מתחילת המלחמה, שוגרו כ-9,500 רקטות ועשרות כלי טיס לעבר שטח ישראל - כך חושף צה"ל הערב (חמישי). לוחמי מערך ההגנה האווירית יירטו אלפי רקטות באזורי ההגנה, ועם כניסת הכוחות הקרקעיים לרצועה ניכרת ירידה משמעותית בכמות השיגורים.
עם זאת, יש לציין כי בצה"ל מעריכים שחמאס הפחית את השיגורים לא רק בגלל פגיעת כוחותינו במשגרים ובמחסני האמל"ל שלו, אלא גם בגלל מה שמכונה "כלכלת חימושים" ושמירה על מינון מדויק של השיגורים לעבר ישראל בהתאם ליעדי הארגון במלחמה. זו, למשל, אחת הסיבות שהארגון אינו נוהג לשגר רקטות בשעות הלילה: שיגור לילי שכזה אינו משרת את הניסיון לזרוע אימה וחרדה בעורף הישראלי, מכיוון שאזרחים רבים ממילא מעבירים את הלילות במרחבים מוגנים.
במהלך הלחימה נרשמה הפריסה הרחבה ביותר אי פעם של מערך ההגנה האווירית: המערך ביצע יירוטים מהר דב שבצפון ועד לים סוף שבדרום. נוסף על כך, לראשונה כלל מערכות ההגנה אווירית פועלות במקביל - כיפת ברזל, קלע דוד, יהלום וחץ. בצבא אומרים כי ההצלחה הזו נרשמת, בין השאר, הודות לשיתוף הפעולה העמוק בין צה"ל לתעשיות הביטחוניות ולצבא ארה"ב.
לפי אחד הנתונים שחושף צה"ל הערב, כ-12% מסך השיגורים לעבר שטח ישראל נחתו בשטח רצועת עזה, וכ-900 שיגורים בוצעו מתוך אתרים אזרחיים דוגמת מסגדים, בתי ספר, בתי חולים ומרכזי תרבות. נתונים אלה מדגישים, פעם נוספת, את השימוש הציני של ארגון הטרור חמאס באזרחים.
לא חיכו לפקודה
בשבת השחורה ב-7באוקטובר, על רקע היקפם החריג של השיגורים מעזה, חיילי מערך ההגנה האווירית בסדיר ובמילואים הקפיצו את עצמם והצטרפו לחימה, ללא הנחיות מהפיקוד הבכיר. כעת הם מקבלים מדי יום ביומו מודיעין מדויק על השיגורים מהרצועה. במערך מתכוננים לתרחיש של לוחמה רב-זירתית קשה עם איראן, חיזבאללה, סוריה ותימן.
במערכת הביטחון הבהירו כי קיימת פקודה אמריקנית-ישראלית לצורכי הגנה אווירית משותפת על העורף הישראלי. מי שאמור לתת את הפקודה במידת הצורך הוא נשיא ארה"ב ג'ו ביידן.
ביום הראשון למלחמה נפלו שלושה חיילי סוללת כיפת ברזל: סרן סהר סעודין, סמל נתיב קוצרו וסמל בנימין גבריאל יונה. השלושה נפגעו מאש המחבלים סמוך לרעים, כשהיו בדרכם להוביל משאית מיירטים אל הסוללה. לפני המלחמה, החלל האחרון של מערך ההגנה האווירית היה החובש הקרבי גדי ליפסקי, שנפל בשנת 1993 בלבנון.