בכנסת פועל בשבועות האחרונים חמ"ל ייעודי מיוחד של המשרד לביטחון לאומי, שמטפל בבקשות להוצאת רישיונות נשק של אזרחים. החמ"ל, שממוקם בחדר צדדי בקומת המרתף בכנסת והכניסה אליו מותרת למורשים בלבד, מאויש על ידי עובדים של הכנסת, שמפעילים מוקד טלפוני של האגף לרישוי כלי ירייה ומטפלים בפניות ובקשות של הציבור לרישיונות לכלי נשק - כמעין שלוחה של משרד הבט"ל.
מאז פרוץ המלחמה חל זינוק בביקוש של אזרחים לרישיונות נשק, בין השאר בעקבות מהפכת החימוש האזרחי עליה הכריז השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, במסגרתה הוקלו הקריטריונים והתבחינים לנשיאת נשק אישי. לפי גורמים בכנסת, הכינוי הלא-רשמי של החמ"ל המשותף, שטיפל עד כה באלפי פניות של אזרחים, הוא "החמ"ל של בן גביר".
מי שיזם והחליט על הקמת המוקד בין כתלי הכנסת הם יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, בעצמו שר לביטחון פנים לשעבר שקידם גם בתקופתו הקלות ברישוי נשק אישי, ומנכ"ל הכנסת משה (צ'יקו) אדרי, מנכ"ל המשרד לביטחון פנים לשעבר. כבר בשבוע הראשון למלחמה אוחנה יזם את המהלך עצמאית מול בן גביר, ואדרי פנה למנהלי המחלקות, עדכן על החמ"ל המשותף והציע לעובדים של הכנסת להצטרף. בשלב הפיילוט, הושאלו למוקד 40 עובדים של הכנסת שהוגדרו "לא חיוניים", שעברו הכשרה קצרה של המשרד לביטחון לאומי ומפעילים בימים אלה את החמ"ל בכנסת. אוחנה התגאה ביוזמה להקמת החמ"ל ואף דיברר את פרטי התוכנית לתקשורת בזמן אמת כיוזמה לסיוע לאומי בעת מלחמה.
עם זאת, על פניו, עצם פעילות החמ"ל של בן גביר מהכנסת עשויה להפר את עקרון הפרדת הרשויות: הרשות המחוקקת אמורה לפקח על הממשלה ועל המדיניות שהיא מקדמת, ולא לקחת חלק בפעילותו או להפוך לשלוחה של משרד ממשלתי שמסתמכת על עובדי ומשאבי הכנסת.
חלוקת הנשק ההמונית לאזרחים וחימוש כיתות הכוננות, תוכנית הדגל של בן גביר, מעוררת גם חששות כבדים בקרב בכירים במשטרה, גופי רווחה וארגוני חברה אזרחית בשל השלכותיה על פשיעה ואלימות במשפחה. הכנסת - שאמורה לפקח על המדיניות השנויה במחלוקת - מבצעת אותה בפועל ולוקחת בה חלק פעיל.
מהכנסת נמסר בתגובה: "אנו מלאי הערכה על התנדבותם והתגייסותם של כ-40 מעובדות ועובדי הכנסת אשר מסייעים לאגף כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי. בעת הזו אנו רואים בכך משימה לאומית חיונית וככל שהכנסת תוכל לסייע למאמצי המלחמה השונים נוסף על עבודתה שלה, היא תמשיך לעשות כן — כפי שנעשה מעת לעת על ידי עובדי מדינה". בכנסת הדגישו כי "על מנת לשמור על המשך רציף של עבודת הכנסת ושל הפיקוח הפרלמנטרי תוך שמירה על עקרון הפרדת הרשויות, ערך הייעוץ המשפטי למנהל הכנסת בחינת ניגוד ענינים לכלל העובדים שהתנדבו לקחת חלק בפרויקט ווידא כי אינם קשורים לפיקוח הפרלמנטרי על המשרד לביטחון לאומי".
ואולם, לא את כולם זה משכנע. ח"כ גלעד קריב (העבודה) פנה בשבוע שעבר במכתב ליו"ר הכנסת אוחנה, ומנכ"ל הכנסת אדרי, בדרישה לקבל הבהרות על הקמת החמ"ל המשותף, שמטיל, לדבריו, "צל כבד" על יכולתה של הכנסת להפעיל את הפיקוח הפרלמנטרי הנדרש, וככל הידוע, לא מעוגן בחוק או בתקנון הכנסת.
"הפעלתו של מוקד זה, הפועל בתחומי הסמכות והאחריות של משרד ממשלתי, חותרת באופן גס תחת עקרון הפרדת הרשויות, ומשבשת לחלוטין את תפקידה של כנסת ישראל לפקח על הממשלה, משרדיה ורשויותיה", קריב כתב במכתב. "גם אם הכוונה שעמדה בבסיס מהלך זה ניתנת להבנה מסוימת לנוכח אתגרי השעה המטלטלים, שומה על הנהגת הכנסת ופרנסיה שיקפידו הקפדה יתירה על קווי הגבול בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת".
קריב מתריע במכתב מפני "שיבוש יסודי" של הפיקוח הפרלמנטרי על מהפכת רישוי הנשק של בן גביר, ומפרט שתי דוגמאות נוספות שלדבריו מעידות על ניסיון מכוון של בן גביר למנוע פיקוח על מהלכיו ומהכנסת לעשות את עבודתה. בראש הוועדה הפרלמנטרית שאמורה לפקח על המשרד לביטחון לאומי - הוועדה לביטחון פנים - עומד איש עוצמה יהודית, ח"כ צביקה פוגל, כך שהיא שלא מאתגרת או מבקרת את מהלכי ומדיניות השר, ובן גביר מתחמק מקיום דיון משמעותי על הרפורמה ברישוי גם בפלטפורמות פרלמנטריות אחרות.
בשבוע שעבר, דיון של הוועדה לביקורת המדינה על ההקלות ברישוי הנשק בהשתתפות עשרות גורמי חברה אזרחית, התפוצץ אחרי שבן גביר הורה לנציגי משרד הבט"ל לעזוב; זאת, בתגובה לכך שיו"ר הוועדה מיקי לוי (יש עתיד) הוציא מהדיון את אחד יועציו. במקביל, בשבוע שעבר, בן גביר לא התייצב להשיב על שאילתא דחופה על הרפורמה ברישוי הנשק שהגיש ח"כ נאור שירי מיש עתיד. הוא שלח במקומו את השר עמיחי אליהו שהקריא את התשובה שנשלחה לו מהטלפון הנייד, מה שלא שאלות המשך מחברי כנסת או שיח משמעותי על הסוגיה. "התנהלות זו של שר הבט"ל מעלה את החשד כי הוא מבקש לשבש באופן מכוון את הפיקוח הפרלמנטרי בסוגיה מרכזית ומשמעותית הנוגעת לביטחון הלאומי ולביטחון האישי, בזמן המלחמה ולאחריה, כאחת", כתב קריב במכתב.