בבית העלמין של קיבוץ מצר הובא למנוחות רועי מונדר בן ה-50, שנרצח בשבת הארורה של ה-7 באוקטובר בקיבוץ ניר עוז. מאות ליוו אותו בדרכו האחרונה, למרות שרבים מבני קיבוצו התקשו להגיע, כיוון שפונו לאילת הרחוקה. אבל הוריו, אחותו קרן ובנה אוהד יעדרו מסיבה אחרת לגמרי. הם נחטפו על ידי מחבלי חמאס לעזה, שם מחר יציין האחיין אוהד, תלמיד כיתה ד', את יום הולדתו ה-9. עוד פן עצוב בסיפור המזעזע הזה.
קרן מונדר ובנה אוהד נסעו ביום שבת לבקר את הסבא וסבתא רותי ואברהם מונדר, שניהם בני יותר מ-70, ונפלו בשבי יחד איתם. "קשה להתמודד עם גודל הזוועה", אומר האסטרטג ברק רום שהתגורר בחודשים האחרונים במושב דקל הסמוך, והיה מיודד עם רועי. "אחד מכל ארבעה תושבי ניר עוז נעדר, נחטף או נרצח".
להלוויתו של רועי הגיע אביו של אוהד, אבי זכרי, עם חולצה ועליה תמונות של ארבעת בני משפחתו שנחטפו לעזה. כמו כן, הגיע האבא כשהוא חובש את הכובע של רועי מונדר. הכובע, שהיה סימן ההיכר של רועי, נשאר כשריד יחידי בבית השרוף בניר עוז.
ארונו של מונדר הובא לצלילי השיר "אל תפחד", של אהוד בנאי. בין המלווים בהלוויה היו רבים מאוהדי הקבוצות ליברפול ומכבי נתניה, אותן רועי אהב.
רועי מונדר היה מוכר לרבים בין היתר כאחד האנשים האהובים בחוג אוהדי ליברפול בישראל. חבריו של רועי מספרים כי בבוקר הנורא של אותה שבת, בשעה 6:35 הוא שלח באחת מקבוצות הווטסאפ הודעה כי "התחיל בלגן באזור שלהם". איש לא חשב שזו תהיה ההודעה האחרונה שלו בקבוצה.
אייל סגל, בעלי מכבי נתניה ספד לו אמר, "אומרים שמשפחה לא בוחרים. מונדר בחר בשתיים: משפחת מכבי נתניה ומשפחת ליברפול, שבימים האחרונים מתנהגת כאם חורגת". ביקורת נשמעה גם מאחד מאוהדי הקבוצה האנגלית שספד, "המציאות הכתה בנו ב-7 באוקטובר במתקפה הגדולה ביותר על העולם החופשי מאז העולם אינו יותר אותו העולם הארץ לא אותה ארץ וגם ליברפול היא לא אותה ליברפול ולמעשה היום ניתן לומר בודאות שהיא לא הייתה ראויה לאוהד מסור ומושבע כמוך".
יבגני אדלשטיין שעלה ב-1998 מרוסיה ושמשפחת מונדר היתה המשפחה המאמצת שלו בקיבוץ, בא להלוויה עם בתו ליזה. הוא היה אחד האחרונים ששוחחו איתו. "שמעתי שהתחילו אזעקות וירי וכבר החלו רקטות באשדוד ואני כרגיל במקרים כאלה מיד התקשרתי למונדר והוא אמר לי רק 'ז'ניה, המצב כרגיל, אני יוש בממ"ד' . מאז הקשר נעלם. זהו. אחר כך, כשהתקשרנו הרבה פעמים, לא הייתה תשובה. מצאנו דרכים לחפש את המשפחה". הוא נאנח והוסיף בצער, "מצאנו את רועי פה, בבית העלמין. ויודעים ששאר המשפחה בשבי".
אבי זכרי, בן הזוג של קרן, אחותו של רועי שנחטפה בשבי ואבי בנם המשותף אוהד, שגם הוא בשבי, אזר את הכוחות והשתתף אף הוא בהלוויה. הוא הגיע כשבידו כובעו של רועי וסיפר כיצד הגיעה לידיו: "הבית של רועי שרוף לגמרי לא נשאר זכר. פתחתי שם מחסן קטן, שרוף למחצה, והכובע הזה, שזה הכובע המסמל את רועי - חיכה לי שם בחושך. ביקשתי שייקחו ממנו דנ"א וזהו, הכובע איתי. זה השריד היחיד שנשאר בבית. לא נשאר שום דבר. כל מה שהיה הלך. המטבח נעלם. הקירות התפוצצו, לא יודע מה עשו שם. היתה שם אש בטמפרטורה מאוד גבוהה".
שגריר ישראל בארצות הברית, מיכאל הרצוג, מקדם קמפיין עולי של איסוף מכתבים לאוהד לרגל יום הולדתו. המטרה היא לאסוף מכתבים רבים מרחבי העולם כדי להגביר את הממודעות ולהפעיל לחץ לשחרור ילדינו ושאר החטופים. השגריר הרצוג יעביר את ברכות יום ההולדת שיתקבלו לצלב האדום וידרוש כי יועברו לאוהד. הוא ידרוש כי הצלב האדום ינקוט פעולות נחרצות להשיג גישה מיידית וללא תנאי לחטופים.