אכזריות, חשדנות ואדישות מוחלטת לסבל של משפחתו ובני עמו - אלה חלק מתכונות שמתגלות כאשר קוראים עדות מהעבר של יחיא סינוואר, מנהיג חמאס בעזה, בימיו כפעיל צעיר ומסוכן במיוחד בשורות ארגון הטרור.
את הדברים שיובאו כאן אמר סינוואר בחקירה במשטרה בשנת 1989. הציטוטים שלו מעניקים הצצה לאישיות האפלה של רב-המחבלים, שלא חדל לפגוע בבני עמו ובכל מי שנראה לו כופר בדת האסלאם או משתף פעולה עם ישראל.
המחשה מצמררת לכך אפשר למצוא בעדות הנוגע לרצח שביצע סינוואר - של משתף פעולה עם ישראל בשם רמי סלים. כדי לקבל "הכשר" לרציחת סלים, פנה סינוואר אל מנהיג חמאס, השייח' אחמד יאסין. סלים עבר חקירה אלימה בידי סינוואר, והודה בפניו בקיום קשרים עם גורמי הבטחון הישראליים וכן בהפרת עקרונות הדת.
בחקירתו, סינוואר תיאר את הוצאתו להורג של סלים: "בדרך אני קשרתי לו את העיניים עם סמרטוט, בשביל שלא יראה לאן אנחנו נוסעים. בבית הקברות הכנסתי את רסמי לתוך הקבר הגדול [...] ושם אני חנקתי את רסמי בכאפייה שהיתה אצלי. אחרי שחנקתי אותו, עטפתי אותו בבד לבן, בתכריכים, ואז יצאתי וסגרתי את הקבר".
כך גם היה לגבי אדם אחר, בשם עדנאן עצפור, שגם בו חשד סינוואר בקיום קשרים עם ישראל.
"חקרנו את עדנאן, הרבצנו לו ודיברנו איתו, ואז הוא הודה שהוא קשור עם המודיעין הישראלי [...] ואז החלטנו להרוג אותו... ושם חנקתי את עדנאן בכפייה, וחפרנו במקום אני ורווחי, וקברנו אותו במקום והלכנו כל אחד לביתו".
סינוואר תיאר בהודעתו במשטרה כיצד הגיע אליו המידע: "קיבלנו אינפורמציה על אחד פתחי עיסא, ממחנה הפליטים אל-בריג', שמשתף פעולה עם השלטונות". סינוואר עקב אחריו, חטף אותו והביאו אותו ל'חקירה' בפרדס. 'אני נשארתי עם פכרי והתחלתי לחקור אותו. תפסתי לו ביד אחת את הגרון והתחלתי לחנוק אותו, וביד השנייה נתתי לו בוקסים בבטן, ואז פתאום הוא קיבל התקף לב ומת", סיפר סינוואר לחוקריו.
אדם נוסף שלא חמק מציפורניו של סינוואר הוא אדם בשם חסין אל-סיר מחאן יונ. כך תיאר סינוואר את מעלליו בפני המשטרה: "תוך כדי שאיימו על חסין אל-סיר, איך שהתחיל לרדת מהמכונית והתחיל להתנגד, לחצתי את האקדח לצוואר שלו בשביל שיעלה למכונית שלנו. ואז נפלט לי כדור ופגע בו"
דוגמה נוספת לכך שאדישות של מנהיג חמאס בעזה לחיי בני עמו, אפשר למצוא בסיפור הבא: בשנת 1987, סינוואר רצה להתנסות בהשלכת מטעני חבלה. מכל המקומות, הוא בחר כמטרת דמה דווקא בבית החולים שיפא בעיר עזה, שמאז הפך סמל לציניות של חמאס ולנכונות שלו ושל ראשיו, שלפי דיווחים מסתתרים מתחת לבית החולים, להשתמש באוכלוסייה אזרחית כמגן אנושי. מטען החבלה אכן התפוצץ.
הציטוטים שמופיעים כאן לקוחים מהחלטת בג"ץ, שדחה את בקשת אביו של סינוואר - איברהים חסן סינוואר - שביתו לא ייהרס בשל מעשיו הנפשעים של בנו. נשיא בית המשפט העליון בדימוס, מאיר שמגר, דחה את העתירה במילים הנבואיות הבאות: "חומרת מעשיו של יחיא, שתוארו לעיל, אשר חנק למוות, במו ידיו, אנשים שנחשדו בידיו בשיתוף פעולה עם השלטונות, היא הרקע להחלטתו של המשיב, ששקל וסבר כי מתחייבת במקרה דנן נקיטתם של אמצעי עונשין. אין כל מקום לשלול סבירותו של צעד זה. אכן, גם בני משפחתו של יחיא סובלים עתה בשל מעשיו, אך זוהי אכן, לא אחת, תוצאת הלוואי של כל ענישה (כגון מאסר או אף קנס), המוטלת אמנם על הנאשם, אך הפוגעת - לא פחות ולעתים אולי אף יותר - באלה התלויים בו. בכך בלבד לא יכול להיות כדי לשלול את ההצדקה ממעשה ענישה מרתיע, שנראה למשיב כחיוני לשם מילוי חובותיו ותפקידיו. העתירה נדחית".