אחרי אסון 7 באוקטובר מרבית הישראלים קיוו שהפעם ישראל תהלום בחמאס באופן שייזכר לדורות. מרבית הישראלים גם נתנו לנתניהו קרדיט להוביל את המערכה למרות אחריותו הראשית והעליונה לאסון הגדול מקום המדינה. בחלוף כמעט חודש וחצי מאותה שבת שחורה נראה ששתי ההחלטות של הישראלים היו שגויות.
בראש ובראשונה - עד כה התגובה הישראלית למעשי חמאס הנפשעים חלבית. זו האמת. העובדה שרב המרצחים יחיא סינוואר עוד מרשה לעצמו לנהל מו"מ על עסקת חטופים באופן קשוח ועיקש מעידה שהוא לא מרגיש סכנה. לא לו אישית ובוודאי שלא לחמאס. כן, צה"ל פגע בחמאס, אכן, צה"ל השמיד חלק מיכולותיו בעיקר בצפון הרצועה - אבל זה רחוק מלהיות מספק ורחוק מלהוות את ההכרעה שעם ישראל חפץ בה. כשסינוואר ירגיש מאויים, הוא יגלה קצת יותר גמישות במו"מ.
שנית - נתניהו, שקיבל את המנדט להוביל את המערכה גם מצד מתנגדיו הבולטים ביותר, נכשל. הוא לא מסוגל לקבל החלטות. לא על עסקת שבויים ולא, לחילופין, על המשך הסתערות על החמאס והרחבת המערכה. נתניהו, שחושש לשלטונו, עתידו וחירותו, משותק. הוא אינו מסוגל להוביל כנראה את המערכה הזו כאשר שיקולים זרים מצידו משמשים בערבובייה עם טובתה של מדינת ישראל. הסקרים שמראים את התרסקותו הצפויה בקלפי ממחישים מה חושב עליו הציבור לא רק בהקשר לאחריותו ל-7/10 אלא גם לכל ההתנהלות שלו מאז.
נתניהו מפגין חולשה אדירה. את זאת מזהה גם נאסרללה שיורה לעבר ישראל ללא הפסקה ואפילו החות'ים בתימן שקיבלו ביטחון לירות פעם ביום יומיים לישראל. כולם ביחד מבינים שנתניהו חלש, מבוהל ולא מסוגל להלום חזרה. לשיא הוא הגיע היום, כשאחרי אינסוף הצהרות ש"שום משאית דלק לא תיכנס לרצועה", העביר החלטה שלפיה החל מעכשיו יזרום דלק. ככה בדיוק בונים תדמית של חולשה.
השורה התחתונה היא שהקרדיט הציבורי של נתניהו אוזל. אם הוא לא יתעשת וישחרר את צה"ל לפעול ללא מעצורים כפי שראשי הצבא רוצים, ההפסד של ישראל יהיה אסטרטגי וייתן תיאבון נוסף לאויבנו. אסור לאפשר לזה לקרות. על בכירי הליכוד להתעורר ולהבהיר לנתניהו שאם הוא לא רוצה או לא יכול לנצח - שיניח את המפתחות ומי מהם ירכיב ממשלה חדשה בכנסת הנוכחית ויוביל את ישראל לניצחון שהיא כל כך זקוקה לו.