הדיווחים התכופים על גינויים בין לאומיים ועל אזהרות שונות שארה"ב נותנת לישראל בשל המלחמה ברצועת עזה מותירה את רובנו לפעמים עם לא מעט שאלות קשות: האם בעולם לא רואים את הסיפור מהזווית הישראלית?
כדי להבין את המצב טוב יותר שוחחנו עם פרופ' אביחי מנדבליט, כיום דיקן הפקולטה למשפטים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה וכן הפרקליט הצבאי הראשי לשעבר ומומחה לדין הבין לאומי ולדיני הלחימה.
"בכל שלב בניהול לחימה א-סימטרית מהסוג המתקיים ברצועת עזה מתקיימים דיונים מקצועיים בצה"ל ובמערכת הביטחון, המלווים גם בייעוץ משפטי שוטף, שתכליתו לאפשר להשיג את יעדי המלחמה ולהכריע את האויב, בתוך הדין המחייב", מסביר מנדלבליט, "אדרבא, עמידה בכללי המשפט הבינלאומי תאפשר להשיג את יעדי המלחמה, בעוד שחריגה מהם תקשה לעמוד ביעדים והיא אף עלולה לקצר את שעון הלחימה ובסופו של דבר להיכשל מלעמוד ביעדי המלחמה. הייעוץ המשפטי הזה הוא חיוני גם כדי שלא יעצרו אותנו בעולם".
פרופ' מנדלבליט מוסיף: "ישנם ארבעה כללים בסיסיים בדיני הלחימה: הכלל הראשון הוא הבחנה - תוך כדי ניהול המלחמה אתה צריך להבחין בין לוחמים, חוקיים או לא חוקיים (דהיינו מחבלים טרוריסטים פושעי מלחמה דוגמת מחבלי החמאס), נגדם מתנהלת המלחמה ואותם ניתן להרוג לבין אזרחים בלתי מעורבים בלחימה, וכן בין מטרות צבאיות לבין אובייקטים אזרחיים.
הכלל השני נקרא: 'צורך צבאי' - המשמעות של הכלל היא שמותר לפעול רק כדי להשיג צורך צבאי. הדברים נהיים מורכבים יותר כאשר יש לך מטרה מעורבת, כמו שקורה לעיתים קרובות בלחימה א-סימטרית, בה האויב מערב בכוונת מכוון (תוך ביצוע פשעי מלחמה) בין אוכלוסייה אזרחית לבין מטרה צבאית. למשל בית מגורים עם אזרחים, לרבות ילדים כשבמרתף הבניין מאחסנים רקטות ארוכות טווח. או בית חולים (שיש לו ככלל הגנה מיוחדת בחוק), שמתחתיו ממקמים במכוון מפקדות של החמאס ובו שוהים כמקום מסתור מפקדים בכירים של החמאס.
"במצב מעין זה אמנם המקום מאבד את הגנתו המיוחדת, אך עדיין במקרה כזה צריך להפעיל את הכלל השלישי: "פרופורציונליות", דהיינו בוחנים את היתרון הצבאי שינבע מהתקיפה אל מול הנזק האגבי לאזרחים שינבע ממנה. ככל שהיתרון הצבאי יגבר על הנזק האגבי - ההתקפה תהא חוקית. עם זאת, גם חשוב לזכור שבמלחמת הלגיטימציה לא כל מה שהוא חוקי יהיה "חכם" לבצע וזאת כבר החלטת מדיניות. הכלל הרביעי הוא "הומניות", עליו לא ארחיב, שקשור לאיסור על שימוש בנשקים ובלימודים מסוימים במתארי לחימה מסוימים".
פרופ' מנדלבליט מסביר ש"כדי לממש את הכלל היסודי ביותר של "אבחנה" חשוב להעביר אזהרות ולנקוט באמצעי זהירות, שתכליתן לגרום לאזרחים לעזוב את המטרות הצבאיות המעורבות והמיועדות לתקיפה, ובכך למקסם את הפגיעה במטרות הצבאיות ובלוחמים ומנגד למזער ככל הניתן את הפגיעה הלא רצויה באזרחים".
איך באמת מונעים את הסכנה שצה"ל יצטרך לעצור את פעולותיו לפני שהוא השיג את המטרות שהוגדרו לו במלחמה על ידי הדרג המדיני - וזאת בשל לחץ בין לאומי? על כך משיב הפצ"ר לשעבר: "פשוט מאוד - מקפידים לפעול באופן מקצועי לפי הכללים הללו, שלפיהם פועלים כל הצבאות המערביים בעולם בעימותים א-סימטריים. עבודה מקצועית נכונה בתוך הכללים הללו גם תביא לניצחון במלחמה וגם תמנע מעורבות בינלאומית, שעלולה לעצור את הלחימה בטרם הושגו יעדיה. חשוב מאוד גם להתבטא נכון בהתאם לאותם כללים בהסברה ובעיקר במסרים של הגורמים הרשמיים. בהקשר זה אני חייב לציין לחיוב את דובר צה"ל (תת אלוף דניאל הגרי, ב"א), שלדעתי הוא ממש קרן אור בהעברת מסרים נחושים של הגדרת והשגת מטרות המלחמה מחד ומאידך הקפדה ככלל על שפה נכונה של עמידה בכללים המקצועיים של דיני הלחימה. דבריו המדויקים בולטים בעיקר על רקע חוסר הסברה דומה של הדרג המדיני. כך לדוגמה, הוא אומר בנחישות לאזרחי העיר עזה - תדאגו להתרחק מאזור הלחימה ועיברו למתחמים הומניטריים בטוחים בדרום הרצועה למען ביטחונכם. התרחקו והיבדלו ממחבלי החמאס ותשתיותיו - אותם אנחנו מתכוונים לתקוף בעוצמת אש אדירה. כמו כן, בסוף המלחמה נאפשר לכם לשוב לבתיכם. אבל כל עוד יש מלחמה התרחקו מאזורי המלחמה משום שאנו נתקוף אותם במלוא העוצמה. בניגוד לדובר צה"ל אני לא שומע אמירות דומות מהדרג המדיני, שלא לומר אפילו אמירות לא אחראיות שונות מידי פעם".
פרופ' מנדלבליט מוסיף ומבהיר כי "באותו הקשר וזה מחזיר אותי לשאלתך - בנות בריתנו שעומדות לצידנו, ובראשן כמובן ארה"ב שעומדת לצידנו באופן מעורר השתאות, מתעקשות שנקפיד על הכללים הללו, כל זאת לטובתנו. כדי שנוכל להמשיך ולקבל לגיטימציה למאמצי הלחימה שלנו, כדי שנוכל להאריך את שעון הלחימה כדי לממש את מטרות המלחמה - אנחנו חייבים לפעול לפי הכללים הבסיסיים. צריך להבין שהכללים הללו לא מונעים הפעלת אש בעוצמה רבה מאוד ובהחלט מאפשרים להשיג את מטרות המלחמה. ולהיפך - דיבורים לא אחראים. כמו 'בואו נחריב את כל עזה', או 'כל האזרחים בעזה הם חמאס ולכן כולם בני מוות' - זוהי הדרך הנכונה שיעצרו אותנו ושנפסיד במלחמה. מי שמתבטא כך לא מבין מה הוא עושה, הוא פשוט מזמין לחץ בין לאומי ובמלחמה אתה חייב לקנות זמן. לחץ בין לאומי מקצר לך את הזמן שאתה צריך כדי לנצח ולעמוד ביעדים שהוגדרו".
איך קונים זמן? פרופ' מנדלבליט מסביר: "כמו שאמרתי: זמן קונים בכך שעובדים נכון מקצועית. לדעת להילחם זה מקצוע, לחימה א-סימטרית היא מקצוע ייחודי. צריך לעשות אותה נכון ואז חד משמעית יהיה אפשר לנצח ולהשיג את יעדי המלחמה. במלחמות שהיו בעשרות השנים האחרונות שנכפו על צבאות מערביים גדולים כמו צבא ארה"ב ובנות בריתה במלחמות נגד אל-קאעידה והטליבאן, דעא"ש והחות'ים וגם במלחמות שלנו נגד חיזבאללה, חמאס והג'יהאד האסלאמי".
"המלחמה היא כאמור א-סימטרית, לא במובן של סדר הכוחות, כמות הנשק והלוחמים. חוסר הסימטריה נוצר בגלל שיש צד שלא פועל לפי דיני המלחמה, אדרבא - הוא רוצה שתפגע בכמה שיותר אזרחים שלו, בדגש על ילדים, ובאובייקטים דוגמת בתי חולים, ולכן הוא מערב במכוון את לוחמיו, מפקדותיו והנשק שלו באותם מקומות, ואם הם נפגעים הוא טוען שאתה הפרת את הכללים ודרך כך מנסה להשיג אסטרטגית את עצירת הלחימה נגדו. אסור לשחק לידיהם באסטרטגיה הצינית הזאת. צריך לפעול מקצועית, חכם ולשמר את הלגיטימציה הבינלאומית כל הזמן".
ועדיין, למרות הכל, ישראל חוטפת לחץ בין לאומי?
"לטעמי לא משקיעים מספיק בעניין של ההסברה. צריך לחדד כל הזמן שאנחנו פועלים לפי דיני המלחמה. ברגע שהמסר הזה עובר לשותפות שלנו, ובעיקר לבת הברית הגדולה שלנו, ארה"ב, גם יהיה לה הרבה יותר קל להדוף לחצים ולהגן עלינו. זה קשור גם לשדה הפעולה שלכם העיתונאים - תקשורת ותודעה עם לוחמת משפט זה לא רק בני דודים זה בעצם אחים. לוחמת הלגיטימציה, שהיא קריטית להשגת הניצחון הצבאי בלוחמה א-סימטרית, מחייבת עבודה כל הזמן בשתי החזיתות המודרניות של תקשורת ומשפט בקרב על התודעה, מסביר מנדלבליט ומבהיר: "לא מקובלות עלי האמירות חסרות האחריות כאילו "צה"ל הוא הצבא הכי מוסרי בעולם". מה זה אומר? שהצבא האמריקני לא מוסרי? או פחות מוסרי מצה"ל? אני מציע מאוד לא לחלק ציונים לבנות בריתנו. זה המסר שיוצא מאמירות חסרות אחריות, שלא לומר חצופות, כמו זאת של השר בצלאל סמוטריץ', שמחלק ציונים לבת הברית הגדולה שלנו ואומר לאמריקנים: אל תטיפו לנו איך להילחם. תראו איך אתם נלחמתם בפאלוג'ה ובמוסול. אני לא זוכר מעולם שאף אחד, לא בצבא האמריקני ולא בדרג המדיני האמריקני, אמר לנו: אנחנו יותר מוסריים מכם. חשוב לזכור שאנחנו צריכים תמיכה מדינית, נשק וזמן - ואת שלושתם אנחנו מקבלים ובגדול מארה"ב. אז בבקשה, קצת צניעות וקצת אחריות לא הזיקה לאף אחד. אני גם ממש לא ממליץ להעליב את בת בריתנו הגדולה".
ומה היה קורה אם המהפכה המשפטית לא הייתה עוצרת?
לסיום, אחת הטענות נגד המהפכה המשפטית הייתה שהיא עלולה לסכן את חיילי צה"ל משום שהיא פוגעת בעצמאות מערכת המשפט הישראלית דבר שעלול לחשוף את החיילים לתביעות בפני בתי משפט בחו"ל, מה דעתך על זה?
"למרבה המזל בשלב זה ההפיכה המשטרית נעצרה. היא נעצרה באופן זמני ובכל מקרה צריך לזכור למשל שגם היום שר המשפטים יריב לוין עדיין מסרב לכנס את הוועדה למינוי שופטים כדי לא למנות נשיא לביהמ"ש העליון וכדי לא למנות שופטים בכלל. הוא גם לא אמר שהוא זנח את תוכניתו לפוליטיזציה של מערכת המשפט. אבל כרגע, למרבה המזל, עדיין מערכת המשפט עצמאית גם בעיני העולם - דהיינו יש גורם מקצועי עצמאי במדינת ישראל שיוכל לבדוק את פעולות הדרג המדיני וצה"ל במלחמה במידת הצורך - וזו מערכת המשפט העצמאית הישראלית. ואכן, אם התוכנית שהובילו יריב לוין ושמחה רוטמן הייתה צולחת בידם באופן שבעולם היו רואים במערכת המשפט בישראל מערכת פוליטית ולא עצמאית, אזי בסוף היינו נפגשים במצב רע הרבה יותר עם קושי רב לטעון למשלימות עם סכנות הסמכות האוניברסלית במדינות העולם כולן ועם ביה"ד הפלילי הבינלאומי. אחת מהרעות החולות של ההפיכה המשטרית, לרבות ביטול עילת הסבירות, הייתה הסכנה שבעיני העולם מערכת המשפט הייתה נחשבת לפוליטית ולא עצמאית", מזהיר פרופ' מנדלבליט ומבהיר: "חשוב להבין שרק בתי משפט עצמאיים, פרקליטות צבאית עצמאית, משטרה וייעוץ משפטי לממשלה עצמאיים ולא פוליטיים יוכלו להגן עלינו מהליכים משפטיים בין לאומיים".