מהומה פרצה היום (רביעי) במהלך ביקורו של שר המשפטים יריב לוין אצל תושבי הגליל המערבי, שפונו למלון בזיכרון יעקב. השר נאלץ להיכנס למלון מכניסה צדדית, לאחר שבכניסה הראשית החלו מפגינים נגדו להתעמת עם המפונים מהצפון שדווקא יצאו להגנתו. בהמשך, בפנים, הטיחו בו גם המפונים שאלות קשות. "נישאר פה כמה שצריך, נעשה כל מה שצריך, אבל שהממשלה תיתן לנו גב", סיכמה אחת מהם.
המפונים ראו בהפגנה נגד לוין וממשלתו פעולה שפוגעת גם בהם, אבל בשיחה עימו לא שמרו רגשות בבטן - ואחת המפונות פרצה בבכי מר. "זו לא מלחמה על הדרום או על הצפון, זו באותה מידה מלחמה על תל אביב ועל כל המדינה", אמר לוין למפונים, "המדינה לא יכולה להתקיים במצב של חוסר ביטחון. לא יכול להיות מצב כזה".
התושבים, מצידם, הביעו חשש כבד מהיום שאחרי המלחמה, שבו יידרשו לשוב לבתיהם. "אין לי אומץ לחזור ליישוב אחרי מה שראינו", הודתה בפניו אחת מהן, המתגוררת במושב יערה שבגליל המערבי. היא לא לבד: הרקטות, שאת החיים בצילן העבירו התושבים רב במשך עשרות שנים, כבר לא מפחידות איש בצפון. החשש התהומי כעת הוא מחדירת מחבלים, והתושבים משתמשים שוב ושוב בביטוי המפורש: "רצועת ביטחון".
המפונים קצרי רוח, במיוחד בכל מה שקשור לתזרים המזומנים שלהם. הם נדרשים להוצאות לא צפויות עקב השהייה רחוק מהבית, כולל הצטיידות במקררים, במכונות כביסה ואפילו מלתחה לחורף. הם הלינו שאת החובות והתשלומים השונים הם נדרשים לשם במועד, בשעה שלגבי כספי הפיצויים שהובטחו להם הם נדרשים לגלות סבלנות. אילו לגבי כספי שיפוי ופיצויים המובטחים להם הם נדרשים לגלות סבלנות. עורכת דין שנמנתה עם המפונים ששוחחו עם השר סיפרה כי בעלה במילואים. היא נותרה עם שלושה ילדים קטנים, רחוקה מהבית, ולא יכולה לעבוד - כך שמבחינה כלכלית, המשפחה נמצאת בחוסר ודאות מוחלט.
"אני חושב שאנחנו לא יכולים לחיות עם מציאות שבה האויב יושב על הגדר, כי ראינו לאן זה מביא אותנו", אמר להם לוין, "אי אפשר להשאיר את המצב כמו שהוא, וגם אי אפשר להחזיק את המפונים במלון לנצח - גם אם אנחנו מבקשים מהם אורך רוח".