נוכח אירועי מתקפת הטרור הרצחנית מרצועת עזה, שגבתה את חייהם של כ-1,400 ישראלים, ולאור המלחמה המתמשכת, מבקש משרד המשפטים להקפיא את חוק חופש המידע לשלושה חודשים לפחות, עם אפשרות להארכה. הצעת החוק אמורה לעלות בפני ועדת השרים לחקיקה בתחילת השבוע הבא, כאשר בתחילה ניתן היה להגיש הסתייגויות עד השעה 18:30, אך בסופו של דבר המועד נדחה למחר בשעה 10:00.
הקפאת החוק אולי תאפשר לרשויות להתפנות לעיסוקים אחרים, אך ברגע שהמלחמה תסתיים היא תיצור עומס בלתי נסבל על הממונים על חופש המידע שסביר להניח יתגלגל לבתי המשפט העמוסים לעייפה גם ככה. (הח"מ היה עו"ד בשירות הציבורי שנתן בין היתר ייעוץ משפטי לממונים על חוק חופש המידע - ב"א).
נזכיר כי חוק חופש המידע קובע כי לכל אזרח ותושב יש את הזכות לפנות לכל רשות ציבורית שהחוק חל עליה (כגון משרד ממשלתי או רשות מקומית) ולבקש מידע שנמצא אצלה, מבלי להסביר מדוע מבוקש המידע. על הרשויות להשיב תוך 30 ימים עם אפשרות לדחייה ללא נימוק ב-30 ימים נוספים. לאחר מכן יכולה הרשות לקבל הארכה של 60 ימים נוספים, באופן מנומק.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "המציאות השוררת בישראל בעת הזו, בשילוב עם המגבלות שהוטלו על האוכלוסייה, מקשות על קיום שגרת עבודה רגילה, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. היבט אחד שמקשה על המגזר הציבורי והפרטי כאחד הוא העובדה, כי בחיקוקים רבים קבועים לוחות זמנים קשיחים לביצוע פעולות, למתן החלטות מינהליות ולפקיעת כהונתם של בעלי תפקידים שונים, שיש קושי לעמוד בהם בעת הזו.
"במטרה לאפשר הן לרשויות הציבוריות והן לאוכלוסייה בישראל להמשיך לתפקד באופן תקין בתקופה זו, מוצע בתזכיר חוק זה הסדר שעניינו דחייה של המועדים לקבלת החלטות מינהליות מסוימות, וכן דחייה של המועדים לביצוע פעולות רבות של אזרחים מול הרשויות הציבוריות, דוגמת ההחלטות והפעולות הנזכרות לעיל. על פי המוצע, במקרים שצוינו למעלה, כמו במקרים רבים אחרים דומים, ככלל, אם המועד הסופי לקבלת ההחלטה של הרשות הציבורית, או לנקיטת הפעולה בידי האזרח מול הרשות הציבורית, חל בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ועד יום כ"ו בטבת התשפ"ד (7 בינואר 2024), תקופה המוגדרת בהצעת החוק כ"תקופה הקובעת", הוא יידחה בתקופה השווה למנין ימיה של התקופה הקובעת. לתחום התיכנון והבניה נקבעה תקופה קצרה יותר, המסתיימת ביום ט"ז בחשוון התשפ"ד (31 באוקטובר 2023).
"על פי המוצע, הממשלה תוכל, בצו, להאריך את התקופה הקובעת, בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על תשעים ימים, אם שוכנעה כי יש צורך לעשות כן בשל המצב המיוחד בעורף; בכל מקרה, מועד תום התקופה הקובעת לא יהיה מאוחר מתום חודש ממועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף".
יו"ר סיעת יש עתיד ומרכזת האופוזציה, ח"כ מירב בן ארי, הבהירה: "אנו נתנגד בכל תוקף לכך שבחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה - חרבות ברזל) ייכלל סעיף המעכב את תשובות גופי המדינה במתן חופש המידע. לא נאפשר מחטפים אנטי-דמוקרטיים בחסות המלחמה. חברי הכנסת של האופוזציה יהיו בדיונים, יגישו מאות הסתייגויות, יקיימו פיליבסטר ארוך ויעשו את כל הדרוש כדי לעכב את החוק. אמנם זה הדבר האחרון שח"כים צריכים לעשות בימי מלחמה, אך נעשה זאת כדי למנוע חוקים אנטי דמוקרטיים כאלו".
ארגוני השקיפות - התנועה לחופש המידע, התנועה לאיכות השלטון, הצלחה, רווח נקי ועורכי דין לקידום מנהל תקין - העבירו את הערותיהם לתיקון לחוק שמבקש להקפיא את חוק חופש המידע לשלושה חודשים לפחות. בהערות נכתב כי התיקון לחוק גורף מדי וכי יש לערוך הבחנה בין רשויות שחדלו מלתפקד עקב המלחמה וכאלה שלא: ניתן לשקול גם הצדקה בנוגע למתן ארכות למענה על בקשות חופש מידע במקום בו המידע נוגע לרשות שחדלה מלתפקד בשל מצב החירום או פורקה, וזאת מטעמים יישומיים בלבד. בכל מקרה, נכון יותר, חלף קביעת מועד גורף לדחיה, לבצע את ההבחנות הנחוצות ולקבוע גורם שבסמכותו להעניק ארכות ונושאים, אזורים או רשויות שלגביהם יקבעו תקופות דחיה ספציפיות לגבי עניינים שיפורטו.
"כארגון חברה אזרחית, הפועל למען הציבור ונעזר רבות בבקשות חופש מידע, מדובר בפגיעה מהותית ולא מידתית ביכולת שלנו לפקח על הממשלה בשם הציבור. בנוסף, דחייה רוחבית של החלטות ופעולות שלטוניות עלולה להביא לניצול החוק כדי לבצע תהליכים של קביעת רגולציה ללא קיום תהליך התייעצות עם רשות האסדרה. כמו כן אין לאפשר לחברות ממשלתיות לקבל החלטות בהרכב דירקטוריון חלקי, ללא אישור של רשות החברות הממשלתיות", מסרו בארגון לובי 99.
במכתב אותו שגרה עו"ד זהר אלטמן-רפאל, מנהלת תחום ממשלה בלובי 99, למשנה ליועצת המשפטית לממשלה עו"ד גיל לימון היא ציינה כי "דווקא תקופות משבר לעיתים קרובות מנוצלות על ידי גורמים רבי עוצמה על מנת "לגנוב סוסים", להפעיל מניפולציות ולקדם אינטרסים צרים ואישיים על פני אינטרסים ציבוריים כלליים. לא זו אף זו, תקופות משבר המאופיינות בכאוס, מקשות על הציבור לקבל מידע מהימן ולממש את זכותו לדעת ובאמצעותה, את זכותו וחובתו לפקח על תפקודם של נבחרי הציבור ושל הרשויות השונות".