עו"ד ואל"מ במיל' רן כהן רוכברגר שירת בתפקיד הסנגור הצבאי הראשי של צה"ל בין השנים 2016-2019. בין תפקידיו, ליווה את החזית המשפטית של צה"ל במבצעים השונים ברצועת עזה, תחילה בתפקידיו בפרקליטות הצבאית ובהמשך כסנגור.
בדומה לבתי המשפט הרגילים שפועלים במתכונת חירום וכמעט ולא נערכים בהם דיונים, גם בבתי הדין הצבאיים, בהם מופיע כהן רוכברגר, עוסקים בעיקר בנושאים דחופים. זאת, מאחר שבדומה לפרקליטות המדינה גם הפרקליטות הצבאית עסוקה כרגע במתן ייעוץ לצה"ל בנושאים הקשורים לדין הבין לאומי בהקשרי הלחימה, ומספר התיקים שמתנהלים מצומצם.
כהן רוכברגר עצמו מטפל בנושאים כאובים של משפחות שיקיריהם נפלו בקרב, ומבקשים בין היתר לבצע שאיבת זרע מיקיריהם כדי שיהיה אפשר להשתמש בו בעתיד. מדובר בפרוצדורה משפטית שבמהלכה צריכים בני המשפחה להגיש בקשות לבתי המשפט לענייני משפחה. את הייצוג המשפטי, מבצע כהן רוכברגר בהתנדבות.
בשיחה לוואלה! בעיצומה של המלחמה, בעוד הוא ממתין לדיון בבית הדין הצבאי בנווה צדק שם הוא ממשיך לייצג את לקוחותיו היום בתפקיד סנגור פרטי, סיפר כהן רוכברגר על ההיבטים המשפטיים של המלחמה, והשלכותיהם בהמשך על חיילנו.
"אף חייל מהשורה או טייס או לוחם ארטילריה לא נמצא באמת בסיכון כזה, החיילים שמשרתים כעת ברצועה ובקו העימות ובכל מקום שיש בו עימות לא צריכים לחשוש", ענה לאחר שנשאל על סכנת העמדה לדין של חיילי צה"ל בטירבונלים בין לאומיים עקב הפעילות המלחמתית. "הסיבה לכך היא שהמפקדים הבכירים, אלה שמכינים את תוכניות הקרב, מלווים על ידי הייעוץ משפטי של צה"ל ושל הממשלה", הוסיף.
"בעבר, חששות כאלה עלו, בעיקר בדו"ח גולדסטון (דו"ח שבדק את פעולות צה"ל במבצע עופרת יצוקה על ידי המשפטן היהודי הדרום אפריקאי ריצ'רד גולדסטון, ב"א), וגם במקרה הזה אף חייל או מפקד לא הועמד לדין בעקבותיו".
ובכל זאת, אנחנו שומעים אמירות מטרידות מחו"ל. יכול להיות שייכתב דו"ח גם על המלחמה הזאת?
"יכול להיות, אנחנו שומעים אמירות מטרידות בעולם וגם מהאו"ם, שמייחסות לישראל חציה של גבול הפרופורציה במלחמה ומעשים פסולים. עלול להיווצר מצב שגורמים כלשהם יעשו ניסיון לתרגם את הטענות האלו כדי להגיש תלונה רשמית נגד ישראל לבית הדין הבין לאומי הפלילי. אפשר להניח שתהיה ועדה, כמו שהיה בגולדסטון. אנחנו מכירים את הסנטימנט ואת ההטיה. אפשר להניח שלצד ביקורת על החמאס שזה אובייס, תהיה ביקורת על היבטים כאלו ואחרים בלחימה נגדנו. חשוב מאד להבין שמבחינת המשפט הבין לאומי וכללי הלחימה נטענת כלפי ישראל טענה של חוסר פרופורציה. אין נגדנו טענה לפיה אנחנו תוקפים במכוון מטרות לא צבאיות, זאת להבדיל מהחמאס".
אילו טענות יכולות לעלות נגד ישראל?
"הטענה שעלולה לעלות היא שגם אם ישראל תוקפת מטרות מותרות שהן מטרות צבאיות, היא נכשלת במובן של הפרופורציה, כלומר בנזק האגבי שנוצר. הטענה שיכולה לעלות היא שלמעשה ישראל יודעת או צריכה לדעת שההשלכות יהיו חמורות ויפגעו רבים מהבלתי המעורבים".
בתור סנגור צבאי, איך מתמודדים עם הטענות האלה?
"המענה צריך להיות בשני מישורים שונים. המישור הראשון הוא פשוט להגיד למי שטוען נגד ישראל שאין לו את הכלים לבחון את התוחלת הצבאית מהתקיפות של צה"ל. אין להם את הכלים להבין האם מדובר בתקיפה משמעותית. במישור השני צריך להגיד שלא תמיד אנחנו יודעים שהנזק יהיה כל כך חמור".
חבר בצוות הישראלי להתמודדות עם דו"ח גולדסטון
כהן רוכברגר היה חבר בצוות הוועדה הישראלי שהוקם כדי להתמודד עם דו"ח גולדסטון. במסגרת גיבוש המענה מצידה של מדינת ישראל הוקמו מספר צוותי בדיקה, ורוכברגר היה שותף לצוות עם מי שהיה סגן מפקדת אוגדת עזה, אל"מ ארז כץ. משימתם המרכזית הייתה לאסוף נתונים שיפריכו את הטענות על פגיעה בצוותי רפואה. את הממצאים הם העבירו לפרקליטות הצבאית, ומה שעלה מהם אלו עובדות שגם היום אנו מתמודדים איתם - ראיות לגבי שימוש בבית החולים שיפא בעיר עזה שתחתיו יש אמצעים וראיות חד משמעיות לפיהם אנשי צוות של הסער האדום פעלו להברחת אמצעי לחימה לשינוע של מחבלים.
איך מצאתם את הראיות האלו?
"הן עלו מתחקירים שנאספו לאחר הלחימה. נעשה שימוש מזל"ט ומל"ט 'זיק' שיודע לצלם. מדובר בכטב"ם ישראלי שבתקופה ההיא היה סודי ולכן לא היה ניתן לציין אותו. עכשיו זה כבר מותר לפרסום. התצלומים שצילם הזיק טרם התקיפה שימשו אותנו כדי להפריך את הטענות נגדנו ולהוכיח שנעשה שימוש בשיפא לפעילות טרור לוחמתית. בנוסף, נאספו עדויות מצולמות מהשטח ונעשו תחקירים של לוחמים בלתי חוקיים מהחמאס שהודו בחלק מהמעשים האלה".
איך מתמודדים עם הטענות בנוגע לבית החולים שיפא?
"המענה שצריך להינתן הוא שאין חסינות מוחלטת למתקן, וגם לא לבית חולים או לאמבולנס - כאשר ישנה ראיה ברורה לפיה נעשה בו שימוש צבאי של טרור בחסות ההנחה שמדובר במתקן רפואי. ברגע שמבוצעים דרכם מעשי טרור - הם מאבדים את ההגנה הבין לאומית שלהם. לדוגמא, אם יש חובשים שמעבירים כלי נשק, הם אינם זכאים להגנה.
כמובן שישראל נמנעת מלהטיל מתקפות חריפות במיוחד על מתקנים כאלו היות והיא ערה ויודעת שקיימים בו גורמים בלתי מעורבים שלא התפנו. בשל העובדה הזאת מושקע מאמץ לייצר מסדרונות הומניטריים, ולאפשר פינוי מבית החולים והכנסה של סולר. כל האמצעים האלה הם אמצעים שישראל נוקטת גם מבחינה ערכית ומוסרית, והם מעניקים הגנה מפני טענות שיכולות לעלות נגד ישראל בזירה המשפטית הבין לאומית. גם רה"מ, שר הביטחון והשר גנץ אמרו שאין לנו מלחמה נגד התושב העזתי הבלתי מעורב במעשי טרור - אלא ביחס למחבלים ותומכיהם".
לא מזמן נערך דיון בין הפרקליטות להנהלת בתי המשפט לגבי השאלה באיזה בית משפט יש להעמיד את המחבלים שביצעו את זוועות ה-7 באוקטובר. מה אתה יודע על זה?
"יש שאלה מקדימה. האם נכון להעמיד אותם לדין, או לחילופין להתייחס אליהם כלוחמים בלתי חוקיים (לב"ח) ואז לעצור אותם במעצר מנהלי. מאז תוכנית ההתנתקות אין יותר בית משפט צבאי בעזה כפי שיש ביהודה ושומרון, לכן אם הולכים בהליך של ניהול משפט פלילי רגיל יהיה אפשר להעמיד אותם לדין בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. מה שסביר יותר, ואני יודע שיש על זה דיונים, הוא להקים ערכאה מיוחדת שתדון בפשעים שמחבלי החמאס ביצעו. היתרון, לפי תקנות הגנה לשעת חירום, ממה שאני מבין, יגולם בכך שייתכן והמשפטים יהיו פומביים כדי להציג לעולם את הזוועות שנעשו על ידם".