גורמים במערכת הביטחון מתריעים מפני רגישות היתר שישראל מגלה כלפי הממשל המצרי בהקשר להברחות הנשק מסיני לרצועת עזה. מאז פרוץ המלחמה ישראל קיימה שיתוף פעולה נרחב עם הממשל המצרי, בעיקר בנושאי הסיוע ההומניטרי לעזה ושחרור החטופים. גורמים במערכת הביטחון חוששים כי הזהירות שמגלה ישראל שלא לפגוע בממשל המצרי, עלולה להוביל אותנו לעמדת נחיתות מול חמאס.
נשיא מצרים עאבד אל פתאח א סיסי אמר לרשת CBS בשנת 2019, כי צבא מצרים קיבל סיוע נרחב מישראל בהתמודדות עם דאעש מחוז סיני. ישראל לעומת זאת, לא קיבלה סיוע דומה ממצרים במיגור הברחות הנשק מחצי האי לרצועת עזה. יש שטוענים כי מצרים מעוניינת לטפח תלות ישראלית במצרים ולכן מרוצה משחיקת היכולות של צה"ל על ידי חמאס.
"אם צה"ל לא יכריז על פעילות נגד מנהרות בציר פילדלפי, מהים ועד משולש הגבולות, זו למעשה תהיה נקודת ההתחלה של המלחמה הבאה", אמר גורם ביטחוני המצוי בפרטים. "חמאס ימהר דבר לשקם את עצמו באמצעות הברחות נשק מסיני, ולא בהכרח על בסיס ייצור מקומי. צה"ל מכר לכולם אשליות שבגלל היקף ההפצצות של מאגרי הנשק של חמאס במבצע שומר חומות, הארגון עבר לייצור עצמי של אמצעי לחימה. מאגרי הנשק שאותרו בימים האחרונים בצפון רצועת עזה ובחאן יונס מוכיחים אחרת".
לפי מקורות בפיקוד הדרום, קיים איום מוחשי לקיומן של מנהרות ארוכות ורחבות מתחת לציר פילדלפי, באמצעותן הבריחו ארגוני הטרור עשרות אלפי טילים, רקטות, רובים, מטעני חבלה, רימונים, תחמושות וחומרי גלם לייצור אמצעי לחימה. עוד סיפרו המקורות, כי מעבר רפיח הוגדר כ"מעבר פרוץ ביטחונית". עם הלחץ המדיני על שהופעל על ישראל, הוחלט להעביר את הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה בכפוף לבדיקה ביטחונית במעבר ניצנה. המקורות הדגישו, כי היו בעבר ניסיונות להפר את הסיכום לגבי סוג הציוד ההומניטרי המותר להעברה.
לוואלה! נודע כי האלוף במיל' יוסי בכר החל כבר בשלב זה, לרכז את סוגיית הטיפול בציר פילדלפי והמרחב לקראת "היום שאחרי". האלוף בכר ועמיתיו הכינו תוכניות מבצעיות ראשוניות לניהול המרחב שישמרו לתום המלחמה. התוכניות מתארות את הרחבת השליטה במרחב רפיח הפלסטינית, פעילות הנדסית שתגדיל את השטח החשוף מעל פני הקרקע לקראת פעילות איתור המנהרות, וכן ניהול תקיפות אוויריות באזורים חשודים מהם נמנע חיל האוויר עד כה.