כמעט שבועיים מאז טבח 7 באוקטובר, וראש הממשלה בנימין נתניהו עוד לא עשה כמה דברים. הוא לא נכח באף אחת ממאות ההלוויות של קורבנות המתקפה הנאצית של החמאס, לא נפגש עם אף אחד מהאזרחים הניצולים וחברי כיתות הכוננות הגיבורים, גם לא ביקר בבתי החולים. ביום שבת שעבר הוא ירד לסיור קצר בהריסות כפר עזה ובארי אבל לא פגש שם תושבים, רק חיילים, ובכל הנאומים שנשא מאז האסון נמנע מלומר את המילה "קיבוצים", וכן לא הכיר במחיר הכבד שהתנועה הקיבוצית שילמה בגוף ובנפש אחרי שהופקרה על ידי מדינת ישראל בקו המגן הקדמי. מיותר לציין שכהרגלו בקודש, הוא גם לא ערך אף מסיבת עיתונאים, שמא אף אחד לא ישאל בטעות על עוד שתי מילים שעדיין לא יצאו מפיו: "אני אחראי".
רשימת הגנרלים והקברניטים שלקחו אחריות פומבית על הכשלים והמחדלים שהובילו לטרגדיה הקשה בתולדות מדינת ישראל הולכת ומתארכת. אתמול הצטרף שר הביטחון יואב גלנט לרמטכ"ל הרצי הלוי, ראש השב"כ רונן בר, ראש אמ"ן אהרון חליווה, מפקד חיל האוויר תומר בר, אלוף פיקוד דרום ירון פינקלמן, וראש המל"ל צחי הנגבי. גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וחלק משרי הליכוד, גם אם הוסיפו "למרות", "אבל" ו"זה לא הזמן לדבר על אשמה ואחריות". ורק ראש הממשלה בשלו, לא מביע שום חרטה או צער על האסון הנורא שקרה לעם ישראל במשמרת שלו, כשהוא המפקד.
באחת הטיוטות של נאום פתיחת המושב של נתניהו בכנסת ביום שני האחרון דווקא כן הופיעה פסקה בה התכוון לפנות לציבור ולקחת אחריות על האסון. ולו רק למראית עין, הפצירו בו חלק מיועציו, כדי להפסיק את העיסוק הציבורי והתקשורתי בסוגיה ולהתקדם. הפסקה הזו לא שרדה עד הנאום הסופי, ולא בטעות נשמטה. אחריות? הצחקתם אותו. מי שלא ידע על מחדלי אסון מירון, שחמק לו התאגיד בצוק איתן, ושהמציא את הסופרטנקר כדי לברוח מאסון הכרמל, יודע רק לברוח ממנה, ולהדביק את הכישלונות למישהו אחר.
באותה שיטת הישרדות, נתניהו חושב רק על ועדת החקירה של היום שאחרי המלחמה, ושכל הודאה פומבית באחריות תירשם בפרוטוקולים. ומי שמצפה שאחרי הקטסטרופה הלאומית הקשה ביותר מאז השואה הוא ישנה את דרכו, יסיק מסקנות אישיות, ואחרי המלחמה ירכין את ראשו ויפנה את הדרך למדינה להשתקם - כנראה עתיד להתאכזב.
מכונת התעמולה של נתניהו פועלת מהיום הראשון למלחמה במאמץ מוגבר להדביק את הכישלון לאחרים, וממשיכה להיערך ליום פקודה, ולשלב ועדות החקירה ביום שאחרי. בקבוצות הווטסאפ הביביסטיות רצות הודעות פייק זדוניות על בגידה צה"לית מבפנים, שמהדהדות את הקונספירציות שנתניהו שומע בבית, על בכירי צה"ל ומערכת הביטחון שאחראים לכל הכשלים והכישלונות וחברו יחדיו כדי להפיל אותו.
לפי מקורות בסביבת רה"מ, שרה נתניהו הורתה בשבוע שעבר למקורבים וגורמים בלשכה להתחיל לאסוף את כל החומרים, התקשורתיים הגלויים והפרוטוקולים החסויים מישיבות הקבינט והדיונים הביטחוניים, ואת כל הציטוטים של בכירי מערכת הביטחון, בעבר ובהווה, עם ההערכות המודיעיניות החסרות שלהם לגבי יכולות וכוונות החמאס בעזה.
אחד ממקורבי המשפחה הפיץ בשבוע שעבר הודעה בה נכתב "תתחילו ברשימת האנשים!!" בצירוף תמונתו של ראש אמ"ן, שסרטונים שלו משבח את ההרתעה מול החמאס ומעריך את הסיכוי למלחמה כנמוך מופצים כעת ברשתות החברתיות מכל עבר. בין המצוטטים המחופשים יהיו גם ראשי הממשלה לשעבר, נפתלי בנט ויאיר לפיד, ראשי השב"כ בעשור האחרון, הרמטכ"ל הרצי הלוי, ושני קודמיו בתפקיד, בני גנץ וגדי איזנקוט, שיושבים כעת לצדו של נתניהו בקבינט המלחמה של ממשלת החירום.
בשבוע שעבר דווח בחדשות 13 שראש הסגל של נתניהו, צחי ברוורמן, אסר על קציני צה"ל ולשכת שר הביטחון גלנט להקליט את דיוני הקבינט והערכות המצב, נוהג מבצעי מקובל בתקופת מלחמה. איסוף החומרים והשליטה בפרוטוקולים מעידים על כך שנתניהו מתכונן מעכשיו לוועדת החקירה, שם ינסה להטיל על הדרג הצבאי והביטחוני את האחריות לכל הקונספציות שקרסו במלחמת שמחת תורה. גם בנרטיב התקשורתי העכשווי נתניהו משקיע מאמץ מוגבר. כפי שדיווח דוד ורטהיים, הוא זימן אליו השבוע את מנהלי חדשות 12, 13 ועורך ידיעות אחרונות, וביקש מהם, בצורה כזו או אחרת, לרכך את הקו הביקורתי.
בין הרכבת האווירית של המנהיגים הבינלאומיים לבור בקריה וביקורים אצל חיילים, ומוקף בשופרות התעמולה של ערוץ 14, נתניהו מנותק מהציבור ולא מבין עדיין עד כמה הוא כועס. או שהוא מבין לחלוטין, לכן נמנע מלפגוש ולהיפגש עם המשפחות השכולות וניצולי התופת בעוטף, כדי לא להתמודד עם הכאב והזעם שיתפרץ עליו לעיני המצלמות. והוא פשוט חושב שהוא עוד יצא מזה בעזרת ניצחון גדול, בשדה הקרב וגם בקרב הנרטיבים והתודעות. גם אם בסוף יוציא את שתי מילות האחריות מפיו, זה רק כי ראה את זה בסקרים. אבל התודעה הציבורית לא תמחק לנתניהו את אירועי 7 באוקטובר, גם אם יתברר שכל צמרת צה"ל כשלה בתפקידה, ובין אם יודה או לא יודה באחריותו בעצמו. הוא האזרח מספר 1. זה שלו. ועליו. ומזה הוא לא יוכל לברוח.