רב"ט אסיף לוגר, בן 21, מקיבוץ יגור, הוא אחד מלוחמי השריון בגדוד 77 של חטיבה 7, שנפל אתמול (שלישי) בקרב בצפון רצועת עזה.
אסיף הותיר אחריו הורים, שתי אחיות ואח. האמא עדי, אביו עידן, לשעבר מזכיר הקיבוץ, אחיותיו רימון וקמה ואחיו תמוז.
הוא הספיק לשרת כשנה והיה תותחן בטנק שעלה על מטען גחון בצד שלו ושל מפקד הטנק שנהרגו. שני אנשי הצוות האחרים נפצעו קשה.
"הוא חש שאני מודאג ואמר לי 'אבא, אל תדאג, אין לי כוונה למות'", שיחזר הבוקר האב עידן לוגר בחצר המוריקה של בית המשפחה החד-קומתי, בגרון חנוק מדמעות, את שיחתו האחרונה עם בנו אסיף לפני מספר ימים.
בתקופה האחרונה הוא היה עם החטיבה בעוטף עזה ובשבת השחורה במקרה היה בבית, הוזעק, ואביו הסיע אותו לאשקלון שם חבר לכוח. "למעשה שם היתה הפעם האחרונה שראיתי אותו", סיפר הבוקר אביו. הוא שמר על קשר טלפוני עם המשפחה והחברים. "הם היו בשטחי כינוס וקצת בבאר שבע. הוא היה בפלוגה עם בני ישיבות וקצת בילה איתם שם בישיבה. הם נכנסו בגל השני לתוך עזה. דיברנו בטלפון הרבה פעמים. לא ידעתי בדיוק את המיקום שלו אבל ידעתי שהוא נכנס, ידעתי שהוא בפנים ושהוא לוקח חלק בלחימה. ואז באה הבשורה. אני בעצמי משרת במילואים. חזרתי הביתה וכשנכנסתי יחידת המודיעים כבר היתה בבית. מכאן כבר לא היו צריכים להגיד יותר מדי. מכאן כבר אני מבין הכל".
"הוא כל הזמן אמר שהכל בסדר ושיהיה בסדר", הוסיף חבר הילדות שלו עומר אלעד, "הוא אמר שהם מתאמנים ומחכים להיכנס. לא שמענו ממנו יותר פרטים. האמת היא שכולנו, כל החברים של אסיף, חיכינו כבר למפגש שיבוא אחרי המלחמה וכל אחד יספר מה עבר עליו".
אסיף היה נער ערכי שנולד, גדל והתחנך בבית שמח ואוהב בקיבוץ יגור. הוא היה חברותי מאד ומחובר לחבר'ה שלו. "הוא השתדל להנות מכל רגע שהיה לו. אהב לבלות עם חברים ולהיות חלק מהחבורה. הוא היה ילד עדין, אבל התמודד עם האתגרים בשיריון", סיפר האב, "הוא היה אישיות, היה דמות. הוא היה בוגר משאר החבורה. הוא מאד אהב מוסיקה וכל רגע פנוי שלו הוא הקדיש למוסיקה. הוא יצר, סימפל, ועשה קורסים. ניסה לעבוד ולהשתפר בזה. החלום שלו לעתיד היה בדיוק זה - להיות מוסיקאי. הוא אהב מסיבות והוא אהב את החיים וכנראה שהחיים אהבו אותו - עד הרגע הנורא הזה".
אביו סיפר ש"לפני הצבא אסיף עוד הספיק לתרום שנת שירות וללוות נערים במצוקה לאורך כל השנה. בימים האחרונים התברר לו שחניך שלו נרצח בעוטף עזה, זה השפיע עליו והוא לקח את זה מאד קשה. הוא אותר לקצונה, אבל במהלך המסלול הוא החליט שהוא רוצה דוקא להיות לוחם קרבי בשיריון ועבר לחטיבה 7. הוא היה אמור לצאת לקורס מפקדי טנקים. זה כבר לא יקרה". לאחר מותו הועלה לוגר לדרגת סמל. הוא נטמן בחלקה הצבאית בבית העלמין של קיבוץ יגור.