אסף, נריה ודביר נפלו בקרבות ברצועת עזה

צה"ל התיר הבוקר (חמישי) לפרסום את שמותיהם של שלושה לוחמי צה"ל שנפלו בקרבות ברצועת עזה

רס"ל (מיל') אסף פנחס טובול, בן 22, מקריית מוצקין, לוחם בגדוד 77, עוצבת 'סער מגולן' (7), נפל אתמול בקרב בדרום רצועת עזה. אסף הותיר אחריו את הוריו - אסתר ומאיר טובול, ושישה אחים. אסף הוא בוגר ישיבת פרחי אהרון והוא השני מבוגריה ליפול במלחמה. הלווייתו תיערך היום ב-14:00 בבית העלמין חיפה.

אסף התעקש להתנדב למילואים ולהילחם עם חיילים הסדירים. "הוא כל הזמן שאל למה לא קוראים לי, הוא ניסה בכל דרך להתגייס ולחזור לשורות ובסוף הצליח. אלוהים לוקח את הטובים ביותר", ספד לו אביו שסיפר הבוקר כי איבריו של הבן נתרמו להשתלה ולהצלת חיים. "מתנחמים בזה שנלחם כמו אריה מהרגע שנכנסו במוצאי שבת ועד האירוע שחיסלו מחבלים. מקווים רק שזה היה מהר, שלא סבל".

כאלף בני אדם השתתפו בהלוויתו של טובול. "ילדי הקטן, בן הזקונים שלנו. במקום לחתן אותך ולהיות סנדק לילדים שלך אני מוצא עצמי מספיד אותך", ספד לו האב מאיר.." הקרבתי את הבן שלי לא בשביל להיות מפולגים. די לשנאת חינם. כולנו אחים. שישמעו אותי ממטולה ועד אילת. בואו נתעורר. אין שמאל. אין ימין. אין דתיים. אין חילוניים. אין ספרדים. אין אשכנזים. כולנו אחים. כולנו עם אחד. אפשר ורצוי להתווכח אבל אך אפשר לעשות זאת בכבוד ובדרך ארץ".

סרן (מיל') נריה זיסק, בן 24, ממשואות יצחק, מפל"ג שריון בגדוד 52, עוצבת 'עקבות הברזל' (401), נפל אתמול בקרב במרכז רצועת עזה. נריה למד בבית ספר יסודי שפיר ובתיכון באר גנים. לפני שירותו הצבאי, נריה התחנך במכינה הקדם צבאית בעלי, והוא בוגר המכינה ה-15 שנפל מאז פרוץ המלחמה. נריה קטע את הטיול הגדול שערך בדרום אמריקה כדי להתגייס למלחמה במילואים. הלוויתו תתקיים היום ב-13:00 בבית עלמין במשואות יצחק.

רס"ן דביר דוד פימה, בן 32, מכפר יונה, סגן מפקד גדוד 198, עוצבת 'בני-אור' (460), נפל אתמול בקרב במרכז רצועת עזה. דביר הניח אחריו את הוריו שמעון ניסים ודניאלה. דוד, חברו של דביר, סיפר עליו, "זכיתי להכיר אותך, בנאדם אנרגטי חייכן אוהב לדבר ולצחוק, חיוך שלא יורד מהפנים, ככה אזכור אותך. האיכותיים ביותר והטובים ביותר הולכים למען עם ישראל. כואב הלב". דביר הובא למנוחות בבית העלמין בבית שאן.

אופק, אלמנתו של דביר, ספדה לו: "אהבת חיי, החצי השני שלי. אינסוף פעמים דמיינתי את הרגע הזה מתחילת המלחמה, ובכל זאת אף אחד לא הכין אותי לדפיקה בדלת. אלוהים ידע שהוא לוקח אליו את הבעל, האבא, הבן והאח הכי טוב. היית גיבור וכל כך רציתי שלא תהיה גיבור. הערצת את הראל, אהבת אותו כל כך. איך אסביר לו מי זה אבא שלו? איך הוא יגדל בלעדיך? אוהבת אותך אהבה שמחלחלת לעצמות, שלך לתמיד".

דניאלה, אמו של דביר, ספדה: "קשה לי לדבר עלייך בזמן עבר. רק חיכיתי שתחזור, שאכין לך ארוחה ונדבר. מצדיעה לך בני בכורי, תמיד תהיה חרוט בליבי. לא יודעת איך אמשיך בלעדיך. הלוואי שתהיה החלל האחרון".

עוד הותר לפרסום כי שלושה לוחמים נפצעו קשה במהלך הקרבות: קצין ולוחם בגדוד 77, עוצבת 'סער מגולן' ולוחם בגדוד 7107, חטיבת הנח"ל.