הקטנות האלה של חתונה או ילדים שבאים לעולם מדגישות עוד יותר את מהות החיים".
אופיר: "החיים חזקים יותר מכל הסיטואציות הנוראיות שמתרחשות עכשיו".
גל ולירן
מי אתם?
"לירן נדר (27), מטפלת בגיל הרך, וגל נדר (30), גנן באזרחות וחובש קרבי בתאג"ד בצפון במסגרת שירות המילואים. מתגוררים בכפר סאלד באצבע הגליל".
איך הכרתם?
לירן: "באפליקציית היכרויות. יצאנו לדייט באחד הקיבוצים, ומשם זה התגלגל. זה היה במרץ 2019. במרץ 2023 החלטנו להתחתן וקבענו את התאריך ב־13 באוקטובר".
איפה תפס אתכם 7 באוקטובר? ואיך הרגשתם לקראת החתונה המתקרבת?
"היינו בבית. קיבלתי מלא הודעות בטלפון, פתחתי טלוויזיה והבנתי שמשהו רע מאוד קורה. בסביבות 10 בבוקר גל קיבל צו. יומיים אחר כך כבר הבנו שהחתונה לא יכולה להתקיים, אז דחינו אותה".
איך נולד הרעיון להתחתן בבסיס צבאי?
"לגל יש בחטיבה רב חטיבתי. בהחלטה משותפת של גל, שלי ושל המשפחות החלטנו להתחתן בבסיס. התחלנו לפתח את זה ולבסוף התחתנו ב־12 באוקטובר, יום לפני המועד המקורי".
איך נראתה החתונה?
"היה ממש מרגש, הייתה הילה מטורפת סביב החתונה, היינו בהתרגשות ובשמחה. כל מי שסבב אותנו,
גם חיילים מיחידות אחרות שלא הכירו אותנו, שמחו איתנו ומחו דמעה בזמן הטקס. דאגו לנו לכל הדברים, וכשסיפרתי למפיקת האירועים של החתונה המקורית, סמדי אקריש, שאנחנו רוצים לקיים את החתונה בבסיס, היא מיד נרתמה בהתנדבות לדאוג לשטיח, לפרחים, לתפאורה, להגברה ולכל מה שהיה צריך. כולם התנדבו ועזרו לנו להפוך את החתונה למושלמת. הגיע גם זמר חתונות מאחת היחידות הצבאיות שהיו בחתונה שלנו ששר את 'שיר למעלות' בצורה מדהימה. זה היה מושלם".
ממליצים?
"אל תפחדו מחתונות קטנות. יש איזשהו פחד מלוותר על אירוע גדול - אז לא צריך לוותר, זה אירוע מדהים, גם אם הוא מצומצם. האירוע שלנו שימח כל כך הרבה אנשים בימים האלה. למי שמתלבט, כדאי ללכת על זה. זה הטעין אותנו ואת האורחים שלנו באנרגיות. חתונה בימים כאלה זו שפיות חשובה, וזה ממחיש את הקיום שלנו בארץ ובמדינה הזו".