בסופי שבוע מושמע בתחנות הרדיו פלייליסט עדין ומתחשב, אמנם לא שירי יום הזיכרון אבל שירים שקטים וחסרי עליצות. מועקה מתמשכת מכבידה עלינו, וצמד המילים הותר לפרסום מקפיא את הדם אחת ליממה. אם ציפינו שהלחימה תפזר ולו במעט את ענני אי הודאות, הכאב והתסכול שהותירה בנו השבת השחורה, התבדינו. מסיבות אנוכיות פוליטיות נתניהו לא מעוניין לסמן יעד עתידי ברור שנוכל לזהות בו זיז של תקווה לאחיזה. סקר מנו גבע שפורסם בשישי מעיד שנתניהו מעורר ייאוש ב-60% מהישראלים.
אין משאב יקר יותר לבני אנוש מהזמן עצמו, מרבית הפרשנים הפוליטיים תמימי דעים שנתניהו מומחה במשיכת זמן לתועלתו האישית אלא שהזמן אותו נתניהו מושך גורם למשיכת יתר מחשבון הזמן הלאומי של כולנו והיא נושאת ריבית כואבת.
2023 היא שנה אבודה, זמן יקר שנגנב מאיתנו גווע ומת, במקום להשקיע אותה בצמיחה ובהתעצמות מותאמת לאתגרי המציאות החיצונית האמיתית היא בוזבזה בניסיון פוליטי צר והזוי לכפות על יותר ממחצית החברה שינוי דרמטי, והביאה להתכתשות פנימית ומחלישה. פוליטיקאים יצרו עיסוק בטפל מלאכותי ולא באיומים אמיתיים.
אלו ימים קשים מנשוא, תוצרם של שלושת חטאיו ההיסטוריים של נתניהו. החטא הראשון הוא התגובתיות, מגדולי היזמים (והמצליחים) של הפוליטיקה הפנימית התגלה כתגובתי בזירה הביטחונית מדינית וכשאין לך אסטרטגיה אתה הופך לחלק מאסטרטגיה של אחרים. האסטרטגיה האיראנית כמעט הצליחה להביא להתלכדות זירות לחימה ויתכן שללא המעורבות האמריקאית המיידית הייתה מצליחה בכך.
החטא השני הוא ליבוי הסדקים בחברה הישראלית עד כדי קיטוב של ממש. האסטרטג הביטחוני נתניהו לא יודע, או חמור מכך יודע והתעלם, שסולידריות חברתית היא מרכיב קריטי בביטחון הלאומי. הזנת הבייס בשנאה מבית היוצר הפינקלשטייני לטובת שרידותו הפוליטית החלישה אותנו משמעותית לאורך שנות כהונתו. כנסו לזירת הבוץ של הטוויטר ,צפו לעיתים בערוץ 14 ,קראו ציוצים שסופרים לוחמים שנפלו על פי השתייכות פוליטית ותגלו ש"האחדות" שלנו מודבקת ברוק של פוליטיקאים.
שיחות אקראיות עם מילואמניקים מעידות שהם נמנעים מלדבר פוליטיקה מחשש לקרע ביחידות, אחדות אמיתית משמעה לדון בפתיחות בחילוקי דעות ועדיין למצוא מכנה משותף ולא להדחיק את השונה מחשש לקריסה. אם הרשתות משקפות במשהו את המציאות אזי אנחנו זקוקים בדחיפות לועידת פיוס לאומית לפני שנתפרק לרסיסים.
נתניהו לא השתנה גם לא אחרי השבעה באוקטובר. מנוע הקמפיין שלו, שבתחילה עבד בסל"ד חרישי, פועל כעת בגלוי במלוא הקיטור והוא שואף לחלק את העולם בגסות אינפנטלית לשניים, או שאתה ביביסט או שאתה בוגד. הסכנה היא שבשולי הגל הזה עלולים לצוץ מופעי אלימות פוליטית כפי שכבר נוכחנו בהצתת מאהל משפחות החטופים או בהתעמתות איתם והקריאות בארי על הזין שלי.
מרגע שכף רגלו דרכה בפוליטיקה הישראלית, נתניהו בא כדי להישאר בה לנצח וזהו חטאו השלישי, מי שלא מפנים שתפקידו קצוב בזמן מאבד את היכולת להבחין בין אישיותו לבין התפקיד. נתניהו לא מסוגל לחשוב על עצמו שלא כראש ממשלה, הגבולות שבין הפרסונה האישית לפרסונה המקצועית הטשטשו ומכאן הקושי שלו להבדיל בין האינטרס הפרטי לבין האינטרס הציבורי. תגובתיות, קיטוב חברתי, ואנוכיות הן השילוש הקטלני ,משאן של עידן נתניהו.
הלחימה והדאגה לעתיד הבית הן משא כבד דיו על כתפינו גם ללא משאו של נתניהו ,ההכרה שמלחמת שבעה באוקטובר לא תסתיים בניצחון מרומם רוח מחלחלת בציבוריות הישראלית. המלחמה עם החמאס היא טריטוריאלית דתית ותרבותית, כדי להשיב את ההרתעה (נניח לרגע למושג הערטילאי ניצחון) ישראל חייבת את תמיכת המערב ובלי בסיס ערכי משותף איתו היא לא תזכה לתמיכתו, בעיני חלק לא מבוטל מצעירי המערב הפלסטינים הם פראים אצילים שחיים בהרמוניה עם הטבע כמו הנאבי מאווטאר והישראלים הם קולוניאליסטים אלימים משופעי טכנולוגיה.
הדגשת המימד הדתי-משיחי במלחמה מקשה עלינו להשיג את יעדינו, כי היא מרחיקה מאיתנו את בני בריתנו, מרחיבה את מעגלי אויבנו ולא תורמת להזדהות בקרב לוחמים חילוניים. מעבר לקיומו של הסנטימנט הדתי האותנטי בקרב חלק מהציבור, שותפיו הפוליטיים של נתניהו (המתואמים איתו) עמלים לתדלק אותו כי מלחמת דת היא מלחמת נצח בין בני אור לבני חושך ואין לה פתרון טריטוריאלי.
תהליך השיקום הנדרש במערכות הישראליות יהיה כאוב ויצירך אומץ כמו בכל שיקום אמיתי, משרדי ממשלה בנויים מחול של מינויים פוליטיים נשטפו בגל של השבעה באוקטובר, תשתיות בינונית יכולות לשרוד שגרה אבל קורסות במצבי חירום. סאגת התקציב הוכיחה שנתניהו ושותפיו מובילים עדיין מדיניות מגזרית קצרת רואי, האם זו הממשלה שמסוגלת להוביל אותנו לניצחון גם בחזית הצפונית העתידית מול החיזבאללה?
קבוצה אנושית חפצת חיים לא יכולה לאפשר למנהיג שנכשל כשלון קולוסאלי להישאר בתפקידו כי אם אתה נכשל ונשאר, איזו מוטיבציה אמיתית יש לך לשלם את המחיר האישי הכרוך במנהיגות אמיתית שמובילה להצלחות? את הזמן שנגזל מאיתנו ומת לא נוכל להשיב - אבל כדי שגם השנים הבאות לא ייגזלו מאיתנו, נתניהו חייב לצאת מחיינו לאלתר.
הכותב הוא בכיר לשעבר בשב"כ ומחבר הספר "מים סמיכים מדם"