וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

רם לא הספיק לגור בדירה החדשה לפני שגויס למלחמה. אבל את החשבון הקיבוץ גובה בזמן

עודכן לאחרונה: 3.12.2023 / 15:27

מאז 7 באוקטובר, לוחם 669 מקיבוץ מגל בקושי ראה בית, ולא הספיק לגור בדירת החיילים שאותה הוא שוכר. רק אחרי חודש וחצי, כשיצא מהרצועה לרענון קצר, קיבל שיחת טלפון מקוממת: "מה קורה עם התשלום?". בקיבוץ טענו: "לא קיבלנו פנייה מסודרת להקלה בשכר הדירה"

בווידאו: תיעוד מחילוץ פצועים על ידי מסוקי חילוץ ולוחמי יחידה 669 מעזה תחת אש/צילום: דובר צה"ל

רם (שם בדוי), חייל בסדיר בן 21, פרמדיק ביחידת החילוץ 669 של חיל האוויר, לא ראה את הבית מאז ה-7 באוקטובר. אבל בקיבוץ מגל, שם הוא שוכר דירת חיילים, דורשים את שכר הדירה שבה כלל לא הספיק לגור כיוון שהוא שכר אותה יומיים לפני פרוץ המלחמה. למה חייל בסדיר צריך דירה? כי ההורים גרים בצפון הרחוק, וברבות מהחופשות שלו רם צריך להיות במרחק של שעה מהיחידה.

כשהמלחמה פרצה, היה רם מנותק מהעולם והמשפחה במשך חודש שלם. רק אחרי חודש וחצי, כשיצא מרצועת עזה לאיזה ריענון קצר, הותר לו לעשות שימוש בטלפון הנייד שלו, והוא הופתע כשאחת השיחות הראשונות שהתקבלה הייתה מקיבוץ מגל.

קיבוץ מגל, פברואר 2011. שלומי גבאי
קיבוץ מגל (תמונת ארכיון, למצלומים אין קשר לכתבה)/שלומי גבאי

"מה קורה עם התשלום", רצו לדעת וביקשו מספר כרטיס אשראי. הוא שיתף את הצד השני בסיטואציה, ובתמימותו הביע תקווה שלא יחייבו אותו בגין הדירה, שכאמור אפילו לא הספיק לגור בה. הוא טוען כי בקיבוץ סירבו, מתעקשים על תשלום מלא והודיעו לו בפסקנות, "אין לנו מתווה לחיילים".

את אבא שלו, אסף, שיש לו חמישה ילדים, מהם שלושה שמגויסים כעת, זה מעצבן. כששמע על זה, הוא החליט להתערב, התקשר למזכירות קיבוץ מגל וביקש לגלות רגישות. "זה לא הכסף. התבאסתי לראות את הפנים של הבן שלי מתכרכמות. הרמתי טלפון", סיפר, "אבל קיבלתי את אותה התשובה ואז כתבתי מכתב למזכירות הקיבוץ".

"נדהמתי לגלות שהקיבוץ בחר לחייב חיילים לוחמים שהיו בעזה מעל חודש ולא הגיעו כלל לדירה מאז תחילת המלחמה", כתב, "סטודנטים בדירות פרטיות כלל לא חויבו על ידי אנשים פרטיים. סטודנטים באוניברסיטאות לא חויבו ועוד. לא יעלה על הדעת שמישהו במדינת ישראל ינהג באופן זה על אחת כמה וכמה קיבוץ במדינת ישראל. מבקש שתבחנו לאלתר שוב את ההחלטה האומללה ותעדכנו בתשובה רשמית חוזרת, בכדי שנבחן את צעדינו מול הגורמים השונים, כולל כל החיילים ששוכרים בכל הקיבוצים, בפניה לכל גופי התקשורת המתאימים".

sheen-shitof

בדקו התאמה לטיפול

פיתוח ישראלי: פתרון מדעי לאקנה בגוף עם מעל 90% הצלחה

בשיתוף מעבדות רבקה זיידה
יחידת 669 בפעולה. יואב איתיאל
יחידה 669 בפעולה. מאז המלחמה רם כמעט לא ראה בית/יואב איתיאל

האבא אסף אומר כי גם לא מעניין אותו עניינו האישי של בנו בלבד, אלא עניינם של חיילים אחרים במצבו, בקיבוץ מגל ובקיבוצים אחרים. "רם כמשל". הוא אומר, "מטרידה אותי הסיטואציה הזו לגבי כל החיילים".

אבל במקום תשובה עניינית למכתבו, ענתה הדס ליסט, מזכירת הקיבוץ, כי "קיבוץ מגל וחבריו בפרט תרמו, תורמים וימשיכו לתרום סכומים גדולים למטרות שונות בקשר למלחמה לצד השקעה מסיבית בביטחון היישוב וקליטת מפונים ביישוב". היא נמנעה ממענה לגופו של עניין בטענה, "צר לנו שבחרת במקום לבצע פנייה מכבדת ועניינית, שהייתה נשקלת בכובד ראש, לנקוט בלשון איום". זאת, כמסתמן, בהתייחסות "לאיום" שיפנה לתקשורת.

"זה הזוי, שדווקא קיבוץ השייך לתנועה קיבוצית לא מוכן לזכות חיילים קרביים שכבר חודשיים לא דרכו בדירה", אומר חבר של המשפחה שהתוודע לסיפור, "התשובה של מזכירות הקיבוץ לא פחות מקוממת, לדעתי לתנועה הקיבוצית צריכה להיות אמירה בנושא".

אלא שלתנועה הקיבוצית אין מדיניות אחידה בנושא. "כל קיבוץ קובע את המדיניות שלו אל מול בניו ושוכרים זמניים", אומרים בהנהגת התנועה, אבל מגלים שפה ושם כן התערבו לטובת חייל זה או אחר שעניינו הגיע לפתחם. ככלל, אומרים שם, התנועה והקיבוצים מעודדים לשירות משמעותי בסדיר ובמילואים, וכי "כל מי שפונה מקבל תשובה עניינית ברוחב לב ובאהבה כלפי מי שנקראו בצו 8 למלחמה".

"זה לא מצב רגיל"

בקיבוץ מעגן מיכאל למשל, שם משכירים מאה דירות לצעירים המגיעים לקיבוץ לכשנה של עבודה מועדפת במפעלים של המשק, בחקלאות ובחינוך, אומרים כי "אנחנו לא גובים שכר דירה כבר חודשיים מכל מי שקיבל צו 8". לדברי לילה בורובסקי, האחראית על הפרויקט הזה בקיבוץ, "בתחילת המלחמה התכנסה ההנהלה ולכולם היה ברור שלא נגבה מהם. מבחינת מעגן מיכאל זה עניין ערכי. זה לא מצב רגיל ואלה לא מילואים רגילים. הם נקראו בצו השעה להגן על המדינה שלנו באירוע גדול ומורכב ולכולם כאן ברור שעושים כל מה שאפשר כדי לעזור להם".

היא מגלה כי לא היו התנגדויות וההחלטה התקבלה פה אחד. "רוב השוכרים לא קיבוצניקים", היא מבהירה, "הם באים מכל הארץ. מנתיבות בדרום ועד צפת בצפון וממושבים בערבה. יש הרבה בנות וגם לא מעט בנות שגויסו. בשיא היו כ-50 חיילים שגויסו. עכשיו זה ירד לכ-35. גם אין אמירה לאף אחד שיחזיר את החדר לטובת עובד אחר שהיינו צריכים לגייס ואנחנו עוזרים להם גם בעוד דרכים, מפנקים ושולחים להם חבילות ומשתדלים לשמור על קשר עם ההורים שלהם".

הכניסה למעגן מיכאל. יולי 2013. שלומי גבאי
קיבוץ מעגן מיכאל (ארכיון)/שלומי גבאי

בקיבוץ שדות ים, שהוא קיבוץ מופרט, משכירים לבני הקיבוץ החיילים, וכן החליטו על מחווה במהלך המלחמה. שחר דגני, מזכיר שדות ים אמר לוואלה! כי מוותרים לבני הקיבוץ שבשירות מילואים פעיל על שכר הדירה ואף על מיסי הקיבוץ. "חלק מהם בכלל ויתר על הדירה בעת הזו לטובת מפונים שקלטנו". אגב, בשיא ההתגייסות לטובת העניין הזה, ועד שהמדינה התארגנה, קלט קיבוץ שדות ים 470 מפונים מהדרום ומהצפון, עוד לפני שהמדינה מצאה להם פתרון זמני-קבוע.

"הייתה פנייה אחת, וכמובן ששקלנו בחיוב ובכל מקרה אין בעיה של דחייה", סיפר לוואלה! חיים "כושי" כהן, אחראי הנדל"ן של קיבוץ רמת יוחנן, "יש גם הקלה בארנונה שזה באחריות המועצה האזורית שלנו. בכל מקרה, אנחנו מתגייסים למאמץ החירום, יש אצלנו עשרות משפחות מפונים ובהסכמה גורפת החלטנו שלא נגבה מהם עד ינואר".

בתגובה לדברים מסרה לוואלה! מזכירת קיבוץ מגל הדס ליסט, "הגורמים המוסמכים בקיבוץ מגל לא קיבלו כל פנייה מסודרת מאביו של החייל להקלה בשכר הדירה, פרט למייל בוטה ומאיים בפנייה לתקשורת שנשלח למזכירת הקיבוץ, וזאת למרות ערוץ פתוח לפניות שוכרים בשגרה וודאי גם במלחמה. הקיבוץ תרם מאות אלפי שקלים ליישובי העוטף, אירח ומארח משפחות מפונים ללא כל עלות, תוך דאגה לחינוך הילדים, צורכי המפונים וסיוע ככל הנדרש, כל זאת בהתנדבות מלאה של חברות וחברי הקהילה ובמימון הקיבוץ. אנחנו פתוחים לכל שיח ובקשה להקלה בשכ"ד מכל חייל בתקופה זו, צר לנו שבמקום לפנות לכתובות הקשובות בקיבוץ ולקבל מענה, בחר אביו של החייל להכפיש את קהילת קיבוץ מגל באמצעי התקשורת".

לדבריה, "בניגוד לנטען, בקיבוץ מגל אין 15 בתים שמושכרים לחיילים, אלא מספר הקטן במחצית. כל אחד ואחת שפנו, קיבלו טיפול ענייני ואישי".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully