ראש אמ"ן אהרון חליוה סבור כי בעקבות אירועי 7 באוקטובר - כהונתו בתפקיד היא על זמן שאול. "כבר באותו הבוקר הבנתי שזה נגמר", אמר למקורביו, "אחרי שהמלחמה תסתיים אני אצטרך ללכת".
כעת, נותר רק להבין מתי חליוה מתכוון לפרוש בפועל. האם לאחר שישראל תכריז רשמית על סוף המלחמה, או אולי לפני כן במידה והאש תיפסק בפועל, והצבא יעבור לשיטת פעולה של פשיטות בלבד. כך או כך, חליוה כבר נחשב באגף המודיעין כ"ברווז צולע" וקרב הירושה על תפקידו כבר החל.
בלילה שבין שישי לשבת, סמוך ל-02:30, כינס הרמטכ"ל הרצי הלוי שיחת טלפון מוצפנת ב"קו האדום" של צה"ל עם ראש אגף המבצעים האלוף עודד בסיוק ומפקד פיקוד הדרום האלוף ירון פינקלמן, כדי לדון במודיעין שעולה מסוכנויות האיסוף השונות בשב"כ ואמ"ן.
מסיבה לא ברורה, הוחלט שחליוה לא ישותף בשיחה, שעוסקת גם בתחום שלו. במקביל, הועברו עדכונים מסודרים על המודיעין המצטבר בנוגע למתרחש בגבול רצועת עזה באמצעים שונים. עוזר הרמטכ"ל, שערך את השיחה, עדכן את הלוי, ורק בהמשך שאר עוזרי האלופים, בהם ראש חטיבת המחקר האלוף עמית סער, עדכנו חליוה.
על פי ההערכות בעקבות המודיעין שהצטבר לקראת 7 באוקטובר ומראות אימוני חמאס סמוך לגדר הגבול, התרחיש החמור ביותר שעלול לקרות הוא חדירת מחבלי חמאס לביצוע פיגוע בודד בגבול הרצועה - אך הוא הוגדר בסבירות נמוכה. באמ"ן העריכו שרוב הסיכויים שמדובר באימונים שגרתיים של הזרוע הצבאית של ארגון הטרור, בדומה לחודשים שקדמו למתקפה.
גורמי ביטחון המצויים בפרטי הדיווחים הדגישו בפורום סגור שלא נאמר בשום צורה כי מדובר בהתרעה אסטרטגית למלחמה, לא פשיטה במספר רב של מוקדים ולא בכוונה לחדור למספר יישובים במקביל.
חשוב להדגיש, כי אחרי שיחה בין הלוי, חליוה ופינקלמן, גם ראש השב"כ רונן בר שוחח עם הלוי על תוכן המודיעין, ובסופה החליט לשלוח את צוותי 'טקילה' לגבול הרצועה כדי לנתח את המודיעין שעלה ולסכל אפשרות של פיגוע חדירה בודד.
הפעם הבאה שמעדכנים את חליוה בהתפתחויות היא ב-06:29, כשמטח הרקטות הגדול ביותר אי פעם מרצועת עזה משוגר לעבר עורף מדינת ישראל.
מההתנהלות של המטה הכללי בצה"ל עולות שאלות קשות: מי החליט לא לחבר את ראש אמ"ן לשיחת האלופים עם הלוי, פינקלמן ובסיוק? האם היה זה הלוי שלא עמד על כך שישתתף בשיחה? או החלטה בת רגע של עוזר הרמטכ"ל שארגן את השיחה המצומצמת? גם אם טוענים שמדובר בהחלטה שהתקבלה במהירות אל מול מודיעין מצומצם מאוד והמתרחש בשטח, צפוי שהרמטכ"ל, או אחד האלופים, יתהה מדוע לא העלו את ראש אמ"ן לשיחה המצומצת, או לפחות לשוחח איתו לאחר מכן.
אין ספק כי לו חליוה היה משתתף בשיחה, גם כשלא היה מידע על התקפה נרחבת או הכרזת מלחמה על ישראל, הייתה יכולה להיות לו תרומה משמעותית ומשקל חשוב מאוד להחלטות שיבואו לאחר מכן. בדיעבד, התברר כי היו סימנים על ההתרחשות בשטח, רק שלא היה מי שיחבר אותן לכדי התרעה מודיעינית.