ריב כזה בין יהודים לא ראה בית הכנסת ההיסטורי של זכרון יעקב 110 שנים. השבוע, בטקס לזכרם של הנרצחים והנופלים ודרישה בשלומם וקריאה לשחרורם של החטופים ביום השלושים ל-7 באוקטובר הרצחני, במדרחוב זכרון יעקב, נתלו דגלים לאורך הגדר החיצונית של בית הכנסת שלצידו הבמה שהוקמה לצידו של בית הכנסת. היו שם דגלי ישראל, דגלי זכרון יעקב ודגלי "bring them back now". כמה מהמשתתפים התכוונו לתלות שלט ברוח זו גם על הגדר שבחזית בית הכנסת. אבל אז החלה המהומה שהגיעה עד כדי דחיפות ידיים. הם נתקלו בתגובה קולנית ואלימה של קבוצה ממתפללי בית הכנסת. ההתרחשות תועדה בסרטון וידאו, שהפך אמש לויראלי. בתוך הישוב הפך האירוע הזה לשיחת היום, והרוחות בקבוצות המקומיות ברשתות החברתיות סוערות מאז, תוך שעולות טענות הדדיות.
הפגנות למען החטופים נתפסות אצל תומכי נתניהו כלא פטריוטיות. אנשי ימין טוענים שרבות מההפגנות הנצבעות כביכול כקריאה לשחרור החטופים הן בעצם המשך ישיר להפגנות כנגד ההפיכה המשטרית, שהיו עצמן המשך ישיר להפגנות "לך" ו "רק לא ביבי". בהפגנה ראשונה בקיסריה סודרו מאות נרות הנשמה כך שהרכיבו את המילה "אשם". מבחינת הימין זו אותה גברת בשינוי אדרת, גם אם הנסיבות השתנו.
בניסיון לאחות את הקרע בין התושבים, התקיימה אתמול בפתח בית הכנסת "אהל יעקב" תפילה משותפת לשלומם ולשובם של החטופים, בהשתתפות הניצים, תושבי אותה המושבה הקרועים בימים אלה בתוכם, והשתתפו חלק מהמתפללים וחלק מהמוחים של היום הקודם. "הערב אמרנו יחד המפגינים והמתפללים פרק תהילים ומי שברך לחטופים, מסר אחד ממתפללי בית הכנסת, "היה מרגש".
תם ולא נשלם. ראשית, כיוון שכאמור המחלוקת כלל לא היתה בענייני תפילה אלא רצונם של משתתפי העצרת לתלות את השלט במקום הבולט לרחוב. שנית, מתברר שההזמנה לתפילה משותפת אירעה עוד טרם הגיעו מרבית משתתפי העצרת למען החטופים ושלא מעט מהם סבורים שעדיין מגיעה להם התנצלות מהמתפללים. "הם חושבים שהגדר שייכת להם. אבל יש לי חדשות בשבילם. לא גדר בית הכנסת ולא בית הכנסת שייכים למתפללים. זה בית הכנסת של זכרון יעקב וגם לנו יש מה להגיד כתושבים", אמרה אחת המשתתפות.
כמה מתפללים סבורים שהמשתתפים בעצרת הציגו רק את אירועי שלשום, בלי להציג את התפילה של אתמול. כמה ממשתתפי העצרת חושבים שנעשה מעין מחטף כדי להציג כאילו נערכה מעין סולחה ושהתנצלות או רשות לתלות בחזית את השלט למען החטופים הם טרם קיבלו.
"הציבור פה מתגייס ופועל למען החטופים וצריך להוקיע מעשים כאלה כדי שאנשים מסוג זה יחשבו אלף פעם בכל מה שקשור לחטופים ומשפחות שכולות", אמר לוואלה בני דוידזון, תושב זכרון יעקב. שכהיה בן 13 דוידזון היה מחטופי אנטבה, והיום הוא כועס מאד על שאירע בפתח בית הכנסת. "שידעו שלא מורידים להם שלטים ולא חוטפים להם דגלים", אמר. "זו התנהגות לא מקובלת ולא מקובלים התירוצים שלהם. יש גדר ומצידה האחד אנשי אור ובצד שני אנשי חושך. כשמכונת הרעל מרימה את הראש הציבור צריך לעצור תופעות מכוערות כאלה ומיד. בלי הפנמה והבעת חרטה פומבית אני לא רואה פה סוף פסוק ומה שלא עושות הרשויות יעשה הציבור שיוקיע תופעות כאלה ואנשים כאלה".
במשבר האחרון בבית הכנסת, לפני 110 שנים בשנת 1913, סירב הרב קוק להתפלל בבית הכנסת עם פמליתו שלאחר שהתברר לו שתכנון הפנים שלו רפורמי מדי, שלא לומר נוצרי. אבל עד מוצאי השבת, כבר הכל הסתדר ונגמר בפשרה ובשבת אחים גם יחד. מי שעושה עכשיו מאמצים לאיחוי הקרע הוא ראש המועצה זיו דשא. עד כה ללא הצלחה.