"פלוגת החשיפה-תקיפה של גדוד 13 עושה הכשרה בגולני, אך לוחמת תחת גדוד 77 בשריון. התעסוקה הראשונה שלהם התחילה לפני מספר חודשים באוגדת עזה. ב'שבת השחורה' החיילים שלי, שהייעוד שלהם לחשוף ולתקוף אויב באמצעים מיוחדים, איישו ארבעה מוצבים בגבול, כולל במעבר ארז. כשראיתי את שיגורי הרקטות הנחיתי את סגן מפקד הפלוגה לפנות את המוצב לפי התרגולת. הוא אמר לי :'אני לא יודע על מה אתה מדבר, כבר יש מחבלים בכל מקום. אנחנו מוכנים להיתקלות'".
את הדברים הללו אומר לוואלה! סרן אורי, מ"פ פלוגת החשיפה-תקיפה של גדוד 77 שנכנסה ללחימה בלב העיר עזה: "אנחנו נצוד חוליות נ"ט, נאתר מחבלים בתת קרקע, ניתן חיפוי לכוחות המתמרנים. הלוחמים והמפקדים של הפלוגה הוכיחו גבורה עד כה וזה ישמש אותנו להמשך הלחימה. רוח הנופלים אתנו", הוא מצהיר.
הוא חי מחדש את השבעה באוגוסט. "מפקד המחלקה רותם דיווח לי: 'אנחנו בעמדות הגנה, פושטת עלינו כמות גדולה של מחבלים'. אני בכלל בחופשה, יוצא לשם, מנהל הכול מהסלולארי ולאט לאט מבין שיש לחימה בתוך מעבר ארז ממספר כיוונים. 17 חיילים שלי נגד 150 מחבלים. יש לי חיילים במוצבים נוספים שמדווחים לי על התקפות במוצבים אחרים. נהרגו מספר חיילים בהיתקלויות בתוך המוצב. הערכתי שיש לי חטופים, הרגשתי את זה בגלל היקף הפשיטה ודיווחתי למפקדת הגדוד. סמ"פ שלי רץ לנתיב העשרה לנהל לחימה עם המחבלים, ממש מרדף אחריהם. הם עברו בית-בית כדי להרוג.
"דרשתי סיוע אווירי וכוחות נוספים למעבר ארז. הסמב"צית אומרת לי: 'אין לי את מי להקפיץ לשם. יש מחבלים בכל מקום'. אני מבין שאין מי שיבוא לסייע. פניתי למפקד המחלקה שלי ליד מעבר ארז ואמרתי לו 'תפעיל מרגמות על המוצב וליד המוצב, תוך כדי שאני מסביר ללוחמים להיכנס למרחבים מוגנים, תקלטו את כולם בפנים'. הם הצליחו. הייתה החלטה קשה, זו דילמה, או שייהרגו מהמחבלים או מהפצמ"רים. המחבלים כתשו את החדרים, הגיעו להרוג, לחטוף ולבזוז. החיילים שלי הצליחו להתבצר בחדרים המוגנים. כל מחבל שניסה לפתוח את הדלתות קיבל צרור מהלוחמים שלי ומת".
בשלב מסוים התנתקה התקשורת איתם. "חששתי שאיבדתי אותם. סמל נהרג, מפקד מחלקה נשאר בחוץ ולוחם אחד לקח אחריות וניהל את האירוע בקור רוח מופתי. מ"מ הצליח עם עוד חייל אחד להתקדם לנתיב העשרה, להגן על אזרחים ולטהר יישוב. יש עוד לוחם שהצליח לירות על מחבלים, ונמלט מזרחה עד שדרות ברגל. אחרי יומיים קיבלתי הודעה שהוא חי. בתחקור לאחר מכן התברר שהלוחם בש.ג. ראה 30 מחבלים מולו ברגע אחד. ירו עליהם כמות מטורפת של אר.פי.ג'י., מטענים וירי מנשק קל. מכיוון שהיו שתי עמדות הם לא ראו אותו. הוא נכנס לחדר מפקד המעבר, ירו על הראש שלו וזרקו עליו רימון. לא הרגו אותו כי הוא זחל מתחת למיטה, מוכן לירות במחבלים. לאחר שהם נעלמו או נהרגו הוא עלה על הגג לאבטח את המרחב וחולץ על ידי כוח של יחידת יהל"ם".
הוא מעיד על עשרות מקרי גבורה "כולל בדרך לנתיב העשרה, במפגש עם מחבלים על טנדרים. בתוך המעבר הלוחמים שלי הרגו מחבלים. במוצב סמוך, ק-2 , מחלקת מרגמות ירתה למעבר ארז, סייעה לפלוגה והגנה על המוצב מחדירה".
לדבריו של מפקד הפלוגה, הקצינים והלוחמים בשטח חוו אירועי קיצון. הוא בדרך ניסה לסייע. "מתקשר אליי מפקד מחלקה ומספר לי שיש לו לוחם עם רסיסים בצוואר ויש דימום משמעותי. דרשתי לפנות אותו כמה שיותר מהר לצומת של קיבוץ ארז. התקשרתי לאיחוד הצלה שיסייעו לפנות אותו. אזרח מכיתת הכוננות פינה את החייל לבית החולים ברזילי. לצערי הרב הוא מת מפצעיו בדרך לבית החולים. היו לי הרוגים גם במוצב יפתח. הגעתי לשטח, הצלחתי להרוג מחבלים. אני נוסע ברכב שלי ומלפנים נגמ"ש 'נמר'. נהרגו 8 לוחמים מהפלוגה שלי. זה אירוע קשה לפלוגה צעירה, אבל הרוח שלנו גבוהה. אנחנו נכנסים לעזה בראש מורם, הפקודה ברורה לנו. התרומה שלנו לחשוף ולתקוף אויב זו משימה סופר חשובה. יהיה לנו חלק במלחמה הזו, נחזיר את הביטחון לעם ישראל".