בין החטופות מהשבת השחורה ב-7 באוקטובר היתה גם אישה בטרימסטר האחרון של שלבי ההיריון שלה, כך הותר אמש לפרסום. המשמעות היא שככל הנראה אחרי 40 יום היא ילדה בזמן השבי ולמשפחתה לא ידוע מה מצבה הבריאותי ומה מצבו של הוולד.
מה עובר על אישה בהריון מתקדם שנמצאת בשבי למעלה מחודש ויום הלידה מגיע? "לידה אמורה להישאר אירוע פרטי ואינטימי", אומרת לוואלה! יפעת רובננקו, מיילדת ויו"ר ארגון המיילדות, "אבל לצערנו זה לא המצב כאן. ללידה יש שני רבדים עיקריים - בריאותי ונפשי. אנחנו לא יודעים באילו תנאים היא ילדה שם, מי עזר לה והאם היא החלימה מהלידה ומצליחה לייצר חלב כדי להניק את התינוק. הפחד והאימה נכנסים לתוך הלידה והופכים את כל התהליך להרבה יותר קשה. אנחנו יודעים שבעבר, כשאימהות ילדו מחוץ לבתי חולים, היתה תמותה גדולה מאוד של אימהות וילודים.
"התנאי הראשון לכל לידה הוא תנאים היגייניים בסיסים - גם לתינוק וגם לאם, כדי שלא יווצרו זיהומים או בעיות אחרות כשהכל כל-כך חשוף. עד צאתו של ראש התינוק, מה שמוביל את הלידה הוא ההורמון אוקסיטוצין, אלא שכאשר האם נמצאת במתח, ההפרשה של ההורמון הזה לגוף פחותה. אנחנו רואות את זה גם בלידות רגילות. במצב כזה של חרדה, ההורמונים של הלידה יכולים לא לעבוד, וזה מעכב ופוגע בלידה רגילה. הגוף של האישה כאילו לא רוצה להוציא את התינוק לעולם בשבי ולכן יש חשש שהלידה תתעכב ותסכן את האישה וגם את התינוק.
"אחרי שהראש יוצא, התפקיד של המיילדת הוא לאפשר לתינוק לצאת בקלות בעזרת הכתפיים שלו. בשלב הזה העבודה של היולדת היא לוודא שתופרים את הקרעים בצורה טובה, לוודא שהשלייה יצאה במלואה ושתינוק מגיב וחיוני. זה רגע קריטי לבריאות האישה. אם לא מטפלים בשלב הזה נכון, זה יכול להיות סיכון גדול.
"בתקופת משכב הלידה, ששת השבועות שאחרי הלידה, צריך לדאוג לנפש של האם. זהו השלב שבו הגוף מרפא את עצמו, אבל האם גם צריכה הרבה עזרה ותמיכה. אני מקווה שמישהו חומל נמצא איתה. בשלב הזה צריך לדאוג גם להנקה. אם היא מצליחה להניק, אז התינוק מקבלת את כל מה שהוא צריך. השאלה אם היא אוכלת ושותה כמו שצריך כדי לייצר חלב, ואם לא - האם נותנים לו תחליפים. בנוסף, מאוד חשוב בשלב הזה שהתינוק ייחשף לאור יום כדי להתפתח כמו שצריך ולא להיות קבור מתחת לאדמה.
"אני לא יודעת מה היו החלומות שלה לפני הלידה, בטוח שהם לא כללו סנאריו כזה של לידה בשבי החמאס. גם אם היא מקבלת טיפול בבית חולים, אם מי שמיילד אותה הוא השובה שלה או מישהו שמשתף איתם פעולה - זה פחד מוות. בכל ללידה נורמלית, היולדת בוחרת את המלווים כך שתהיה עטופה. אם בני המשפחה הכי קרובים שלה לא איתה זה קושי עצום. אני מתפללת שהחטופות האחרות יחד איתה וליוו אותה והיא לא ילדה כשלצידה החוטפים שלה. לגבי התינוק - אני מקווה שלא לקחו אותו ממנה, ושהוא צמוד לאמא שלו ונותן לה קצת אור בחושך הגדול הזה", מסכמת בתקווה רובננקו.