הקהילה היהודית תובעת בבית המשפט האירופי לזכויות האדם פיצויים בסך עשרה מיליון אירו והתנצלות מממשלת פורטוגל על "הרדיפה האנטישמית" לדבריה. לטענת נציגי הקהילה, בשנת 2022 נפלו הקהילה ומנהיגיה קורבן לתוקפנות פוליטית מצד התביעה והמשטרה בליסבון.
לפי כתב התביעה, המהלכים שנקטו היועץ המשפטי לממשלה והמשטרה בפורטוגל, הולידו עשרות אלפי מסרים של שנאה נגד הקהילה ברשתות החברתיות ובעיתונות, וכמיליון פרסומים ברשת המקשרים בין שם הקהילה למילה שחיתות, מה שפגע לדבריהם אנושות בכל יכולת עתידית של הקהילה לגייס תרומות לפעילותה הדתית והתרבותית.
העתירה הוגשה בפני בית המשפט האירופי לזכויות האדם בשטרסבורג (ECHR) על ידי צוות של עורכי דין בראשותו של ד"ר עו"ד חיים כ"ץ ועו"ד שמואל כ"ץ בשם הקהילה היהודית בפורטו, נגד ממשלת פורטוגל המואשמת על ידי הקהילה בלא פחות מאשר "עלילת דם של המאה ה-21".
"זה היה מסע ציד בלתי חוקי, יש עילה מבוססת בעתירתה נגד ממשלת פורטוגל", אמר ד"ר כ"ץ, מגיש התביעה החתום עליה לצד נשיא הקהילה היהודית בפורטו, גבריאל סנדרוביץ' בסך 10 מיליון אירו מהמדינה.
לפי כתב התביעה והעתירה, ב-11 במרץ 2022, הופצה הודעה משותפת של משרד היועץ המשפטי לממשלה והמשטרה בפורטוגל, לפיה שני הגופים חוקרים את ביצוע הפשעים הבאים על ידי הקהילה היהודית בפורטו: התאגדות פלילית, שחיתות, זיוף, הונאת מס והלבנת הון.
עוד מתואר שם כיצד נעצר רב הקהילה וכיצד נערך חיפוש משפיל במוסדות הקהילה, בהם בית הכנסת מקור חיים כדורי הנחשב הגדול ביותר בחצי האי האיברי, המוזיאון היהודי ובתיהם של מנהיגי הקהילה. "מבלי לעמוד בסף המינימלי הנדרש למניעת פגיעה בזכויות אדם, נלקחו ממוסדות הקהילה מיליוני מסמכים והתכתבויות פרטיות הקשורות לקהילה ולחבריה, ממש כפי שעשתה האינקוויזיציה כשהפלילה גורמים בקהילה היהודית ופלשה לבתיהם ולמקומות העבודה שלהם, על סמך תלונות אנונימיות", נכתב.
גבריאל סנדרוביץ', נשיא הקהילה היהודית בפורטו, אמר כי "הארגון אינו יכול לסלוח על העובדה שעל סמך גינויים אנונימיים, בית הכנסת שלנו נרמס על ידי חמישה עשר שוטרים נושאי נשק, ועל החיפוש המשפיל והאלים בביתה של סגנית נשיא הקהילה, נכדתו של 'דרייפוס הפורטוגלי' וכלכלנית מכובדת בשנות השבעים לחייה, בחיפוש אחר 'שקים של מזומנים'".
לפי כתב התביעה והעתירה, ההודעה המשותפת והציבורית הזו יצרה באופן מידי גל של שנאה אנטישמי כנגד הקהילה היהודית ואנשיה הואשמו ב"התנהלות מאפיוזית", "שחיתות" ו"מכירת המדינה". מהלכים אלה הטילו אימה על המשפחות חברות הקהילה שמצאו עצמן נרדפות ומותקפות באופן אישי עד למצב שבו הקהילה נאלצה לאבטח את מוסדותיה.
"כל זאת", נכתב, "נעשה על סמך תלונות אנונימיות, ללא ראייה קונקרטית אחת וכפי שתואר מאוחר יותר על ידי שופטי בית המשפט לערעורים בליסבון בהחלטה מה-27.9.22, 'בהתבסס על כלום', ללא שמץ של תמיכה ראייתית וללא ראיות המצדיקות את הפעולות שננקטו", נכתב.
האירועים שמתוארים בכתב התביעה ובעתירה, "הרסו את השם הטוב של הקהילה היהודית בפורטו - בפורטוגל ובזירה הבינלאומית. נכון להיום ישנם יותר ממיליון אזכורים אונליין הקושרים את שמה של הקהילה בשחיתות, והקהילה דורשת תיקון והתנצלות פומבית של ממשלת פורטוגל".
"ההנחה שהיכן שישנה קהילת יהודים משגשגת - ישנה בוודאי שחיתות - מבוססת על כלום הן מבחינה משפטית והן מבחינה עובדתית", נכתב בתביעה, "והיא נשענת על עלילות אנטישמיות עתיקות יומין שפקדו את העם היהודי לאורך כל ההיסטוריה".
"זה היה מסע ציד בלתי חוקי שבו ניצלה המדינה את הכוח שבידיה במאמץ עקר למצוא כל שמץ של ראיה כנגד הקהילה היהודית החזקה ביותר בפורטוגל. למסע הזה חברו כוחות פוליטיים שונים בפורטוגל שביקשו לבטל את חוק הלאום 2013/15 שאפשר ליהודים ממוצא ספרדי ופורטוגלי לתבוע אזרחות", נכתב.
מגיש התביעה, ד"ר כ"ץ, הסביר את הפנייה הסופית לבית המשפט לזכויות אדם. "כדי למנוע מעשים שרירותיים וכוחניים כאלה הוקם בית המשפט לזכויות האדם בשטרסבורג ולקהילה היהודית בפורטו יש עילה מבוססת בעתירתה נגד ממשלת פורטוגל".