הסניגורית הצבאית, אל"מ אופירה אלקבץ-רוטשטיין, קראה למשטרה הצבאית להפסיק חקירה שנפתחה לפני ימים אחדים בחשד להתרשלות של קצינים, לאחר שנעלמו שני רימוני רסס בגדוד חי"ר שמגן על גבול הצפון.
שלושה מפקדים, מדרגת רס"ם ועד רס"ן שגויסו בצו 8, זומנו עד כה לחקירה. הם הביעו תחושות תסכול ופגיעה קשה במוטיבציה מצידם להמשך הלחימה המורכבת, כתוצאה ישירה של חקירה תחת אזהרה בזמן לחימה. הסנגורית הצבאית הראשית קראה לקצין משטרה צבאית ראשי ולתובעת הצבאית הראשית להפסיק את החקירה לאלתר, תוך שהיא מצביעה על פגמים בהתנהלות מצ"ח, במיוחד כשמדובר בחקירה בתקופת מלחמה.
אחד הקצינים שנחקר תחת אזהרה, אמר: "אני מרגיש בעיקר אכזבה ותסכול, מעט האמון שעוד נותר לי בצה"ל אחרי ה-7 באוקטובר הולך ונעלם - החלטות תמוהות, מפוקפקות ערכית, בניגוד לכל היגיון מבצעי ובניגוד לכל מה שלמדנו ותרגלנו, גם במלחמה הזו. הכול מגיע בסתירה מוחלטת למה שהצגנו עד כה לפקודים שלנו. איך אעמוד בפניהם כשאני לא מוציא לוחם לילד שרק נולד לו בגלל ההתראות והכוננות והאינטנסיביות של המילואים, אבל לצאת כמ"פ לחקירה כן אפשרי? מי שמע על מ"פ שעוזב את הפלוגה שלו באמצע מלחמה כדי להיחקר במצ"ח על עבירת התרשלות? לשלוף אותי מהגנה בקו ראשון אחרי מעל חודש של מתח מורט עצבים, בשביל לנהל יום שלם של חקירה על אי מילוי טפסים ואחסנה שגוי בימים הראשונים למלחמה - לא לגיטימי בעליל".
הוא המשיך להביע את האכזבה העמוקה: "24/7 אנחנו מדברים מבצעיות, כוננות, זמינות, צירים אדומים, חיילות פרט והיום הזה מתנפץ עליי ככה. מה היה כל כך דחוף להביא אותי דווקא עכשיו בלחימה? לא ברור. הכי פוגעני בעיניי זה שתוך כדי החקירה מתרחש האירוע הגדודי עם הפצועים מהנ"ט, ואני מסורב להפסיק את החקירה ולחזור למחרת בבוקר. מה היה קורה אם שני הפצועים היו בפלוגה שלי בזמן שאני נחקר? פייר, לא הייתי יכול לחיות עם עצמי במצב כזה.
"מעבר לעובדה שאנחנו קצינים אנחנו מילואימניקים, לא באנו להזיק לאדם אבל גם לא יכול להיות שנינזק מהאירוע הזה ומהעובדה שבחרנו להיות מפקדים במילואים. מסכים שיש לנו אחריות גדולה ויחד איתה נידרש לתת דין וחשבון, אבל רב"טית שיושבת מולי וחוקרת אותי כאחרון העבריינים, מייבשת אותי יום שלם על 'התרשלות'? מרגיש זלזול מטורף בשמונה השנים שלי כמ"פ בגדוד, התנהלות משפילה ובעיקר מאכזבת. לא יודע איך בונים ומשמרים את האמון הנדרש בין לוחמים, כשכל מה שמצ"ח מנסים זה לגרום לנו להעביר את האשמה מהאחד לשני. אני לא חושב שמישהו בצה"ל מבין את המשמעות וההשלכות של האירוע הזה על הלכידות הפלוגתית והגדודית, ואלה רק שלושה נחקרים מהפלוגה. במועד קבלת הרימונים עדיין התנהלה לחימה מטורפת בערים במדינת ישראל והיינו בתחושה של מלחמת קיום".
קצין אחר בגדוד כתב למפקדיו: "לפני פרוץ המלחמה נכחתי בחו"ל, ועם קבלת הפקודה להתייצב לשירות המלואים לא חשבתי פעמיים. חזרתי, ארזתי חפצים וקפצתי למילואים, להוביל לוחמים בגזרה. נוכחתי לדעת שחברי ומפקדי סמח"ט 300 נפל בקרב. חקירת מצ"ח אילצה אותי להתנתק מגזרה מבצעית בגזרה הצפונית. תחושותיי קשות וכואבות, הרגשתי פגיעה באופן ישיר במוטיבציה".
מעו"ד סרן יוסי אלבז וסגן ימין יונס, המייצגים את הקצינים מטעם הסנגוריה הצבאית, נמסר: "פנינו לגורמי התביעה והחקירה בצה"ל להפסקה מיידית של החקירה, המייצרת דמורליזציה בקרב אנשי המילואים הנחקרים. וכן לבחון את המדיניות הכללית לפתיחה בחקירה במצב החירום השורר. זאת, על רקע ההשלכות הפוגעניות בניהול חקירה בחשד להתרשלות, שאין כל דחיפות לקיימה בעת הזו, על כשירותם של המשרתים ללחימה ולחקירה".
תגובת דובר צה"ל: הפניה שהתקבלה אתמול (שלישי) נבחנת. בעקבות דיווח של היחידה למשטרה הצבאית החוקרת, נפתחה חקירה, שמטרתה העיקרית היא איתור החשודים בגניבה והשבת האמל"ח.