ההכנסה הכספית של 19.7% מהציבור בישראל כבר נפגעה בעקבות המלחמה ו-45.5% חוששים להתדרדר למצוקה כלכלית- כך עולה מדו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון "לתת". על פי המדגם שנעשה לצורך הכנת הדו"ח, על אף שעמותות הסיוע הגדילו את כמות המשפחות הנתמכות ב- 58.1% מאז פרוץ המלחמה, כלל העמותות לא קיבלו סיוע כספי נוסף מהממשלה, פחות משליש (31%) מהעמותות קיבלו סיוע מהרשות המקומית, ורק 9.1% ממנהלי העמותות סבורים כי הממשלה נותנת מענה לצרכים העולים מהשטח בעקבות המלחמה.
במסגרת הדו"ח, פורסם קו העוני האלטרנטיבי - נתון שנועד לייצג את עלות המחיה המינימלית בישראל. דו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון "לתת" הינו מסמך ייחודי שמתפרסם אחת לשנה ומטרתו היא לשרטט תמונת מצב עדכנית של העוני, המצוקה הכלכלית והפערים החברתיים בישראל. לטענת הארגון, מדינת ישראל נכנסה למצב חירום חברתי-כלכלי בשל המלחמה שעוד צפוי להחמיר ולהעמיק את שיעורי העוני בציבור ואף להביא לידי מיתון כלכלי. שיעורי העוני עליהם מצביע הדו"ח גבוהים משמעותית מאילו של המוסד לביטוח לאומי, שכן הוא אינו מסתמך על הכנסה כספית בלבד אלא גם על הוצאות.
שיעור קו העוני האלטרנטיבי עומד בדו"ח השנה על 5,107 ש"ח לנפש בחודש ו-12,938 ש"ח בחודש למשק בית הכולל שני מבוגרים ושני ילדים, וזאת בעוד קו העוני של המוסד לביטוח לאומי עומד על 3,801 ש"ח ו-9,859 ש"ח למשק בית בהתאמה. עלות קיומם של חיים נורמטיביים לפי הדו"ח, עומדת על 8,259 ש"ח לנפש ו-21,143 ש"ח למשק בית. קביעת שיעור העלות הנורמטיבית למחיה נעשתה באמצעות בחינת מעמד הביניים הבינוני, אשר מוגדר כמי שמכניס 100%-150% מההכנסה החציונית נטו לנפש תקנית.
הדו"ח מציג אומדן של מצב אי-הביטחון התזונתי בישראל. לפי הדו"ח, 22% מהמשפחות בישראל חיות במצב של אי ביטחון תזונתי ואף 10.3% מהמשפחות נמצאות במצב שהוגדר כאי ביטחון תזונתי חמור. אחוז הילדים במדינה שנמצא במצב אי ביטחון תזונתי עומד על 36.1%, כלומר 1,138,594 ילדים. בעקבות מחקר שנעשה בקרב יותר מאלף נזקקים עניים המקבלים סיוע ונתמכים על ידי עמותות המזון השותפות של ארגון לתת, נקבע ש-78.7% מתוך נתמכי הסיוע העידו כי האוכל שיכלו להרשות לעצמם, לא הספיק להם, וכחצי (50.8%) מהנתמכים שבביתם יש פעוטות, נאלצו לוותר על תחליפי חלב אם עבור התינוק או להאכילו בפחות מהכמות המומלצת.
אומדן אי-שוויון ההזדמנויות במערכת החינוך מצביע על כך ש-47.2% מתוך נתמכי סיוע כלכלי העידו כי אחד או יותר מילדיהם נאלץ לעבוד בשל המצב הכלכלי ו-69.4% מהם העידו שאין מחשב זמין ללמידה עבור ילדיהם. 85.1% מילדי הנתמכים נאלצו לוותר על חוגים, טיולים ופעילות בלתי פורמלית ו-53.4% מהנתמכים לא יכלו להרשות לעצמם להכניס את ילדיהם בגילאי 3-0 למסגרת חינוכית כיוון שלא עמדו בתשלומים הנדרשים לכך.
אוכלוסיות שמצבם הסוציו-אקונומי נמוך, סובלות מתחלואה ומתמותה בשיעור גבוה יותר בהשוואה לאוכלוסיות אמידות. לפי הדו"ח, 79.3% מנתמכי הסיוע סובלים ממחלה כרונית אחת לפחות, שיעור הגבוה פי 2 מהאוכלוסייה הכללית. 70.4% מהנתמכים נאלצו לוותר על רכישת תרופות או טיפול רפואי נחוץ כי לא יכלו לשלם עבורם. בנוסף, 17.2% מנתמכי הסיוע סובלים ממוגבלות נפשית.
ארגון "לתת" בחן גם את מצבם של קשישים נתמכי סיוע. 81.6% מהקשישים הנתמכים חיים מתחת לקו העוני האלטרנטיבי, מהם 50.5% בעוני חמור, וזאת על אף העלייה בקצבת אזרח ותיק בתוספת השלמת הכנסה. משמעות הנתונים היא למעשה מגמת עלייה ביחס לאשתקד, שם הנתונים עמדו על 74.9% ו-48.8% בהתאמה.
נתוני הדו"ח מלמדים כי מרבית נתמכי הסיוע נמצאים במצב של עוני אנרגטי, מצב בו לאנשים קשיי יום אין את היכולת להבטיח צרכים בסיסיים של משק הבית כמו אספקת מים חמים, חימום או קירור הבית והפעלת מכשירים חשמליים. הדו"ח מראה ש-85.1% מנתמכי הסיוע נמצאים במצב של מחסור אנרגטי וכמחציתם (49.5%) נותקו מחשמל או קיבלו מכתב התראה לפני ניתוק. עוד עולה כי 81.8% מנתמכי הסיוע מחזיקים בחוב לגורם כלשהו, זוהי למעשה עלייה בשיעור 36.1% ביחס לאשתקד.
ההוצאה החודשית הממוצעת של משפחה נתמכת עומדת על 9,529 ש"ח, סכום הגבוהה פי 1.6 מההכנסה החודשית הממוצעת שלה. כמו כן, 37.7% מהנתמכים חוו חסימה או עיקול של חשבון הבנק. מהם הגורמים למצוקתם הכלכלית של נתמכי הסיוע? כמחציתם הגיעו למצב מצוקה כלכלית בגלל יוקר המחייה במשק ו-40.4% בגלל מחלה ו/או נכות. מצבם הכלכלי של 62.1% מנתמכי הסיוע התדרדר במהלך השנה האחרונה.
הטיפול בעוני לא נמצא בסדר העדיפויות הלאומי או שהוא נמצא בסדר עדיפות נמוך- כך טוענים 77.3% מהנשאלים בסקר דעת קהל שנערך לצורך הדו"ח. 79.5% מהנשאלים בסקר סבורים כי הממשלה אחראית על הטיפול בעוני, אולם רק 10.3% סבורים שהיא אכן מטפלת בבעיה זו.
"גם אם ננצח בזירה הצבאית ונחזיר את כל החטופים, יהיה זה ניצחון פירוס אם העניים יופקרו ויידרסו תחת גלגלי המלחמה", אומרים ז'יל דרמון, מייסד ונשיא ארגון לתת וערן וינטרוב, מנכ"ל הארגון. "עד כה, בשעה שהממשלה הפגינה אין אונים, אובדן שליטה, בירוקרטיה, חוסר מנהיגות והיעדרות גורם מתכלל, תפסו את מקומם ארגוני החברה האזרחית. לא רק שהממשלה נפקדה מהאירוע, היא טרם הקצתה מימון כלשהו לארגונים שמחליפים אותה במילוי תפקידה. אבל אי אפשר להמשיך כך. תקציב המדינה חייב לכלול מענה לביטחון תזונתי ולמילוי שאר הצרכים הבסיסיים, ועכשיו ביתר שאת".
כל המחקרים נותחו על ידי מכון המחקר rotem.ar