הנתק עם נתניהו, הסקרים המחמיאים ומיטוט החמאס: יוסי כהן בריאיון חשוף

"בשבת בבוקר הייתי בביתי במודיעין", מספר ראש המוסד לשעבר, יוסי כהן. "לא הייתה אזעקה, אבל הטלפון החל לצלצל, ואנשים דיווחו לי, וכך נודע לי גודל הזוועה. חייתי כל חיי אזעקות והפתעות מבצעיות, חייתי כל חיי מבצעים, אני בערך 42 שנה בשירות המדינה, אבל אף פעם לא תהיה מוכן מספיק לאירוע מטלטל שכזה".

מה עשית?

"דבר ראשון שעשיתי זה לנסות להבין מה קרה, התחלתי לקבל עדויות יחד עם כל עם ישראל. אני כבר שנתיים וחצי לא בציר העדכונים הפורמלי, אז הייתי צריך לדלות את המידע כדי להבין מאנשים שקרובים למעגל הצבאי מה קורה לנו באותן השעות. ולאט־לאט התבהר גם לי גודל הזוועה, שקשה לתאר אותה".

כמעט 50 יום אחרי, אנחנו מדברים ערב עסקת חטופים. מה עמדתך בנוגע לכך שהיא לא כוללת את כל החטופים?

"כל המציל נפש אחת. לכן אני תומך בעסקה. מבחינתי, כאבא וכסבא, לא יעלה על הדעת שיש בידי מדינת ישראל אפשרות להוציאם מהתופת אל האור, חזרה לחיק ההורים ולבני משפחתם, ולא נעשה זאת. כל מי שניתן להצילו עלינו להצילו".

עד כמה ההפוגה עלולה לפגוע ביכולת הקרקעית ובהמשך הלחימה? האם אלו סימנים ראשונים לסיום המלחמה?

"בכל עסקה מהדגם הזה ישנן תמורות שאנו לצערנו חייבים לשלם - זה משא ומתן עם השטן שדורש מאיתנו מחירים כבדים שעלינו לשלם. הלחימה לא תיפסק מעבר למוסכם, ואני מקווה שממשלת ישראל לא תהסס גם מכאן ואילך, ותמשיך לחסל את יכולותיו הצבאיות של חמאס".

לדעתך יהיו עסקאות נוספות?

"אני משוכנע שבעודנו משלימים את העסקה המדוברת מתנהלים מגעים לעסקאות נוספות לשחרור כל החטופות והחטופים בסיוע ובתמיכת הממשל האמריקאי והמתווכות מהמזרח התיכון".

בחזרה לאירועי השבת השחורה. איך ייתכן שהמודיעין הישראלי כשל ככה?

"לא ייתכן. כולנו יודעים, גם אנשי הצבא וקהילת המודיעין וראשי ארגונים אחרים, שחמאס בנו מבצע כזה במשך זמן רב. אני מעריך שמבצע בהיקף גדול כל כך, ברמת ביצוע מדויקת כל כך, עם צוותים מאומנים שמחזיקים בידיהם תרשימים סכמטיים של מבצע כפי שראינו את התוצאה שלו, שבו יש כוח מאומן, מוכשר, מצויד היטב גם באמל"ח וגם במודיעין - זה לא דבר שמכינים אותו מהרגע להרגע, זה חד־משמעי ברור. להערכתי מדובר בחודשים ארוכים של הכנה, כך שהמחדל המודיעיני הוא בלתי נתפס".

איך ייתכן שהצבא לא היה ערוך בדרום הארץ וגם לא הוקפץ בזמן בעיצומו של הטבח?

"לא ייתכן. זה דבר שיצטרך להיות מתוחקר, ובאופן הכי מעמיק, ואני לא מחדש דבר. גם ראש אמ"ן והרמטכ"ל וראשי ארגונים אחרים - את כולם נצטרך לתחקר איך קרה הדבר הזה שלא סופקה מעטפת ביטחונית ראויה לאזרחי ישראל".

גם למוסד יש חלק בזה?

"כראש המוסד בתקופתי, חלוקת העבודה ביני לבין ראשי הארגונים האחרים הייתה שאנחנו עושים חמאס חו"ל ושב"כ אחראים על חמאס בישראל. בתוכנית האיסוף הכללית, אמ"ן והמוסד ושירות הביטחון הכללי משתפים פעולה באופן יוצא דופן, בתמונת מודיעין שלמה ומעמיקה. המוסד יכול לראות את כל העדכונים של הגופים האחרים, וארגונים אחרים יכולים לראות מה שמתקבל על ידי המוסד. אנחנו רואים מקרוב את הערכות המודיעין, כי אחת המסקנות של תקלות העבר הייתה שבכל מקום שארגון מסוים מודר מאירוע מודיעיני, הוא לא יכול היה להשקיע את מרצו או דעתו כדי להגיד אם פנינו לשלום או למלחמה.

"אבל את העבודה הפרקטית של מי עושה מה כנגד ארגון מסוים כדי להגיע לתוצאה המודיעינית, קרי איזה מבצעים כל ארגון עושה כדי שלא נדרוך אחד על השני, עושה ארגון שנקרא 'ועדת ראשי השירותים', שיש בה את ראש המוסד, ראש השב"כ, ראש אמ"ן והמזכיר הצבאי של ראש הממשלה, שמשמש כמשקיף. שם עולים נושאים שאנחנו צריכים להסכים בינינו, כדי להגיע לתוצאה לאומית נכונה".

שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש השב"כ ואחרים כבר לקחו אחריות. כולם, למעט ראש הממשלה.

"ראשי הארגונים הודו בכישלון, כל מי שלוקח אחריות יודע למה הוא לוקח. מי שלא לוקח אחריות יודע למה הוא לא לוקח".

למה לדעתך נתניהו לא לוקח אחריות?

"אני מציע שאת השאלה תפני ללשכת ראש הממשלה".

ומה דעתך על זה?

"בממד האחריות, כמו שאני תופס אותו כל חיי, ברגע שאתה מקבל תפקיד, אתה אחראי לכל מה שקורה".

אתה חש אחריות כלשהי על כך שמימשת את הקונספציה של נתניהו בכהונתך כראש מוסד?

"תפקדתי כראש המוסד משנת 2016 עד יוני 2021. אני אחראי על כל מה שקרה במשמרת שלי במוסד, לטוב ולרע, אני לא יכול לקחת אחריות על דברים שנעשו לפני תקופתי או אחרי תקופתי, אלא אם ראיתי דברים שקרו ולא תיקנתי, אז אני אחראי על אי־תיקונם".

אתה חושב שכל מי שלקח אחריות, הרמטכ"ל, ראש השב"כ, יתפטרו או צריכים להתפטר בתום המלחמה?

"זו החלטה אישית שלהם".

מאז פרישתו מהמוסד לפני כשנתיים וחצי ותקופת הצינון שלקח, נעלם כהן, למעט הבלחה מתוקשרת אחת, ביולי האחרון. אז הוא קרא לראש הממשלה לעצור את החקיקה לאלתר ולהגיע להסכמות, משום שלטענתו הדבר מסכן את חוסנה הביטחוני של ישראל בטווח המיידי, כאשר האיום האיראני מרחף מעל ראשנו במספר חזיתות. כך התריע. "שנתיים וחצי לא התראיינתי, מאז האקזיט מהמוסד", הוא אומר כעת.

"אמרתי מה שהיה לי להגיד ביציאה מהמוסד ומאז שתקתי, עד שראיתי את המחאה ותוצאותיה. השתדלתי מאוד, בשני הראיונות היחידים שהענקתי, לא לקחת צד. לא אמרתי שהמחאה לא נכונה או הרפורמה אינה נכונה, אלא ביקשתי קודם כל מהדרג המדיני לעצור את התהליך, כי התהליך הזה, כפי שחוויתי בשיחות עם אנשי מערכות הביטחון, הוא חוויה שבהחלט מחלישה את גורמי הביטחון. באשר הם צודקים או לא, נדון בזה בנפרד.

"לכן הזדעקתי קבל עם ועדה ואמרתי: חברים יקרים, כולכם, תעצרו הכל, לא יקרה כלום לדמוקרטיה, בואו רגע נשב, נדבר, נחשוב, ונחזק את הצבא. אני זוכר שאמרתי שאני חושש מהחוסן הביטחוני שלנו מהתגובה לחקיקה, שאני חושש אם תיפגע היכולת שלנו להגן על עצמנו. תחשבי על הפוזיציה האישית שלי, יועץ ביטחון לאומי, אזרח הגון ומסור, דמוקרט גדול וליברל שאין לתאר, יוצא החוצה ואומר: חברים יקרים, זה פוגע בשולי גלימת הביטחון. תעצרו".

לאחר טבח 7 באוקטובר והידיעה כי בידי חמאס מוחזקים אזרחים וחיילים חטופים, דווח בכלי התקשורת כי כהן יצא לקטאר לסייע במשא ומתן לשחרורם. "לא נסעתי בעניין הזה לקטאר, למרות הפרסומים", הוא אומר כעת. בסוף החודש שעבר דיווחה לשכת ראש הממשלה כי נתניהו מינה את כהן לשליח "למשימות מיוחדות".

יש לך תפקיד רשמי מטעם הממשלה בעניין החטופים?

"אין לי תפקיד רשמי, ומעולם לא היה לי תפקיד רשמי בעניין המשא ומתן להשבת החטופים. יש צירים אחרים שאני עשיתי. האחד הוא לפי הדיווח של לשכת ראש הממשלה, השני הוא מול גל הירש, לסייע לו כשהוא קיבל את תפקיד הממונה על תחום השבויים והנעדרים. התנדבתי להיות החוליה המקשרת בין המטה האזרחי של משפחות החטופים לגוף שלו, וכך היה תקופה מסוימת. היום כבר לא, ונותרתי רק במטה האזרחי של החטופים, עוזר למשפחות, מסביר מה שצריך. אבל כבר לא מול גל הירש".

מי עובד בימים אלה על העסקה להחזרת החטופים?

"עם ישראל קצת מבולבל, אני יודע. לפי ההכרזה של נתניהו מהשבוע שעבר, מי שעושים את המשא ומתן הם דדי ברנע, ראש המוסד, וניצן אלון, מפקד המערך המודיעיני לאיתור החטופים והנעדרים, הם האחראים על כך".

אתה ידוע כבעל קשרים בעולם הערבי, אומרים שהמלך עבדאללה מוכן לפגוש רק אותך. למה נתניהו לא לקח אותך לתפקיד, כמי שהכי מתאים לכך?

"כי הוא החליט למנות מישהו אחר, זה בסדר. זו הפררוגטיבה של ראש ממשלה, למנות לתפקידים ממלכתיים את מי שהוא חושב שהכי נכון ומתאים להביא תוצאה לאומית, ואני מקבל את ההחלטה".

אנחנו מנהלים משא ומתן עם חמאס, אבל לא כל החטופים אצלו

"עסקה עם חמאס כוללת גם עסקה עם הג'יהאד. אין לנו קשר ישירות עם הג'יהאד האסלאמי, אבל לפי מה שאני מקבל, חמאס לוקח אחריות על כל החטופים והחטופות. אנחנו יודעים שיש גם חטופים בידי אזרחים, אני לא יודע להגיד אם הם חיים. התחלנו את המלחמה עם אלפי סימני שאלה שהצטמצמו לעשרות".

כהן נולד בשכונת קטמון בירושלים ב־1961 למינה, בת למשפחה מחברון ודור שמיני בארץ, ולאריה, פעיל באצ"ל ודור שביעי בארץ. שניהם זכו בפרס יקירי ירושלים. הוא בוגר ישיבה דתית תיכונית של בני עקיבא וצאצא למשפחה שהייתה ממייסדי שכונת מאה שערים הירושלמית. נשוי לאיה, אב לארבעה וסב לחמישה. יהונתן, בנו השני, שנולד עם שיתוק מוחין, התגייס לצה"ל, סיים קורס קצינים ושירת בקבע.

אחרי השירות בצבא כהן הצטרף למוסד. תחילה שימש כקצין איסוף, והיה חובש הכיפה היחיד בקורס. אחר כך היה לראש שלוחת המוסד באירופה. ב־2003 זכה בפרס ביטחון ישראל יחד עם דוד ברנע על פרויקט ייחודי. ב־2013 נבחר על ידי נתניהו לתפקיד היועץ לביטחון לאומי לראש הממשלה וליו"ר המטה לביטחון לאומי. כעבור שלוש שנים החליף את תמיר פרדו ושימש כראש המוסד.

בין ההישגים הגדולים שלו כראש המוסד נמנתה השגת מסמכי הארכיון של תוכנית הגרעין האיראנית. חשיפת מסמכים אלו הייתה בין הגורמים העיקריים לפרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין עם איראן. בנוסף, יוחסו למוסד בהנהגתו לפני כשלוש שנים שני חיסולים: של עבדאללה אחמד עבדאללה, מספר שתיים באל־קאעידה, ושל מוחסן פח'רי־זאדה, ראש תוכנית הגרעין האיראנית.

ב־2020 היה מעורב בהסכמי אברהם. הוא היה ממונה על יחסי ישראל-קטאר ועסק בהעברת מענק הכסף הקטארי לרצועת עזה. "עד מבצע שומר החומות קיווינו שהמעורבות הקטארית והכסף הקטארי יביאו אותנו להסדרה עם חמאס", אמר לאחר מבצע שומר החומות, "אבל זה קצת יצא משליטה".

כהן סומן במרוצת השנים כאחד מיורשיו הפוטנציאליים של נתניהו. הוא היה בן טיפוחיו והפייבוריט שלו, גם אחרי שסיים את תפקידו כראש המוסד. אלא שלאחרונה דווח כי בין השניים נוצר נתק, וכהן אינו מגיע יותר ללשכת ראש הממשלה. יש הטוענים שהנתק נוצר מכיוון שברנע לא אהב שכהן הוצג כמי שעומד בחזית המגעים עם מדינות ערב.

מה קרה בינך לבין ראש הממשלה?

"מבחינתי לא קרה דבר. אני עדיין עומד נכון ודרוך לכל סיוע שנדרש ולכל משימה לאומית. כרגע היחסים שלי איתו הם מקצועיים ולגופו של עניין".דווח כי אתה כבר לא מגיע ללשכת ראש הממשלה להתייעצויות
"את ההתייעצויות, אם צריך, אני מקיים טלפונית".

מהיכרותך עם ראש הממשלה, אתה צופה שהוא יניח את המפתחות אחרי המלחמה?

"אני לא יודע, קשה לי להעריך".

האם ועדת חקירה ממשלתית, כפי שנתניהו רוצה, היא אופציה סבירה בעיניך?

"רק ועדת חקירה ממלכתית. אני לא מכיר או חושב שיש מישהו שחושב אחרת".

בינתיים בימים אלו עולות קריאות להחליף לאלתר את נתניהו. האם זה נכון בעיניך להחליף ראש ממשלה בעיצומה של מלחמה?

"לא העניין שלי להכריע בנושא".

אנחנו המדינה היחידה כיום בעולם שמתמודדת עם מלחמה רב־זירתית

"אין מדינה שמתמודדת עם סיטואציה כזאת. יש מדינות שמנהלות סכסוכים לא נעימים עם סביבותיהן, אבל זה דבר שקשור לעולם של פעם. מלחמת רוסיה-אוקראינה היא אולי הזדמנות להראות שמדינות קטנות יכולות להיות מאוימות על ידי מדינות גדולות, היה ואין ברשותן יכולת להילחם ולהגן על עצמן. אבל מדינת ישראל נמצאת במצב אחר, היא לא נמצאת באיום קיומי ואנחנו לא במלחמת קוממיות".

אנחנו לא באיום קיומי? גם לא לנוכח האנטישמיות הגואה בעולם?

"לא. מדינת ישראל בוודאות תתקיים. אין ספק שהעם היהודי עובר טלטלה, אנטישמיות שכנראה הייתה חבויה מתחת לפני השטח יוצאת עכשיו בעוצמה גדולה. היא שד שיצא עכשיו מהבקבוק. אנחנו יודעים שאנטישמיות היא דבר נוכח וקיים, שלא בהכרח יש לו סיבה. כל חוקרי האנטישמיות העולמיים טוענים שהיא מתרחשת ללא סיבה".

אתה חושב שעם סיום המלחמה האנטישמיות תדעך?

"קשה להעריך. בטח לא מיד. האנטישמיות נוכחת, אולי כיום אפשר לקרוא לה אנטי־ישראליות. חמאס הוא ארגון אנטישמי וגם אנטי־ישראלי, הוא לא מקבל את הנוכחות שלנו. אלה שבחו"ל לא מקבלים את קיומנו, גם כיהודים".

למה איראן רוצה להשמיד אותנו?

"אין סיבה, אין לנו שום סכסוך טריטוריאלי איתם. מבחינה דתית אנחנו מפריעים להם לממש את זממם לאורך המזרח התיכון. הם החליטו שאנחנו וארצות הברית צריכות להיכחד, כי מבחינתם אנחנו מבטאים את המערב והליברליזם והחיים היפים וההוגנים והדמוקרטיות הגדולות, והם מאוד מתנגדים לכל זה. מדובר בעניין אידיאולוגי־דתי. וכשאידיאולוגיה ודת מרותכות אחת בשנייה, אנחנו נכנסים לאירוע הרבה יותר מורכב. תשאלי את אותה שאלה על לבנון וחיזבאללה. אין לנו סכסוך איתם. לא תיאולוגי, לא אתני ולא טריטוריאלי, אז למה השנאה הזאת? לשנאה אין סיבה, הם שונאים את מדינת ישראל בעצם קיומנו וחרטו על דגלם להשמידנו. הם לא רוצים שתהיה פה מדינת ישראל, ואנחנו לא ניתן לזה לקרות".

אתה לא חושב שעלינו ליזום פעילות נגד חיזבאללה? האיום כבר קיים, תושבי הצפון לא ירגישו בטוחים לשוב לבתיהם, וחיזבאללה כבר מזמן בתוך המערכה

"התמונה האסטרטגית מתחוורת לי יותר ויותר. לו חיזבאללה היה מחליט להיכנס למערכה, היו רואים את זה. מה שאנחנו רואים כרגע זו לא כניסה מוחלטת למערכה. אני גם לא רואה שבהכרזות של נסראללה כרגע רואים כניסה למערכה. יחד עם זאת, אסור לנחש מה חיזבאללה עומד לעשות, צריך להיות ערוכים בצורה מיטבית עם כל הכוחות וכל המוחות וכל המודיעין וכל הצבא על הרגליים, כדי לקדם פני רעה ולא לטעות שוב בהערכת הכוונות והכוח העומד מולנו".

האם יכול להיות שהלחץ הבינלאומי יוביל לסיום המלחמה בלי השגת היעד של מיטוט חמאס?

"אני מקווה שקבינט המלחמה יקשיב ללחץ הבינלאומי, יקשיב ולא יפעל על פיו. צריך לשמוע מה שאומרת לנו הידידה הגדולה, ארצות הברית, אבל צריך לממש את היעדים של המלחמה. מדינת ישראל נמצאת במלחמה קיצונית, שלא הייתה כדוגמתה מעולם, והיא לא יכולה שלא להשלים את המשימה. אין לנו את הפריבילגיה הלאומית שלא להשלים את המשימה הצבאית של מיגור חמאס".

אפשר למוטט את חמאס?

"חד־משמעית כן".

האם יהיה שקט אחרי מיטוט חמאס? הרי חמאס זה רעיון, ורעיון עלול להתעורר מחדש

"לא כל כך מהר. ההרתעה הכי טובה שנוכל לייצר כרגע היא מה שהם רואים עכשיו שקורה עם חמאס ברצועה. כשאנחנו באים למגר ארגון טרור, אנחנו יודעים לעשות את זה".

יש לנו המודיעין הטוב בעולם, אנחנו כבר חודש וחצי בתוך המלחמה, איך זה שלא חיסלו עדיין את מנהיג חמאס ברצועת עזה יחיא סנוואר? יודעים בכלל איפה הוא?

"אני מניח שאנחנו לא יודעים איפה הוא, אחרת היינו מגיעים אליו. חיסולו או הגעה אליו עשויים לשנות מאוד את המפה לטובתנו".

נכון לומר שישראל טובה בטקטיקה ולא באסטרטגיה ארוכת טווח?

"כרגע אין אסטרטגיה, יש טקטיקה, ובשלב הזה זה מספיק. צריך להסתכל על יעדי המלחמה ולהשלים אותם. קודם כל, צריך לראות איך המלחמה הזאת מסתיימת. בואי נניח שתהיה תמונת ניצחון כפי שהצבא והדרג המדיני מגדירים, ומכאן ואילך צריך להגדיר מי אנחנו רוצים שינהל את הדבר הזה שנקרא רצועת עזה, עם 2.2 מיליון פלסטינים".

מי לדעתך צריך לנהל את עזה ביום שאחרי? איזה גורם ייקח עליה אחריות?

"בוודאות לא אנחנו. אני משוכנע שמדינת ישראל לא צריכה לנהל את זה, אבל אני משוכנע שמדינת ישראל צריכה להבטיח שלום וביטחון מוחלט לכל אזרחי ישראל, גם בנטרול איומים עתידיים ברצועת עזה, גם אם זה אומר שנצטרך להיות נוכחים בשיטור ברמה הצבאית והביטחונית, וכך יהיה".

יש דיווחים על כך שמוחמד דחלאן, בכיר פת"ח לשעבר, סולל את דרכו ליום שאחרי ומאותת לתושבי עזה שהוא בעניין עם סיוע גדול שהעניק לתושבי הרצועה

"הימים שאחרי אבו מאזן יהיו קריטיים, והרשות תצטרך למצוא לעצמה הנהגה חזקה ודומיננטית, נאורה ושוחרת שלום. דמויות מהעבר כדחלאן צריכות להישקל".

האם אבו מאזן יכול להיות פרטנר?

"יכול להיות שכן".

מה צריך להיות ההסדר ביום שאחרי הלחימה? ארצות הברית רוצה מדינה פלסטינית, נתניהו נגד. מה איתך, האם אתה בעד פתרון של שתי מדינות לשני עמים?

"זה לא הזמן לדון בזה. יש לנו אירוע משברי חמור בזירה הפלסטינית, השטח מבעבע, בימים כאלה לא ניתן לדון על פתרונות אחרים".

לדעתך אנחנו צריכים להיענות לדרישת העולם להפוגות הומניטריות?

"אנחנו צריכים לעשות את כל המאמצים, כפי שעשינו עד כה, לשמור על הדין הבינלאומי וחוקי המלחמה. אני משוכנע, מתוך מידע מקצועי, שצה"ל הוא הצבא הכי מוסרי בתבל ועושה כל מאמץ אפשרי כדי לא לפגוע בבלתי מעורבים".

אומנם ארצות הברית עומדת לצדנו, אבל כרגע ההרגשה של אזרחים רבים היא שאנחנו לגמרי לבד

"ארצות הברית היא הידידה הכי טובה שיש לישראל, אין שני לה וגם לא יהיה. יש לנו מדינות במערב ובמזרח שאוהבות ותומכות בנו, אבל לא כדוגמת ארצות הברית, ולכן הקשר שלנו איתה הוא לא רק קשר של הקשבה אלא קשר מחייב. יחד עם זאת, חיילים אמריקאים לא יוזמנו ואנחנו לא צריכים להזמינם כדי להילחם איתנו כתף אל כתף.

"בכל שנותיה ישראל נלחמה בעצמה כנגד כל האויבים, לא בא לכאן כוח חילוץ ולא באו לכאן לוחמים זרים. ארצות הברית הגיעה לכאן כי היא דאגה - על פי הערכות מודיעין מבוססות שלה, אולי גם מודיעין שאנחנו נתנו - שיכולה להיות התלקחות חסרת רסן ושיכולה להיות מיסקלקולציה מצדו של חסן נסראללה, וגם נוספים חות'ים, עיראקים, סורים, והיא רצתה להעביר מסר לכולם. כרגע זו עדיין לא מערכה, זה אומנם מטריד ואסור שזה יקרה, אבל מערכת החץ מיירטת את האיומים הללו היטב".

הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן צונח בסקרים בארצות הברית. לטעמך התמיכה הבלתי מסויגת שלו בישראל פגעה בו?

"ממש לא, זה מה שמצופה מנשיא אמריקאי לעשות, ויפה שארצות הברית עומדת ככה לצדנו, זה מאוד משמעותי".

למה סעודיה כל כך חשובה לארצות הברית?

"כי סעודיה של מוחמד בן סלמאן היא הזדמנות להסדרה נוספת בעומק המזרח התיכון, ואפשר להוציא יותר ויותר מדינות מציר הסכסוך לציר השלום. זו לא רק הנורמליזציה עם ישראל, אלא גם הנורמליזציה עם ארצות הברית, ויש יתרון גדול במשולש הזה. הדומיננטיות של ארצות הברית במזרח התיכון הלכה והצטמצמה.

"היא מטופלת כיום אחרת. ארצות הברית רוצה לחזור להיות דומיננטית באזורנו, ואי אפשר לעשות זאת בלי לדבר או להיות ביחסי ידידות עמוקים גם עם סעודיה. צריך לשים לב לפסגה הערבית־אסלאמית שהייתה בריאד לאחרונה. יש בריתות חדשות שלאו דווקא מתנגדות למדינת ישראל. סעודיה יכולה להיות חברה של איראן וגם חברה שלנו ושל ארצות הברית. אני מזכיר, המערב ניהל עם איראן את הסכם הגרעין, פרונטלי. הם היו שם, נציגים אמריקאים, בריטים, צרפתים, גרמנים, סינים ורוסים".

ומה לגבי קטאר, היא אויבת או ידידה?

"קטאר היא לא אויבת, היא מתווכת פרקטית בעניין החטופים והחטופות ואין בלתה".

השיחה עם כהן נערכת במשרדיו היוקרתיים והמעוצבים להפליא במגדלים בתל אביב. מאבטח בכניסה, רל"שית צמודה ומנהלת משרד שמיד עטה להציע עוגיות ותה חם. כהן, אדם מרשים בכל קנה מידה, לבוש בטוב טעם, אפוף במסתורין מסקרן כיאה לאיש מוסד, צופה בחלון לעבר הנוף האורבני של העיר. כיום הוא דירקטור ב־Doral LLC, חברת הבת האמריקאית של דוראל, החברה לאנרגיות מתחדשות. הוא גם נציג קרן ההשקעות היפנית סופטבנק בישראל, פילנתרופ ותומך כלכלית בארגונים שונים כמו בתי מחסה לנגמלים מסמים ופעיל בעמותות שונות, בהן ארגון אלמנות צה"ל, עמותת גדולים במדים ועמותת אחד משלנו.

אחרי שנים בשירות המדינה, איך זה לעבור למגזר הפרטי?

"נדרשתי במידה רבה להמציא את עצמי מחדש בגיל 60. בגיל 18 התגייסתי לצבא, בגיל 21 פרשתי ממנו, ומאז הייתי בשירותי הביטחון של המדינה. אבל הטרנספורמציה יוצאת מן הכלל. מאוד נהניתי ממה שעשיתי עד גיל 60, ואני מאוד נהנה ממה שאני עושה עכשיו, בעולם העסקים, במיוחד בתחום ההשקעות ששייכות לעולם ההייטק הישראלי, שגם כאן אני מרגיש שיש לי תרומה משמעותית לפיתוחה של מדינת ישראל. עברתי מציונות ביטחונית לציונות כלכלית".

עוד לפני שהכריז על כוונותיו לרוץ לפוליטיקה ואחרי שתי הופעות טלוויזיוניות בלבד, הוא כבר מככב בסקרים עם 12 מנדטים. "הרייטינג מרקיע לשחקים כשהוא על המסך", כך שיתף בן כספית על מי שמוזכר כמי שעשוי להיות בעתיד מחליפו של נתניהו.

אולי תנצל את הבמה הזו ותכריז רשמית על תוכניותיך הפוליטיות?

"עדיין לא. בעת הנוכחית הזאת עוד לא החלטתי שאני מצטרף לפוליטיקה".

עם סקר שמעניק 12 מנדטים למפלגה בראשותך, נראה שהעם רוצה אותך בממשלה

"אין ספק שתצפית על רגשי העם והצורך הלאומי, כפי שמבוטא על ידי לא מעט אנשים, גורמים להרהורים רבים בנושא. אבל החלטה כאמור עדיין אין".

וכשזה יקרה, לפי השמועות, תקים מפלגה? יש צורך במפלגת ימין חדשה?

"עדיין לא החלטתי להיכנס, אז בוודאי לא החלטתי איך אכנס. כשאחליט תצא הודעה מסודרת".

אתה מוכן להיכנס לזירה הבוצית הזאת אף על פי שהשתלבת היטב במגזר הפרטי?

"אני חושב שגם העניין הזה צריך להשתנות באופן דרמטי בישראל, ומי שיכול לתרום למדינה ממרצו, חוכמתו וניסיונו טוב ונכון שיעשה זאת. הייתי שמח לולא הדבר הזה היה כרוך מיד במרדף אישי של מתחרים פוליטיים ושל גורמים אחרים שמבריחים ומונעים מאנשים איכותיים להיכנס למה שבעיניי הכי חשוב - הנהגת המדינה על כל משרדיה".