אדוני, שר הביטחון, יואב גלנט, היית מוכן לשלוח את ילדיך לגור בשדרות או בעוטף עזה? היית סובל מציאות בה יגדלו לעשרות שנים של ירי רקטות מתמשך, פוסט טראומה וטיפול במרכזי החוסן? אני מניח שהתשובה לכך היא לא.
שר הביטחון, בזמן שאני כותב לך, הבית שלי בשדרות רועד מהפצצות של צה"ל ברצועת עזה. במשך 22 שנה, העיר נתונה תחת ירי בלתי פוסק. ילדים שנולדו וגדלו כאן, שהספיקו לסיים את שירותם הצבאי בתוך מציאות שאף עיר במדינה לא חוותה. האם הילדים בשדרות הם ילדים סוג ב' במדינת ישראל של 2023?
ילדים חזרו להרטיב במיטה בגלל מצב החירום, אחרים לא מסוגלים לתפקד וללכת פורצים בבכי בזמן האזעקה. רבים מהם סובלים מפוסט טראומה ומפחדים מרעש של מטוס ואפילו הרוח שנושבת מכניסה אותם לחרדה. של ילדים שמכל טריקת דלת נדרכים כי יש להם 15 שניות, במקרה הטוב, להגיע למרחב המוגן.
אדוני שר הביטחון, אני, יניב כליף, תושב שדרות, פוניתי יחד עם משפחתו לאילת. חזרתי לעיר מגוריי בכדי לעבוד ולנהל את מערכת החדשות שבה אני עובד, ואני לא מסוגל לישון בלילה! אני פשוט לא מצליח לישון לילה אחד ברציפות. בכל כמה דקות, אני מתעורר בבהלה מתקיפות צה"ל ברצועת עזה. קירות הבית רועדים, האדמה רועדת. אני שואל אותך, למציאות הזאת אתה רוצה להחזיר את ילדי שדרות?
במשך 22 שנה שהיו כאן אין ספור הסלמות ומבצעים ברצועה, אתה רוצה להרוס את דור ילדי העיר עוד יותר?
אני מזמין אותך לבית שלי. בוא תנסה להעביר כאן יום אחד, ובסופו גם לישון כאן לילה אחד. ובבוקר שאחרי, תצהיר בפני כל האומה - האם אתה, שר הביטחון יואב גלנט, היית נותן לבני משפחתך לגור בשדרות, במצב הזה. האם היית שולח את הילדים והנכדים שלך לבית הספר או סתם לשחק בגן השעשועים כשהאדמה כאן רועדת. אני בטוח שהאמירות שלך לפיהן התושבים יכולו לחזור בקרוב לשדרות, היו שונות לחלוטין.
לתושבי שדרות לא קל לחיות מחוץ לבית, זה נכון, המקלחת היא לא אותה המקלחת, הסלון הוא לא הסלון והמיטה היא לא המיטה. אפילו כדי לכבס את הבגדים, צריך לחכות בתור. ובכל זאת, תושבי שדרות מעדיפים לסבול עוד קצת ולחזור למקום שקט ובטוח. מקום שיהיה בטוח לגדל בו ילדים כמו בכל מקום נורמלי אחר במדינה ובעולם. אני מודיע לך, אנו לא מתכוונים לחזור הביתה עד שצה"ל יחסל את החמאס ויהיה שקט בשדרות.
אני מחכה לביקור שלך אצלי בשדרות, ביחד ננצח.
הכותב הוא עורך חמ"ל, מבית וואלה!