אחרי מספר שבועות מפרוץ מלחמת חרבות ברזל, מודעות הגיוס ליחידות המשטרה מציפות את הרשת. את המומנטום והעלייה בהערכה לארגון, אחרי שנים של שחיקה בתדמית, נוכח הנסיבות הקשות שנוצרו במתקפת חמאס והמחיר הכבד שספגה המשטרה, מקווים כעת בארגון למקסם לטובת גיוס כוח אדם איכותי וגדול, אך האם נגיע לשינוי שבו ההערכה בציבור לשוטרי ומשטרת ישראל תוביל למהפכה בשימור וגיוס כוח אדם איכותי? נראה שהדרך לכך רצופה מהמורות, החל בשיטת הגיוס, שינוי יחס מפקדים וגם מעמדו של העומד בראש הארגון, מפכ"ל המשטרה, משפיע ישירות על כך.
"עד ל-7 באוקטובר, תדמיתה של המשטרה לא הייתה בשמים. קצת שכחנו מכל תקופת המחאות, על האופן שבו התייחסו אליהם, 'משטרה אלימה', 'משטרה שלא נלחמת בפשיעה", אומר ניצב בדימוס אהרון אקסול בשיחה עם וואלה!. "תוסיף לזה את הפרישות של הרבה מאוד שוטרים כדי להבין לאן הגענו. חבל שהגענו לאירועים זוועתיים וקשים כאלה כדי לבוא ולהכיר ולהוקיר את מערכי הביטחון של מדינת ישראל ובמקרה הזה זה משטרת ישראל. זה אותה משטרה של לפני ואחרי ה-7 באוקטובר, שנלחמה במחבלים בהרבה זירות, בבאר שבע ובירושלים, כוחות ימ"מ בסיכולים ובסיכונים שהם לוקחים בלחימה מדי יום ביומו באיו"ש. וגם אז המשטרה לא זכתה להערכה".
לדברי אקסול, בציבור ראו את המשטרה באופן מוחשי ב-7 באוקטובר. "שוטרים יצאו להילחם עם תחתונים, וזאת לא מליצה, יצאו מהבית עם אקדחים ונלחמו מול המחבלים, חתרו למגע, עם אומץ לב והצילו חיים רבים ובלמו טבח נורא וגדול יותר כבר בשעות הראשונות ובלעדיהם אני לא יודע אם היינו קמים מהטבח הזה עוד שנים רבות ואם לא היינו צריכים להתעסק, גם עכשיו עם כל מיני נוח'בות בכל מיני ערים במדינת ישראל. המשטרה שילמה מחיר יקר, 59 שוטרים שילמו בחייהם כדי לעצור את הנאצים האלה להגיע לתוך מדינת ישראל והפגינו מעשי גבורה שעוד ידובר שנים רבות".
בנוגע ליום שאחרי, אומר כי אקסול כי המשטרה צריכה לאסוף את עצמה. "אני יודע שכבר הוקמו צוותים שבוחנים את מערכות המשטרה באשר הן", הוא מסביר. "במערך המבצעי יצאו ברכש לציוד ואמצעים כאלה ואחרים, בנוסף לכך גם נעשית בחינה בתפיסה המבצעית, כארגון אל מול האיומים החדשים שנוצרו, מול ליחידות המיוחדות וכלל השוטרים. מול כיתות הכוננות וגם הרבש"צים, שלדעתי כולם צריכים להיות כפופים למשטרת ישראל, אסור שיהיו כאלה בכפיפות לצה"ל וחלק בכפיפות למשטרה. צריכים מטריה אחת של משטרת ישראל כי אחרת יד ימין לא תדע מה עושה יש שמאל, מכיון שמשטרת ישראל אחראית מבחינה אזרחית על האזורים האלה, גם עם הם בקו העימות. לצבא יש תפקיד להילחם מול אויב מחוץ לגבולות המדינה ומשטרת ישראל על ביטחון הפנים".
מנכ"ל המשרד לביטחון פנים לשעבר תומר לוטן גם חושב שאירועי 7 באוקטובר יגבירו את הביקושים למשטרה, אבל מציין כי הגיוסים היו גבוהים גם בשנים האחרונות. אז מדוע יש משבר כוח אדם במשטרה? "זה נבע בעיקר מפרישות וחוסר יכולת לשמר שוטרים צעירים בפרק זמן של בין 3 ל-7 שנים בתפקיד", מסביר לוטן. "היו כמה שנים רצופות של בלי מפכ"ל ותקציב מדינה מבולגן והיה קשה למשטרה להתארגן על גיוסים, דבר שהשתפר בשנתיים האחרונות. הבעיה היותר משמעותית זה הבקו"ם המשטרתי ותהליך הגיוס שאתה רואה שהוא לא זכה לשדרוג לאורך שנים לא בשיטות העבודה, לא בשירותיות למועמד ולשוטר, נכון, זה מפעל שעובד, אבל יש פה פוטנציאל לקחת את תהליך הגיוס המשטרתי בלשכת הגיוס למאה ה-21 ולהפוך אותו ליותר ידידותי".
"אפשר לראות שהבעיה בשימור שוטרים לא הייתה קשורה רק לשכר, אלא נובעת מיחס מפקדים, תנאים בתחנה ודברים מהסוג הזה. הדבר הכי גרוע זה לעשות פרסומת מאוד מזמינה ואז נכנס להליך פח. לא שירותי", ממשיך לוטן. "המשטרה מודעת לזה יותר היום והשקעתי בזה לא מעט, ברגע שזה יקרה יותר טוב, כשהגיוון התעסוקתי יהיה יותר טוב המשטרה תצליח לגדול וגם לשפר את איכות השוטרים וכוח האדם. אתה מצליח להביא גם אנשים לקו הגמר אנשים יותר טובים".
ניצב בדימוס אקסול כן רואה בעיה בכל הנוגע לסוגיית השכר. "צריך לטפל במימדי השכר. שוטר לא יכול לקבל כמו מאבטח בקניון. עם כל הכבוד לתוספת שהשר בן גביר הביא בדמות אלף שקלים, זה לא משפר את המשכורות".
שנה רביעית בפתח?
לפי התכנון המקורי, כהונת המפכ"ל צפויה להסתיים בינואר הקרוב, כאשר גם רב ניצב קובי שבתאי וגם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר סיכמו והצהירו מעל כל במה במהלך החודשים האחרונים על מועד הפרישה. אלא שתוכניות לחוד ומציאות אכזרית לחוד. מאורעות הטבח ב-7 באוקטובר שינו לכל אחד ואחד בחברה הישראלית את התוכניות ונראה שגם בקרב מקבלי ההחלטות הדבר מחלחל. הקפאת מינויי בכירים במערכת הממשלתית והציבורית וסיכומים שהושגו בהקמת ממשלת החירום לאחר פרוץ המלחמה יקשו עד רמה בלתי אפשרית על השר לביטחון לאומי בן גביר למנות מפכ"ל חדש, בצלמו, ללא התנגדות מצד גורמים בהנהגה.
החשש מובן, העיתוי רגיש וכלל המערכות על הקצה. שינוי מסוג זה בארגון, שמצוי בליבת בלחימה וביטחון המדינה, עלול לטלטל שוב את הארגון ולפגוע דרמטית במהלכים לייצוב הסדר הציבורי והביטחון האישי בעת זו. כך או כך, הממשלה תידרש לקבל החלטה ולהצביע על שתי אפשרויות המסתמנות: הארכת כהונת המפכ"ל לתקופה נוספת עד שנה או מינויו של מפכ"ל חדש.
"נכון להאריך את כהונת המפכ"ל לשנה רביעית", חושב המפכ"ל לשעבר משה קראדי. "הגם שהוחלט בממשלה להקפיא מינויים בחודש-חודשיים הקרובים. במצב שנוצר ב-7 באוקטובר, נוכח המשברים שהמשטרה עברה והאתגרים שמונחים לפתחה, למשטרה דרושה יציבות. מפכ"ל חדש, טוב ככל שיהיה יזדקק בין 6 ל-12 חודשים כדי ללמוד את הארגון. נקח לדוגמא את בניית כיתות הכוננות שהתגלה ככאוס לא קטן, ולקח להם זמן להתארגן על זה. אני חושב שצריך להקים מחדש את אגף המשמר האזרחי ולעגן את כל ההתארגנות האזרחית שנוצרה בתוך האגף, כל הדברים האלה צריכים כרגע לתת לארגון יציבות, בפרט שאנחנו לא יודעים עד מתי המלחמה תימשך".
קראדי מוסיף ואומר כי באשר לשאלה של שנה רביעית כן או לא, זה גם לא תלוי בבן גביר לאור הווטו שמחזיק בני גנץ על מינוי במסגרת ההסכם שנחתם בעקבות כניסתו לממשלת החירום. אם ראש הממשלה נתניהו יקבע שהכהונה תוארך לשנה רביעית, לשר אין כל כך מה לעשות. בכל מקרה על הממשלה לקבל החלטה כי ההחלטה הקודמת קצבה את כהונתו עד ל-17 בינואר. הוא יכול לקבל הארכה של חודש ועד שנה. אבל הממשלה צריכה להחליט על הארכה, השאלה לכמה זמן".
תגובות
ממשטרת ישראל נמסר: "מפרוץ הלחימה, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי משמר הגבול לוחמי הימ"מ ולוחמי היחידות המיוחדות שימשו כמגן אנושי, ניהלו קרבות בזירות רבות ומנעו טבח בערים ויישובים נוספים. משטרת ישראל איבדה 58 שוטרים ושוטרות בהגנה על תושבי עוטף עזה, שוטרים שפעלו בחרוף נפש אל מול מתקפת הטרור של מחבלי חמאס. אשר לגיוס שוטרים נציין כי משטרת ישראל פועלת לאורך כל השנה לגיוס שוטרים ושוטרות לשורות החייל. מתחילת השנה ועד לתחילת חודש נובמבר התגייסו 2,249 שוטרים ושוטרות לשורות החיל. אלו יסייעו בחיזוק הביטחון האישי של אזרחי מדינת ישראל ויאפשרו לתת מענה מותאם לאתגרים אתם מתמודדת משטרת ישראל. הארגון משקיע רבות בבניין כוח האדם והליך הגיוס מתקיים על פי נוהל סדור הכולל עמידה בקריטריונים, בדיקות התאמה, מיון ומסלול הכשרה מקצועי בהתאם לתחומי העיסוק שונים. נדגיש כי המשאב הארגוני החשוב ביותר שנותן שירות לציבור הוא המשאב האנושי. כ-32,000 השוטרים והשוטרות הפועלים במסירות ובכל ימות השנה לביצוע מגוון המשימות שלפתחה של המשטרה ולמען הציבור, ופיקוד המשטרה ימשיך לדאוג לביטחונם, צרכיהם ורווחתם של כלל המשרתים בחיל. משטרת ישראל תמשיך להיות ארגון לומד, המשכלל את תהליכי הגיוס, הלמידה, פיתוח ושימור כוח האדם, תוך ביצוע התאמות רלוונטיות לצורכי ורוח התקופה. כל ניסיון להציג את משטרת ישראל באופן אחר הינו שגוי ומטעה".
מלשכת בן גביר נמסר: "השר לביטחון לאומי מתעסק בימים אלו אך ורק בעניינים הנוגעים לניהול המלחמה ולהצלת חיים ובניהם הקמת כיתות כוננות בכל רחבי ישראל, חימושן והכשרתן, שחרור חסמים והנגשת האפשרות לנשיאת נשק לאזרחים וחיזוק המשטרה וגופי הביטחון שתחת אחריות המשרד לבל"מ. השר לא עוסק במינויים כאלה ואחרים בזמן מלחמה - לכל זאת יהיה זמן לאחר שננצח את אויבנו ונשיב את הביטחון לאזרחי ישראל".