הדרך לעוטף עזה ממודיעין הייתה ארוכה. שעה וחצי ו-112 ק"מ מפרידים בין מי שמתגורר כמוני באזור המרכז וזמן הריצה שלו לממ"ד הוא דקה וחצי, לבין תושבי העוטף שצריכים תוך 15 שניות להתמגן.
הכבישים שמובילים לעוטף עזה היו עמוסים, כלי רכב כבדים של צה"ל האטו את הנסיעה. לצדם משאיות ששינעו ציוד רב לאזור המלחמה.
ירדתי לעוטף עזה כדי לראות כיצד החקלאים מצליחים לשמור על פרנסתם בימים המטורפים האלה. אל היעד הסופי שלי, מושב עין הבשור, הגעתי דרך "אחים לנשק" שארגנו באותו יום סיור לכתבים זרים. במושב עין הבשור שרחוק בערך עשרה קילומטרים מח'אן יונס פגשתי את תאיר רוזנבלט שמשפחתה מגדלת ירקות, עגבניות שרי, סברסים ובנוסף ברשותם לולים של תרנגולות הודו.
המושב עצמו ריק מאדם. רק מספר חקלאים שמתחזקים את החממות ועובדים זרים מתאילנד נעים במושב. המדשאות ריקות וכך גם גני הילדים. שקט מחריד. בשבת השחורה ב-7 באוקטובר הצליחה כיתת הכוננות של המושב להדוף את מחבלי החמאס. מאז חקלאי המושב מנסים לשרוד.
"הנזק שלנו נאמד במיליונים", נאנחת תאיר. "אין לנו מספיק ידיים עובדות. יש לנו מעט עובדים זרים והיו לנו פועלים מעזה שכעת הם לא יכולים לעבוד בישראל. העובדים מתאילנד הם עיקר הכוח העובד שיש לנו פה ביומיום ובגלל המלחמה הם חזרו לתאילנד, הנשים שלהם לחצו עליהם לחזור וגם הממשלה התאילנדית. כרגע אנחנו נעזרים במתנדבים שעוזרים לנו מאד אבל אי אפשר לבנות רק על זה".
בכניסה לחממה ששייכת למשפחתה של תאיר פגשתי את סגן אלוף במיל' אורי שפירא. בסדיר הוא שירת כחובל בחיל הים והיום הוא בפיקוד העורף. "התפקיד שלי הוא לסייע בניהול המתנדבים לאוגדת עזה. בכל יום נכנסים לאוגדת עזה בין 1,000 ל-2,500 מתנדבים אבל צריך כפול מזה - 5,000 מתנדבים ביום - כדי להציל את חבל הארץ הזה. כל מי שרוצה להתנדב - שיעבוד איתנו. זה מציל חיים".
בתוך החממה פגשתי נשים וגברים, דתיים וחילונים. כולם הגיעו להתנדב. הקבוצה שפגשתי הייתה מאד מגוונת. חלק הגיעו עם "אחים לנשק" שמארגנים בכל יום קבוצות שלמות שמגיעות לעוטף לעזור לחקלאים.
בתוך החממה פגשתי את ד"ר מוני שחר, מנהל מרכז הבינה המלאכותית באוניברסיטת תל-אביב, אשר הגיע עם בנו יונתן בן ה-18 שעומד לפני גיוס. "כשפרצה המלחמה התחלנו לחפש דברים שאפשר להתנדב בהם. הגענו דרך 'אחים לנשק', הם מחברים אנשים שרוצים להתנדב והם שולחים לכאן כל יום 300 מתנדבים אבל צריך עוד. עובדים שבע שעות ביום, משתדלים לעשות הכי טוב שאפשר".
אתם לא חוששים מהאזעקות? יש לכם רק 15 שניות להגיע לממ"ד.
"זה לא מפחיד. בקושי שמענו כאן אזעקות ובגלל שזה כל כך מהר - כשזה קורה אתה שוכב ואז קם. אין זמן לפחד".
גם משה שטקל מהגרעין התורני בלוד, במקצועו מהנדס תוכנה, הגיע לסייע במושב. "באתי להתנדב ולסייע לחקלאים. זו פעם ראשונה שלי פה ואני אשקול להמשיך לבוא לפה", הוא אומר תוך כדי שהוא קוטף עגבניות.
מאיפה הניסיון שלך בחקלאות?
"בתור ילד בטג'יקיסטן קטפתי כותנה. הייתי בן 10 היום אני בן 47".
אחרי כמה שעות מגיע אוטובוס עמוס בכתבים זרים, שהגיעו למקום עם "אחים לנשק". ניכר היה שהם מתעניינים מאד במה שקרה בעוטף עזה ובגורלם של החקלאים. אחד מהם הגיע מלונדון והוא מסקר את המתרחש אצלנו עבור התקשורת היפנית. גם העובדה שלכתבים הזרים חשוב ממה שקורה לאזרחי ישראל בעוטף עזה היא נחמה קטנה.
להתנדבות