שתי החלטות שעוסקות בפסילת שופטים שיושבים בהרכב שדן בתיק ניתנו אתמול (חמישי) על ידי בית המשפט העליון, מהן עולה השאלה: האם הרף שבית המשפט מציב לפסילת שופט אינו גבוה מדי?
ההחלטה הראשונה עסקה בבקשה לפסול את החלטותיו של שופט בית המשפט העליון עופר גרוסקופף שניתנו בתיק בנושא שקשור לוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב זאת בשל הסיבה שברשימת הימנעויות של השופט נמצא עו"ד הלל איש שלום, שותף במשרד עו"ד 'שיבולת' שאחד משותפיו - עו"ד שמואל גלינקא משמש ככונס נכסים בתיק.
הבקשה נדחתה מטעמים פרוצדורליים לפיהם לא ניתן לבקש פסלות על בקשות שניתנו בעבר אלא רק לבקש לפסול שופט שלא ידון בעתיד בתיק. עם זאת השופט גרוסקופף הוסיף כמה מילים בנושא שכדאי להקשיב להם: "הרבה למעלה מן הצורך, דין הבקשה להידחות אף לגופה. עו"ד איש-שלום אכן נכלל ברשימת המינעויות שלי בעבר, ואולם זאת באופן אישי הנוגע לו בלבד, ומבלי שהדבר ישליך על האפשרות שאדון בתיקים בהם מייצגים עורכי דין אחרים ממשרד 'שיבולת'".
עוד מסר גרוסקופף כי "עו"ד איש-שלום עצמו לא ייצג, למיטב ידיעתי, את אחד הצדדים בתיק ולא עסק בהליך שבכותרת - לא בשנת 2023, לא בשנת 2022, ולא לפני כן. עצם העובדה שעו"ד גלינקא ועו"ד איש-שלום הם שותפים למחלקה מסוימת במשרד 'שיבולת' אינה מקימה מניעות יש מאין וממילא עובדה זו אינה מהווה אמת מידה רלוונטית לעדכון או הוספה של מאן דהוא לרשימת מניעויות של שופטים ורשמים, כפי שאלו באות לידי ביטוי במסמך שפורסם על ידי הרשות השופטת ביום 7.8.2020 שכותרתו "אמות מידה לגיבוש רשימת מניעויות לשופטים ורשמים" לפיכך, ולאור הכלל הידוע לפיו על המבקש את פסילתו של שופט להצביע על נסיבות אשר מקימות, מבחינה אובייקטיבית, חשש ממשי למשוא פנים ברי כי אין בבקשה כדי להקים חשש כלשהו למשוא פנים, לא כל שכן חשש ממשי", כתב השופט גרוסקופף.
הבקשה השנייה שהוגשה היא לפסול את השופט מוחמד עלי מבית המשפט המחוזי בחיפה, בטענה שנחשף למידע שלא היה אמור להיחשף אליו במהלך משפט פלילי. נטען כי כי השופט רואה את שני המבקשים לפסול אותו "בעין לא טובה ותפס עמדה עם התביעה" וכי הוא מחזיק בדעה מוקדמת עליהם.
גם בקשה זו נדחתה, ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן כתב: "בפסיקה נקבע לא אחת כי היחשפות המותב למידע שנוגע לנאשם, ובכלל זה לעברו הפלילי או לקיומם של הליכים נוספים שתלויים ועומדים נגדו, אינה בהכרח מקימה חשש ממשי למשוא פנים, וכי יש לבחון האם המוטב נחשף ל-'מסה קריטית' של חומר בלתי-קביל שממנו יתקשה להשתחרר בבואו לדון בהליך".
בענייננו, מעיון במערכת "נט המשפט" עולה כי החלטת המעצר, שבה נתקבלה בקשה להארכת מעצרם של המערערים לתיק נושא הערעור שלפניי ביום 22.11.2023. במסגרת החלטה זו מצוין כי המדינה טענה שמסוכנות המערערים "נלמדת מעברם הפלילי המכביד ומכתב אישום נוסף התלוי ועומד נגדם, במסגרתו מיוחסות להם עבירות אלימות חמורות, אשר על פי הנטען, בוצעו בתא המעצר". בניגוד לטענת המערערים, לא שוכנעתי כי פרטי המידע הכלליים הללו יוצרים כשלעצמם "מסה קריטית" של חומר שההיחשפות אליו מקימה עילת פסלות".
החלטות בית המשפט מהיום מעלות תהייה האם לא מדובר ברף גבוה למדי והאם לא היה נכון במקום בו יש הוכחה לקשרים מסוימים של שופטים או חשיפתם לחומר שנוגע לנאשמים לא תוביל, לפחות בעבור מראית העין, לפסילתם.