גורמי ביטחון איראניים פעלו בחודשים האחרונים לגיוס אזרחים ישראלים והפעלתם למשימות ביטחוניות. אותם גורמים הונו את הישראלים וגרמו להם לחשוב שמדובר בפנייה תמימה. שב"כ סיכל לאחרונה כוונה לבצע פיגוע, שבמסגרתה פנו הפעילים האיראנים לגורם ישראלי תחת מעטה של פעילות פלילית.
אותם גורמים איראניים פנו לאזרחים ישראלים ברשתות החברתיות ובאתרים המציעים עבודות מזדמנות. הפניות נעשו בעברית, בערבית ובאנגלית. הגורמים האיראניים השתמשו במצגי שווא כדי לבסס קשר עם הישראלים והציגו את עצמם כמתווכי דירות, וכן כאנשי מכירות המתעניינים בשיווק רחפנים וכאנשי שירותי שליחויות. בין השאר, הם גם הביעו עניין בהיכרויות ברשת, בשכירת שירותיהם של חוקרים פרטיים ועוד - הכל במטרה להונות ישראלים ולגרום להם לשתף פעולה.
האזרחים הישראלים התבקשו לבצע משימות שנראות לא מזיקות לכאורה, אך בפועל מרחיבות את מאגר המודיעין של איראן על ישראל. כך, למשל, ניסו לשכנע אותם לצלם אתרים בארץ ולברר כתובות. חלק מהישראלים שקיבלו פניות חשודות כאלה נמנעו מלענות להן, ואף התריעו עליהן בפני גורמי ביטחון.
אין זו הפעם הראשונה שבה גורמים איראניים מנסים לגרום לאזרחי ישראל לשתף איתם פעולה. לפני כשנתיים נחשף כי חמישה אזרחי ישראל - ארבע נשים וגבר - קיימו קשרים ממושכים עם גורמים באיראן, שניסו לגייסם למשימות מודיעין.
מאז תחילת המלחמה ניכר כי המאמצים האיראניים לפגיעה בישראל התעצמו מאוד. איראן עושה שימוש במרחב הדיגיטלי למטרות הפחדה, להעברת מסרים חתרניים או קידום פעילות טרור במסווה. מטרתה לסייע לחמאס במלחמתו ולפגוע בחוסן הלאומי של ישראל. בין היתר, זוהו פלטפורמות איראניות המתחזות לישראליות, העושות שימוש ציני ומניפולטיבי באירועי 7 באוקטובר ובסוגית החטופים, ואף מנסות לפעול מול משפחות חטופים ומשפחות שכולות. שב"כ הצליח להתחקות אחרי זהותם של רבים ממפעילי הפרופילים האיראניים ופתח בחקירה בעניינם.