"מה השתנה בי - המון כעס. מהכעס הזה צומחת בי נחישות גדולה לשנות את הכיוון ההרסני שגזרנו על עצמנו. מנהיגות מפלגת ומסכסכת חייבת להיעלם מחיינו. לאומנות משיחית ואלימה חייבת להיעלם מחיינו. שחיתות ציבורית חייבת להיעלם מחיינו. אנו זקוקים יותר מאי פעם בעבר למנהיגות אמיצה, ישרת דרך ומעוררת השראה.
לכל הכותבים בפרויקט "זה לא אותו הבית" >>
"מתוך ההלם והכישלון חייבת לנבוע תקווה. מתוך המחדל חייבת לצוץ נחישות אין-קץ לתקן את מה שקולקל בכוונת מכוון צינית ומושחתת. לישראל יהיו גבולות ברורים ובהם רוב יהודי מוצק. ישראל תהיה חברה סולידרית ללא הבדלי דת, גזע או מין, וכבוד גדול לאדם העמל והתורם. ישראל תהיה דמוקרטיה מתוקנת עם שירות ציבורי הוגן ואיכותי. מתוך הכעס העצום נובעת תקווה".