מחר (שישי) יחול צום עשרה בטבת, אחד משלושת הצומות על חורבן בית המקדש, בנוסף לשבעה עשר בתמוז ולתשעה באב. רבים נוהגים לא לאכול ולשתות מעלות השחר, מהשעה 5:18 לפנות בוקר ועד צאת הכוכבים, סביב השעה 17:00.
בעשרה בטבת החל המצור של נבוכדנאצר מלך בבל על ירושלים, בשנה התשיעית למלכות צדקיה. בשבעה עשר בתמוז הובקעה החומה (בבית שני), ובתשעה באב - חרב הבית.
על פי החלטת מועצת הרבנות הראשית לישראל, צום עשרה בטבת מוגדר גם כ"יום הקדיש הכללי" לזכרם של הקדושים שנספו בשואה, שיום מותם ומקום קבורתם לא נודע. יום זה נועד לאפשר לקרובי הנספים בשואה, שיום פטירתם לא נודע, לנהוג במנהגי יום הזיכרון של הנפטרים: להדליק נרות נשמה, לומר קדיש וללמוד משניות לעילוי נשמות הנספים.
על פי ההלכה, אדם שאינו יודע מתי חל יום הפטירה של קרוב משפחתו צריך לקבוע לו יום מיוחד בשנה, שבו יאמר קדיש. על כן, נקבע יום זה לדורות כיום הקדיש הכללי לזכר הנרצחים. בנוסף, על פי תקנת הרבנות הראשית, בבתי הכנסת לאחר קריאת התורה בתפילת שחרית, אומרים את תפילת "אל מלא רחמים" לזכרם של נרצחי השואה.
כמו כן, נוהגים ללמוד משניות ולהדליק נר זיכרון לעילוי נשמתם ולהקדיש את הלימוד בבתי הכנסת ובבתי המדרש לעילוי נשמתם של 6 מיליון הנרצחים.