סמ"ר יהונתן יצחק סמו, בן 21 מכרמי צור, לוחם בגדוד 202 בחטיבת הצנחנים, נפצע אנושות בקרב ב-8 בנובמבר במרכז רצועת עזה והועבר לבית החולים בילינסון. הרופאים נלחמו על חייו אך לאחר יומיים מת לאחר שנקבע לו מוות מוחי. משפחתו, שידעה שהוא חתם על כרטיס אדי לתרומת איברים, החליטה שמותו יציל חיים ותרמה את איבריו.
"יהונתן היה בן בכור להוריו אילת ומשה ואח לבארי, לביא, תמר ואחינעם" סיפרו במשפחתו, "בעל עיניים יפות גדולות וחיוך כובש. מעולם לא התלונן על קשיים. כנער הדריך בתנועת 'בני עקיבא' והתנדב במקומות רבים. השתתף בתוכניות אקדמאיות לנוער מצטיין, למד בישיבת "נווה שמואל" בישוב אפרת ולאחר מכן המשיך למכינה קדם צבאית "אדרת" בכפר סילבר, המשלבת דתיים וחילונים. לקראת הצבא התמיין למודיעין אך התעקש לעשות שרות משמעותי כלוחם בצנחנים, כמו דודיו ובני דודיו, שיש ביניהם נציגים ביחידות שונות. במלחמה היה בתפקיד של שליטה ובקרה של המ"פ ולחם עם הכוח הראשון - שם מצא את מותו".
ההחלטה לתרום את איבריו הייתה של יהונתן עצמו: "הוא חתם על כרטיס אדי מיוזמתו. אימו מצאה יום אחד את הכרטיס ושאלה אותו על כך והוא השיב לה - 'כן, חתמתי מזמן'. לכן לא הייתה התלבטות בכלל אם לתרום את איבריו. זה היה יהונתן - כל דבר הוא עשה בחיוך מתוך הבנה, מחויבות ורצון לעזור. העובדה שחלק ממנו ימשיך לחיות ולעזור לאחרים - אין יותר מרומם מזה. בזכותו במהלך השבעה חתמו אנשים רבים על כרטיס אדי, ויחתמו עוד".
מהמרכז הלאומי להשתלות נמסר שאיבריו של יהונתן הצילו שישה חולים: לבו הושתל בבן 46 בבית החולים בילינסון, שם גם הושתלו הריאות שלו בחולה בן 36. הכבד שלו הושתל בחולה בן 51 בבית החולים איכילוב ואונת הכבד שלו הצילה את חייה של תינוקת בת 8 חודשים בשניידר. כליה אחת שלו הושתלה בילד בן 10 בשניידר וכליה נוספת בחולה בן 50 בבית החולים הדסה.