סמי נפל בשבי ביום כיפור. תמונות הזוועה מהעוטף הציפו לו את הטראומה

סמי בן-אבו החליט הבוקר (ראשון) להגיע למשרד הפנים ולבקש כי ישיבו לו את הרישיון לנשיאת נשק. לפני כשנה החליט בן-אבו לוותר על הרישיון ועל האקדח שהחזיק במשך עשרות שנים. הטבח המזוויע בדרום והמלחמה שהחלה גרמו לו להתחרט, והוא שוב רוצה להצטייד בנשק.

בן-אבו נשבה בידי חיילים מצרים במלחמת יום כיפור, באוקטובר 1973. "התקופה שבה הייתי בשבי מלווה אותי כל החיים, כבר חמישים שנים, אבל הימים האלה מעוררים זיכרונות קשים נוספים. זה מגרד את המוגלה", אמר.

הוא וחבריו לחמו במשך ארבעה ימים במעוז "הכפר" שעל גדת תעלת סואץ, עד שהצבא המצרי כבש את המעוז ולקח בשבי את הלוחמים שנותרו בחיים. "המתקפה על יישובי הדרום, הצעקות לעזרה שלא הגיעה, ההבנה שאין מי שיושיע, חוסר האונים - כל אלה החזירו לי את הזיכרונות", אמר בן-אבו.

כמו שאר שבויי אותה מלחמה, גם בן-אבו לא טופל כששב מהשבי וגם במשך שנים רבות אחר כך. רק אחרי כשלושים שנה החל להשתנות יחסו של הממסד הישראלי לפדויי השבי. בן-אבו נמנה על הפעילים המרכזיים בעמותת "ערים בלילה", בעמותה חברים כ-300 פדויי שבי ממלחמות ישראל, וחבריה תומכים ועוזרים למי שזקוק לכך ומייצגים את השבויים לשעבר מול משרד הביטחון.

הוא מספר כי לא אחת, כשישב במרפסת ביתו והביט לרחוב, דמיין ג'יפ, מעין ג'יפ של הצבא הנאצי, וחייל אויב יורד ממנו ומשלח את תושבי הרחוב למעצר. "יש דברים שמלווים אותי כל החיים ואי אפשר להשתחרר מהם. לא האמנתי שמשהו דומה יקרה באמת בארץ שלנו", אמר.

אורי אהרנפלד נשבה גם הוא בידי חיילים מצרים בחזית סיני במלחמת יום כיפור. אצלו מעשי הזוועה והמלחמה בדרום לא הציפו את זיכרונות העבר. "אני יודע שחברים שלי עוברים עכשיו ימים קשים מאד. ההתמודדות של כל אחד שונה, זה לא שבר ביד ששמים עליה גבס והשבר מתאחה. זו פוסט-טראומה שמתבטאת אצל כל אחד בדרכים שונות".

הוא הסביר כי "מי שלא היה בסיטואציה כזאת לעולם לא יוכל להבין את מי שהיה בשבי. יכולת ההבנה שלכם רחוקה מאד ממה שאנחנו מבינים", אמר.

אהרנפלד, שמייחל כמו כל עם ישראל לשובם של השבויים והחטופים, מקווה שבהם ידעו לטפל בצורה נכונה יותר מזו שבה הוא ועוד 300 שבויי מלחמת יום כיפור טופלו. עם זאת הוא מביע חשש מהשלכות השבי בידי חמאס.

"פה לא מדובר בחיילים, אלא באזרחים רבים שטווח הגילים שלהם הוא מתינוקות עד קשישים. הפעם גם מדובר בארגון טרור ולא בצבא של מדינה שבידיו היינו שבויים. מדובר בהבדל משמעותי. אני, שעברתי דברים קשים בשבי, לא מסוגל לדמיין מה עוברים עכשיו האנשים שלנו שבידי חמאס. קשה לי לחשוב על כך, בעיקר אחרי שראינו בצילומים איך הם התנהגו". גם בן-אבו מוטרד ממה שראה בצילומים, ההתעללות והרוע שהפגינו הטרוריסטים. "אני רוצה לחבק כל אחד מהשבויים", אמר.