לוחמי חטיבת המילואים "יפתח" המבוססת על יוצאי לוחמי הקומנדו מיחידת אגוז פתחו הלילה (חמישי) בהתקפה על שג'אעיה, אחת השכונות המסוכנות ביותר במזרח התיכון. עמוסי ציוד חדש, איכותי וכבד על גבם, שחלקו נתרם על ידי אנשים טובים, הם החלו לנוע רגלית, מחויכים, לעבר עזה - כשמעליהם כלי טיס לא מאוישים ולצדם טנקי מרכבה. קו הבתים הראשון, השני והשלישי של שג'אעיה כבר הרוסים כמעט לחלוטין, כשמרבית המבנים נהרסו לאחר שמחבלים פעלו מתוכם או שבחסותם נבנו תשתיות טרור.
במהלך החדירה לעומק השכונה, נתקלו הלוחמים במחבלים. אחד מהם השליך מטען חבלה, ירי נשמע במרחב, והכוחות הגיבו באש. מאוחר יותר, כבר התמקמו הכוחות בלב אזורים רווי פירים וקני טרור, שטרם טופלו במסגרת התמרון הקרקעי. חלקם טוהרו, אולם מחבלים משכונות סמוכות שבו אליהם כדי להילחם.
רוב לוחמי היחידה לא יצאו הביתה כבר 73 ימים, למעט אחוז קטן שיצא ללוות נשים בלידה או לצורך מקרים דחופים אחרים. "יש כאן אנשי היי-טק, עובדי רשויות מקומיות, בעלי עסקים, עובדי תעשיות ביטחוניות, וכולם מיושרים באותה עמדה: אין מלחמה צודקת מזו, ואין לאף אחד כוונה ללכת", הסביר אחד הקצינים, בזמן שמארגנים לו את התיק גב - שמהווה לא פחות מ-40 אחוזים ממשקל גופו. "מבחינתנו להמשיך עד הרג אחרון מחבלי חמאס. לנו ברורה מאוד הקרבה בין שג'אעיה, לרוע שיצא ממנה לנחל עוז או כפר עזה", הוסיף.
על חטיבת "יפתח" מפקד אלוף משנה נדב מייסלס, המעוטר בצל"ש אלוף על פעולה הרואית שכללה הצלת חיי אדם תוך נטילת סיכון אישי גבוה במבצע "צוק איתן". במהלך אותו אירוע, ביצעה היחידה תמרונים קרקעיים בכמה מוקדים ברחבי רצועת עזה, ורשמה הישגים מרשימים בלחימה מטווחים קצרים, על רובם לא ניתן להרחיב בשלב זה. בראשית המלחמה הנוכחית, הוקפצו חלק מהכוחות ללחימה בקיבוץ בארי, כשמיד לאחר מכן נקראו צפונה במסגרת הכוננות. הם עמדו להיות משוחררים משירות מילואים בשני מקרים שונים, אולם לבסוף הוחלט לשייך אותם למלחמה ברצועת עזה. אז, הם חזרו לחייך.
היחידה גרפה תשבוחות גם ממפקד פיקוד הדרום, האלוף ירון פינקלמן, שהתרשם מביצועיהם במספר גזרות בשטח הרצועה. זאת, תוך התייחסות לשיתוף הפעולה שביצעו עם יחידות העילית של צה"ל באירועים מורכבים, ומהסדר והארגון של ניהול הלחימה במפקדת החטיבה.
אולם, המלחמה נתנה את אותותיה הכואבים גם בגזרת היחידה עטורת התשבוחות. אל"מ יצחק בן בשט, מפקד החפ"ק של מח"ט גולני בשג'אעיה והמח"ט לשעבר של החטיבה, נפל יחד עם תשעה לוחמים ומפקדים בתקרית הקשה ברצועה, בהם מג"ד 13 סא"ל תומר גרינברג ומפל"ג 669 רס"ן בן שלי.
"זה היה הלם. מכה אישית לכולם", סיפר אחד מקציני היחידה על נפילתו של בן-בשט, שהכין את היחידה למלחמה במשך שנתיים, הכיר את מרבית הקצינים והלוחמים באופן אישי, והיה גם חברו הקרוב של המח"ט הנוכחי, אל"מ מייסלס. כשאר המפקדים והלוחמים, מייסלס לא יצא הביתה החל מאירועי הטרור של 7 באוקטובר, וניהל את הלחימה העצימה בעומק השטח. כמה פעמים בודדות ניהל שיחות עם רעייתו ובתו הבכורה בת התשע, שהעירה על גודל הזקן - והדגישה לו את הגעגוע.
"ברור שבן בשט מסתער, חותר למגע, משמש דוגמה, אבל זה שהוא נהרג היכה את כולנו", הוסיף הקצין, תוך שהוא מצביע על החולצה לזכרו שנתלתה מעל מסכי המחשב שעל צגם מופיעות תמונות בזמן אמת של הכוחות. "הוא היה מח"ט נערץ. דמות משמעותית ומקצועית שבין היתר גם הניעה אותנו ללחימה הזו. אף אחד לא באמת יגיד את זה, אבל ברור שהתמונה שלו ודמותו מלוות את כולם עכשיו בכניסה לשג'אעיה", הוסיף. "גולני זו משפחה. הכל נכנס ללב - ונשאר".