"מזווית מבטי כמפקד אוגדת מילואים המשתתפת בלחימה בחודשיים האחרונים, הרגשתי שוב, אך הפעם בעוצמה שטרם חוויתי, את ההתגייסות של כולנו, אזרחים ואזרחיות, משרתים ומשרתות, עורף וחזית, מכל הגילים ומכלל גווני האוכלוסייה, להגנה על ארצנו ולתמיכת המאמץ הלוחם. בצמתים בשטחי הכינוס, ובסיוע האזרחי.
לכל הכותבים בפרויקט "זה לא אותו הבית" >>
"המלחמה מוכיחה לנו את מקומו וחשיבותו של מערך המילואים בצה"ל, את יכולתו להתנתק באחת מן החיים האזרחיים ולחזור לשאת את הנשק ולקחת חלק בלתי נפרד בלחימה מקצועית ובלתי מתפשרת. את רוח הלחימה של הדור הצעיר שזה עתה התגייס ושל אלו הוותיקים שחוו רבות ועדיין התעקשו להתנדב.
"לפני מספר ימים, פגשתי בבית חאנון את לוחמי המילואים שבמבט חדור מטרה סיפרו שזו השבת השמינית שהם אינם בבית, אך הם מבינים את חשיבות וערכיות המשימה. ידעתי שאנשי המילואים רתומים ונחושים, אך מאז השבעה באוקטובר השתנתה הבנתי עד כמה.
"הטבח הקשה צרב בכולנו את אחריותנו הרבה לביטחון המדינה, ולהבנה כי נידרש ללחימה רציפה עד אשר נעמוד במשימתינו, הכרעת חמאס והשבת החטופים. ליבי עם משפחות החללים והחטופים, עם פצועינו הרבים ועם תושבי העוטף היקרים. לא נעצור עד שנגשים את כל מטרותנו".