המלחמה בעזה המשיכה מומנטום לא מאוד מוצלח להייטק הישראלי השנה, שבעקבותיו נכנסו סטארטאפים רבים וחברות הייטק למגננה. כתוצאה מכך החליטו רשות החדשנות וגופים ממשלתיים נוספים על תמיכה במגזר ההייטק באמצעות מענקים. זוהי תמיכה מבורכת, כמובן, אך היא לא נותנת מענה לחברות רבות, ומתייחסת לסטארטאפים הישראלים כבעיה שזקוקה לפתרון, ולא כפתרון לבעיה.
ההיקף הנרחב של המלחמה בעזה יצרה אתגרים רבים בניהול המצב האזרחי והצבאי שהממשלה מתקשה לתת להם מענה. רוח ההתנדבות לא פסחה על סטראטאפים וחברות ההייטק הישראליות, ורבות מהן תורמות מכל הלב מזון, ציוד, ידע, יוזמות אזרחיות וכמובן - גם טכנולוגיה.
במקום לפזר מענקים מחד, ולסמוך על טוב ליבם ורוח ההתנדבות של הסטארטאפים וחברות ההייטק מאידך, הממשלה צריכה להחליט על מדיניות רכישה ישירה של טכנולוגית ישראליות. לסטארטאפים ישראלים רבים יש פתרונות קיימים שהוכחו כמבצעיים ויכולים לסייע במתן פתרון מהיר לבעיות שנוצרו בעקבות המלחמה. ממש "מתחת לאף", יש כאן את הטכנולוגיות המדהימות והמתקמדות ביותר בעולם, שנכון להיום לא נעשה בהם שימוש רחב מספיק, או שהוא נעשה בהתנדבות.
עוד בוואלה!
כך למשל חברת BWR פיתחה פתרון רובוטי אוטונומי למשימות החקלאות השונות, שהופך כלים חקלאיים "רגילים" ל"אוטונומיים" ויכול לסייע לחקלאים להתגבר על המחסור בעובדים מקצועיים שחווה כרגע הענף. בתחום בריאות הנפש, חברת הטיפול הנפשי המקוון טוקספייס יכולה לסייע לניצולי הזוועות שזקוקים כעת תמיכה נפשית ואינם יכולים לגשת לטיפול נפשי-פיזי.
בתחום ההסברה, תוכנת התמלול מבוססת הבינה המלאכותית של ורביט יכולה לסייע בתמלול סרטוני וידאו משלל שפות זרות. בתחום קבלת ההחלטות - הטכנולוגיה של חברת סייסנס מסייעת להנגיש מידע וסטטיסטיקות ולהפיק מהם החלטות אופרטיביות בקלות. אפילו היוזמה המבורכת של עומר אדם להסיע חיילים לאפטר, הייתה יכולה גם היא להתבצע באמצעות חברות ניו-מוביליטי ישראליות כמו Via או Gett ולא באופן ידני, מה שהיה מייעל משמעותית את האופרציה. קיימים עוד פתרונות רבים בתחום הלמידה המקוונת, הפינטק, הלוגיסטיקה ועוד, שקצרה היריעה מלפרט את כולם.
הפתרונות אכן רבים מספור, אך הם לא משוייכים לאתגר או פתרון בגלל העדר דאטה ותכלול נכון. הממשלה צריכה להקים כוח משימה שמורכב מהצבא, אנליסטים מגופי הייטק שמחזיקים במידע רב כמו IVC או איגוד הייטק, נציגי קרנות הון סיכון ועוד, שיוכלו להחליט איזה סטארטאפים יוכלו להועיל ובאיזה אופן לאתגרים הרבים בעורף ובצבא.
שימוש בטכנולוגיה ישראלית הוא צו השעה, שיוצר מצב של Win-Win לכל הצדדים: מחד המדינה תוכל להנות מפתרונות מתקדמים קיימים מן המוכן ולתמוך בסטארטאפים במצב מלחמה שרבים מעובדיהם נמצאים במילואים, ומאידך הסטארטאפים יוכלו לרשום עוד הכנסות וניסיון מול לקוחות חדשים, והחברה האזרחית או כוחות הביטחון יוכלו להנות משיפור משמעותי ברמת השירותים או הסיוע שהם מקבלים.
רכישה של טכנולוגיות ישראליות, גם אם לא תהווה פתרון הוליסטי, תתן עוד "אוויר" לחברות טכנולוגיה שכל כך נדרש בימים אלה. לצד המענקים, קרנות חירום ופתרונות נוספים -המדינה צריכה להכניס את היד לכיס ולתמוך בתעשיית ההייטק הישראלית - לטובתה, לטובת ההייטק הישראלי ולטובת האזרחים בישראל.
מורן צ'מסי הוא שותף מנהל בקרן Amplefields Investments