תושבי הדרום נמצאים תחת לחימה כבדה כמעט חודש ימים, לאחר השבת הקשה בשבעה באוקטובר. רופאי הילדים בדרום מדווחים על עלייה בדיווחים על הרטבות בלילה, פחד מקולות אזעקה וחרדה, אולם הסימפטומים מתחלקים לפי אזורי הלחימה הקרובים ומרוחקים.
על פי הפילוח של ד"ר אנה כץ, מנהלת רפואית של מרחב נגב בקופת חולים מאוחדת, בערים שונות ניתן לראות סימפטומים אחרים. כך למשל באשקלון ובנתיבות יש ביקוש גבוה לטיפולים רגשיים ולא מעט בקשות לקבל טיפול תומך.
לעומת זאת, בבאר שבע המצב מעט שונה וניתן לראות עלייה בתלונות פסיכוסומטיות ובחרדות שמלוות בתסמינים הבאים: כאבי בטן, כאבי חזה, קושי בבליעה, חולשות כלליות ואף תלונות של גוף תפוס. "אחד המטופלים שהגיע אלינו, למשל, סירב ללכת. בתחילה חשבנו שמדובר בבעיה פיזיולוגית, אבל אחרי ששללנו מספר כיוונים הבנו שהקושי הפיזי נובע מרקע פסיכולוגי", מספרת ד"ר כץ.
גם במרפאות במגזר הבדואי ניכרים תסמינים טראומתיים, בפרט באזורים בהם היו נפילות וילדים חוו נפילות, שריפות ואף איבדו מכרים וקרובי משפחה. "ראינו ילדים שסובלים מחרדות קשות", מוסיפה כץ, "כאשר החרדות מלוות בפחד מקולות של אזעקה וקולות מוגברים. גם צליל מוכר, כמו סירנת משטרה או אמבולנס, עלולים להשפיע עליהם באותה מידה כמו קול של אזעקה. באזורים אלו הורים דיווחו לנו על הרטבות במיטה, בכי, קשיי שינה וחוסר רצון לישון לבד מתוך פחד".
באזור קריית גת, המרוחק מהקרבות, אך בתחילת הלחימה היה חשש לחדירת מחבלים ותושבים שנאלצו להמתין שעות לאישור לצאת מהממ"ד, הורים רבים דיווחו על כאבי בטן של הילדים, חולשה, חוסר שינה והרטבות במיטה. "אנחנו רואים שגם כשמנסים לגונן על הילדים מפני המציאות הקשה, היא חודרת אל חיי היום יום שלהם ואל המשחקים שלהם, בהם הם מדמים משחקי מלחמה".
ד"ר כץ מסבירה כי הדיווחים כעת הם רק קצה הקרחון: "הורים ותושבים דוחים את הטיפול הרפואי שהוא לא דחוף או פונים למוקדי סיוע ייעודיים. בדומה לתקופה שאחרי הקורונה, אנחנו צופים כי לאחר הלחימה, יהיה גל גדול של פניות בקרב ילדים והוריהם הנובעים מחרדות ופוסט טראומה של לאחר הלחימה."