מאז תחילת המלחמה מפגין הציבור האיראני אדישות יחסית כלפי ההתפתחויות בעזה. מספר המשתתפים בעצרות תמיכה בפלסטינים, שאורגנו על ידי שלטונות איראן, נותר מצומצם, במיוחד בהשוואה לעצרות דומות במדינות ערביות ואף בחלק ממדינות המערב. במקרים בודדים, למשל במהלך משחק כדורגל בליגה הבכירה באיראן, אף השמיעו אוהדים קריאות בגנות הנפת דגלי פלסטין במגרש.
אין זו הפעם הראשונה שניתן לראות ביטוי לשינוי ביחס לישראל מצד חלק מהציבור האיראני המערער על מדיניותה הרשמית של הרפובליקה האסלאמית בעניין זה. כך, למשל, בהפגנות מחאה שהתקיימו בינואר 2020 בעקבות מחדל הפלתו בשוגג של המטוס האוקראיני על ידי משמרות המהפכה, נראו מפגינים במחאות בטהראן כשהם מסרבים לדרוך על דגלי ארצות הברית וישראל שהונחו על הקרקע.
יותר משמגמה זו משקפת אהדה כלפי ישראל ומדיניותה, היא מבטאת ביקורת ציבורית גוברת נגד מדיניותו הרשמית של המשטר האיראני ותפיסותיו האידאולוגיות.
לעומת זאת, במערכת הפוליטית האיראנית הפכה המלחמה בעזה לאמצעי נוסף במאבק בין הזרמים הפוליטיים המרכזיים, במיוחד לקראת הבחירות הקרובות לפרלמנט האיראני (מג'לס) הצפויות בתחילת מרץ.
בימים האחרונים עומדת תוכנית הטלוויזיה "אל האופק של פלסטין" במוקד ויכוח נוקב באיראן. התוכנית, ששידורה בטלוויזיה הממלכתית האיראנית החל ימים ספורים לאחר מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר, היא תוכנית אירוח יומית בהשתתפות פוליטיקאים בכירים, אנשי ממשל לשעבר ופרשנים בולטים, המוקדשת לדיון בהתפתחויות בזירה הפלסטינית ובמדיניות איראן לנוכח המלחמה.
חרף שליטתם המוחלטת של השמרנים במוקדי הכוח השונים ברפובליקה האסלאמית, ובכלל זה רשות השידור הממלכתית, התאפיינה התוכנית עד כה בגיוון יחסי של משתתפיה.
בין היתר, התארחו בה פוליטיקאים המזוהים עם מבקרי הממשלה במחנה הרפורמיסטי ובאגף הפרגמטי במחנה השמרני, כדוגמת מוחמד-עלי אבטחי, ששימש סגנו של הנשיא הרפורמיסטי לשעבר מוחמד חאתמי, ויו"ר המג'לס לשעבר עלי לאריג'אני, שמועמדותו בבחירות האחרונות לנשיאות איראן בקיץ 2021 נפסלה על ידי מועצת שומרי החוקה.
אף כי גם הפוליטיקאים הרפורמיסטים, שהתארחו בתוכנית, השמיעו עמדות פרו-פלסטיניות חד-משמעיות, גינו את תקיפות ישראל בעזה ולא קראו תיגר על מדיניותה הרשמית של איראן כלפי ישראל והסוגייה הפלסטינית, הרי שעצם השתתפותם בתוכנית עוררה ביקורת מצד חוגים רדיקלים ושמרנים.
אלה טענו כי לא ניתן לתת במה למבקרי המשטר במחנה הרפורמיסטי, שחלקם השמיעו לאורך השנים קריאות בגנות העדפת השלטונות להשקיע בתמיכה בשלוחיה ובבעלי בריתה של איראן באזור על פני פתרון המצוקות הכלכליות של אזרחי איראן. בעקבות כך, הודיעה השבוע רשות השידור האיראנית על החלפת צוות ההפקה של התוכנית. החלטה זו עוררה ביקורת ציבורית בטענה שדווקא הגיוון היחסי של משתתפי התוכנית תרם לפופולריות היחסית שלה בקרב הצופים.
מאז פרוץ המלחמה ביטאו בכירים בולטים במחנה הרפורמיסטי והפרגמטי עמדות פרו-פלסטיניות ומתחו ביקורת חריפה על תקיפות ישראל בעזה. הנשיא לשעבר חאתמי אף שלח מכתב למזכ"ל האו"ם ובו דרישה לנקוט בצעדים מידיים להפסקת "פשעיה של ישראל" בעזה.
עם זאת, כמה מהם, ובראשם הנשיא לשעבר חסן רוחאני, ושר החוץ שלו, מוחמד ג'ואד זריף, קראו לשלטונות איראן לאמץ מדיניות זהירה, שתמנע עימות ישיר עם ישראל וארצות הברית. כך, למשל, טען זריף, כי שילוב איראן וחיזבאללה במלחמה בעזה הוא אינטרס ישראלי מובהק ויש להימנע מכך.
בתוך כך, נשמעה בחודש האחרון ביקורת חריפה - הן מצד השמרנים והן מצד הרפורמיסטים - כנגד שתיקתו של הנשיא לשעבר מחמוד אחמדינז'אד סביב המלחמה בעזה. מבקריו טענו כי שתיקתו בולטת במיוחד לנוכח העמדות האנטי-ישראליות שהשמיע בעת כהונתו כנשיא, ובכלל זה הצהרותיו המתריסות בנוגע להכחשת השואה.
ניתן להסביר את שתיקת הנשיא לשעבר ביחסיו המתוחים עם השלטונות מאז קרא תיגר על מנהיגותו של מנהיג איראן, עלי ח'אמנהאי, בשלהי כהונתו כנשיא. ניכר אפוא כי בעוד שהציבור האיראני מגלה עניין מועט יחסי במלחמה בעזה, הסוגייה הפלסטינית ממשיכה לשמש את הפוליטיקאים האיראנים במאבקי הכוחות הפנימיים ברפובליקה האסלאמית.
ד"ר רז צימט הוא מומחה לאיראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ובמרכז אליאנס ללימודים איראנים באוניברסיטת תל אביב