מאז תחילת המלחמה, הרבנות הצבאית קבעה את מותם של חיילים, למרות שגופותיהם נעדרות או מוחזקות בידי ארגון הטרור חמאס בעזה. מדובר בנתון חסר תקדים שמצטרף למקרים נוספים, שבהם נקבע מותם של אזרחים באופן דומה. בחלק מהמקרים נמצאו שרידים ונערכה הלוויה, וברוב המקרים לא.
המוטו שנשמע במסדרונות הרבנות הצבאית הינו "אפס תקלות וזיהוי וודאי ב- 100%" דבר שהופך לאתגר כפול בהיעדר גופה.
איך זה אפשרי הלכתית? מדובר באחת הסוגיות הרגישות והמורכבות ביותר שאיתן מתמודדת הרבנות הצבאית, ולא בפעם הראשונה. הרב הצבאי הראשי, כיום תת-אלוף הרב אייל קרים, הוא היחיד שמוסמך לקבוע את מעמדו של חייל הרוג כחלל צה"ל ומאחורי כל הכרזה כזאת עומדת מערכת שלימה של איסוף ומחקר: מודיעין, מומחי רפואה, זיהוי פלילי וניתוח סרטונים ותמונות. להחלטה יש משמעויות אנושיות מול המשפחות וגם השלכות מול ארגוני טרור.
גם כשאין בפני הרבנות הצבאית ממצאים פיזיים, ישנם מדדים הלכתיים מוגדרים המאפשרים לקבוע מוות גם כשאין גופה או כל ממצא פיזי אחר. במקרים מסוימים ניתן משקל לחומרים מודיעיניים שמונחים על שולחנו של הרב הצבאי. לדוגמה, קיים מושג שנקרא 'משיח לפי תומו', למשל אדם מכוחות האויב מדבר לעצמו בביתו וסבור שאיש לא שומע אותו. הוא אומר אמירה בעלת משמעות שמתייחסת לחייו של החייל.
מדד אחר מתייחס למושג 'רוב' - מה קורה לרוב האנשים שנכנסים לסיטואציה מסוימת של לחימה, בזמן שכמות אש גדולה מכוונת אליהם ברגע מסוים, והאם המומחים של הצבא סבורים שרוב האנשים יוצאים ממצב כזה בחיים. זה מדד שהרבנות יכולה להתייחס אליו בקביעתה. בנוסף, מדד של כמות הדם שאיבד החייל מאפשר לקבוע האם הוא מסוגל לחיות.
אם כל המומחים מגיעים למסקנה שחייל שנחשב נעדר או חטוף - אינו בין החיים, המידע יועבר לצוותים מיוחדים ברבנות הצבאית שהרכבם הוא רבנים, רופאים ומשפטנים שמגבשים את השורה התחתונה. אז, התיק עובר לרב הראשי לצה"ל תת אלוף איל קרים כדי לקבל את ההחלטה הסופית.
ההחלטה במקרים האלה מתבססת על העיקרון ההלכתי של "נתייאשו מלקוברו", קרי - מדובר באדם מת שאין אפשרות כרגע להביא אותו לקבר ישראל. ההחלטה נוגעת לעיתים גם לחיילים נשואים, החלטה הרבה יותר קשה מבחינה הלכתית שבמסגרתה גם התירו עגונות כך שביום שירצו להקים את חייהן מחדש, יוכלו ואף סמכות הלכתית לא תעמוד בדרכן.
מעבר למשמעות ההומנית כלפי המשפחות, להחלטות כאלה יש משמעות נוספת שהיא אסטרטגית: כל החלטה כזאת שמוחזקת בידי האויב מותחת קו בין גופה המוחזקת בידי האויב לבין אנשים שעוד יכולים לחזור למשפחותיהם. בעבר ישראל שילמה מחירים כבדים בשחרור של מחבלים רוצחים בעסקה שבה קיבלנו בתמורה ארונות של חיילים. שינוי משמעותי ראשון נרשם ב-2014 בצוק איתן כשהרב הצבאי הראשי דאז, הרב רפי פרץ, הכריז על הדר גולדין ואורון שאול כמי שאינם בין החיים. החלטה נועדה לסייע למשפחות אבל גם החלישה באותה מידה את האויב והעבירה את המסר החשוב: מחירים ששילמנו בעבר לא נשלם יותר.