מכונות התפירה בסדנה של טל עמלני בקיבוץ שמיר לא מפסיקות לטרטר. עמלני וקבוצת נשים עובדים בחודש האחרון בתפירת אביזרים שונים עבור חיילי מילואים שגויסו עם פרוץ המלחמה והוצבו בגבול הצפון
מעט לפני תחילת המלחמה, הקים טל עמלני סדנה בקיבוץ שמיר שבגליל העליון. "העמלנייה" הוא קרא לה, במסגרתה לימד ילדים ובני נוער מלאכות יד שונות - מסגרות, נגרות, תפירה, ריקמה ועוד. "רציתי להוציא אותם מהמסכים וללמד אותם מלאכות שונות", הוא מסביר. אלא שבחודש האחרון הסדנה החינוכית שינתה את יעודה והיא פועלת כדי לסייע לחיילים שלנו בשטח.
זה החל כשחיילי מילואים ביררו היכן ניתן לתפור רצועות למקלע כבד ומישהו הפנה אותם לעמלני. מאז, שמו עובר מפה לאוזן בקרב המילואימניקים באזור, שמגיעים ל"עמלנייה" עם בקשות מיוחדות מדי יום. הבקשות מגוונות - כיסוי ברזנטים לכלי רכב, אמצעי הסוואה שונים, החלפת רצועות לתרמילים, פק"ל מיוחד שנכרך סביב הרגל, ועוד. "אני נותן תשובה לכל בקשה שלהם", מתגאה עמלני
חלק מהבקשות נובעות מבלאי של ציוד שהיה מאופסן זמן רב במכולות, ניזוק והתפורר. "קבלת הפנים לה אנחנו זוכים פה מדהימה", אומר מור, חייל מילואים שמשרת לא רחוק מהסדנה של עמלני, "ממציאים איתנו כאן דברים שעוזרים לנו ומשפרים את החיילות שלנו. אנחנו כבר 40 ימים פה והתמיכה שאנחנו מקבלים ממש עוזרת לנו. אין לי מלים, זה מרגש". לדבריו, "ליחידות בצבא הסדיר יש אמל"חיות שבהן תופרים ללוחמים את הציוד שדרוש להם, אבל למילואימניקים זה לא קיים וטל עונה על הרבה בעיות שאנחנו נתקלים בהן".
יחד עם עמלני עובדות בסדנה בהתנדבות נשים מקרית שמונה ומהמושבים והקיבוצים באזור. לא אחת חיילים מבקשים לשלם עבור הציוד שהוכן עבורם, אבל עמלני מסרב בנימוס. אלא שעכשיו הוא מבקש ממי שיכול שיסייע בקניית חומרי גלם, כדי שיוכל להמשיך לעזור לחיילים. מספר הטלפון של טל עמלני לתרומות: 050-5644111