חדר האוכל של קיבוץ משמר העמק לא ראה כבר זמן רב "שיחת קיבוץ" גדולה כל כך. על הפרק עמדה לדיון ההצעה שקהילת קיבוץ נחל עוז שפונתה מביתה בשבת, שבעה באוקטובר, תמשיך להתגורר במשמר העמק בשנה הקרובה. מדובר בפתרון לטווח הבינוני, עד שימצא עבורם פתרון נוח יותר ועד שכבר יהיה מסלול ברור שיאפשר את שובם לבתיהם שנחרבו.
רוב עצום של חברי משמר העמק תמך בכך וכעת יחליטו חברי נחל עוז אם להיעתר להצעה, או לבחור באחת מהחלופות האחרות שמוצעות להם על ידי מנהלת תקומה.
מאז שהלכו ותכפו תקופות של מתח ביטחוני ביישובי הנגב המערבי, חוברו קיבוצי עוטף עזה עם "קיבוצים מאמצים" ברחבי המדינה. כך יצא שקיבוץ נחל עוז היה ל"קיבוץ תאום" של משמר העמק שבמועצה האיזורית מגידו. "כל פעם שהיה סבב או התחממות בדרום, בשנים האחרונות, נחל עוז היו מתפנים אלינו. זה הפך להיות דבר טבעי", אמרה שגית לילו, מזכירת משמר העמק ומי שאחראית מטעמם על הקשר עם נחל עוז. היא מסבירה "שלרוב היו מגיעות משפחות עם ילדים קטנים. האוכלוסיה המבוגרת לא היתה מגיעה. בבוקר שבעה באוקטובר, כשנוצר קשר עם נחל עוז, התחלנו להבין שהפעם מדובר יהיה במשהו שונה מתמיד".
גודל הזוועה, היקף ועוצמת הפגיעה עדיין לא היו ברורים בשלב הזה, אבל במשמר העמק כבר החלו בהיערכות לקליטת אנשי נחל עוז. לילו סיפרה ש"כל הקיבוץ התגייס להכנות- מבני נוער ועד חברים מבוגרים. המשימה הראשונה היתה להכשיר עבורם את הביתנים שבהם היו מתגוררים בני הנוער של המוסד החינוכי 'שומריה'. כשאנשי נחל עוז התחילו להגיע, הבנו שלא נותר להם דבר. דאגנו לתת להם מה שצריך- מטיטולים לתינוקות ועד אוכל לחתולים וכלבים". בהתחלה התפנו למשמר העמק כ-400 תושבים מנחל עוז. מאז חלק מצאו מקומות אחרים בארץ וכעת נותרו במשמר העמק 320 חברים, ילדים ובני נוער מקהילת נחל עוז. עבור הילדים הקטנים הוכשרו גני ילדים והמועצה האיזורית מגידו דאגה עבור התלמידים לכיתות לימוד. במשמר העמק גם מתגוררים כעת עוד 120 ממפוני הישובים שנפגעו באותה שבת נוראית.
כעת נמצאת קהילת נחל עוז בתהליך מול מינהלת תקומה ועד סוף השבוע יחליטו באיזה מסלול לבחור. "יש שיקולים שונים", הסבירה יעל רז-לחיאני מנחל עוז; "שיקולים של חינוך, קירבה למקומות עבודה, תחושת יציבות ועוד. אני לא מאחלת לאף אדם ולאף קהילה לעמוד בפני החלטות כאלו ולחוות את החוויות האלה. זו החלטה טעונה שמצטרפת לעוד דברים שאיתם אנחנו מתמודדים- ימים של אבל ושל תמיכה במשפחות החטופים", אמרה. "בכל מקרה, ההצעה שקיבלנו ממשמר העמק נותנת לנו ביטחון שיש בפנינו אפשרות אחת בטוחה ומוכרת. משמר העמק פתחו בפנינו את הלב בכל רוחבו ומסייעים לנו בכל דבר ועניין- מטיפולים נפשיים ועד אפשרות לקיים מערכת חינוך משלנו, לספק חללי עבודה ועוד. הם נותנים לנו תחושה שאנחנו רצויים פה", הוסיפה.
במשמר העמק יש כאלו שמרגישים שכעת ניתנה להם אפשרות להשיב טובה על תמיכה שלה זכו הם עצמם מקהילות שהושיטו להם יד בעת צרה; באפריל 1948 עמד הקיבוץ בפני מתקפה גדולה של "צבא ההצלה" של פאוזי קאוקג'י. היתה זו התקפת תותחים ראשונה במלחמת העצמאות שנועדה לפרוץ בכיוון חיפה ולנתק את הישוב היהודי בצפון ממרכז הארץ. בתים נהרסו, חברים ולוחמים נהרגו ובעלי חיים נקטלו. הקיבוץ כולו נחפר בתעלות והפך למבצר צבאי. לאחר קרבות מרים שנמשכו עשרה ימים, נהדפה ההתקפה, בסיוע של גדודי פלמ"ח. במהלך הקרבות הילדים והנערים הצעירים הוצאו בשיירה לקיבוץ מזרע שממזרח ואחר כך עברו לגן שמואל. רק אחרי חצי שנה שבו לביתם. אחרי ששבו, הופצץ הקיבוץ על ידי מטוס עיראקי. בית הילדים נפגע, שלושה ילדים ואישה הרה נהרגו.
ב"שיחת החברים" אתמול עמדה חברת קיבוץ ותיקה ודיברה: "הייתי ילדה כשהותקפנו ופינו אותנו מכאן. התארחנו אז בקיבוצים אחרים שפתחו בפנינו את הלב. עכשיו ההיסטוריה חוזרת וניתנה לנו הזכות לתמוך במי שזקוק לכך", אמרה.