אשקלון מחזיקה כבר כמה שנים בתואר המפוקפק "העיר המטווחת ביותר בארץ". כבר כמה סבבים שארגוני הטרור משגרים לעברה רקטות רבות וגורמות לנזקים רבים - אבל נדמה שכיום זה אף חריג יותר מבדרך כלל. התושבים, המתוסכלים מסירוב הממשלה לפנות תושבים ללא מיגון במלחמה הנוכחית, ומהתקציבים שהובטחו במשך שנים לעיר ולא הגיעו, החליטו לקחת יוזמה ולדאוג לעצמם. רבים בעיר מרגישים שהמדינה "שכחה אותם".
"אני אגיד לך את האמת, 95% מהתושבים מסתובבים בתחושה שדופקים אותם, בלי שום ספק", טוען עמנואל, תושב אשקלון ואב לילדים. "גדלנו פה ואנחנו אוהבים את המקום הזה, אבל זה מוגזם. אנחנו לא מקבלים הנחות במס, להרבה אין בכלל מרחבים מוגנים. בכל פעם שיש שיגור אנחנו נכנסים בכל מקרה למרחב המוגן מהפחד שאולי יש איזו טעות. חיים פה בחרדה גדולה".
למעלה מאלף רקטות נורו לעבר העיר מתחילת מבצע "חרבות ברזל", כשהקרבה לרצועת עזה (שבעה קילומטרים) מרעידה את העיר תכופות גם בכל תקיפה של חיל האוויר. סגנית ראש העיר, מירי אלטיט, מתארת "תחושה של הפקרות".
"אנחנו הרבה יותר מטווחים משדרות, כל השנים אנחנו זועקים את זעקת התושבים ושום דבר לא קורה", היא אומרת. מעבר לתפקידה בעירייה, אלטיט אחראית על חמ"ל הסיוע האזרחי שהוקם בעיר. "מילא אם זה היה פעם בכמה שנים, היינו מכילים - אבל אין פתרונות", היא מסבירה.
האשקלונים החליטו לא לחכות לסיוע מהממשלה ועם פתיחת המערכה הקימו חמ"ל אזרחי בסדר גודל עצום שמסייע לאלפי משפחות מדי יום עם אוכל חם, מזון לתינוקות, בגדים, צעצועים, סיוע בקניות ועוד. מתנדבים רבים מגיעים מהבוקר ועד הלילה, מביאים סחורות לחלוקה ושולחים חבילות לבתים תחת מטחי הרקטות.
מוקדם יותר השבוע נפלה רקטה מול החמ"ל האזרחי וכמעט גרם לאסון כבד - אבל התושבים הממושמעים נכנסו מהר לממ"ד, ושנגרם רק נזק גדול לרכוש. תוך דקות ספורות הם כבר חזרו להמשיך בעבודתם למען העיר. גם גבי ומשפחתו מתנדבים מהיום שהחמ"ל נפתח, כשהוא משנע אוכל לבעלי חיים ברחבי העיר וביתו עוזרת בסידור הצעצועים לפני החלוקה.
למרות שרוב התושבים בבניין שלו החליטו לעזוב למרכז, גדי נשאר עם משפחתו בעיר ולא מתכוון לזוז. "יש הפקרות מצד המדינה אבל אנחנו לא עסוקים בזה", הוא אומר. "אנחנו צריכים עכשיו להקרין כוח. זה הזמן לחזק אחד את השני. השכנים שלי כבר עזבו ביום שבת כשזה התחיל, אבל אני לא מוכן לעזוב. אני עושה את זה בשביל כל מי שעבר את הזוועות בעוטף. אם גם אנחנו נתפנה, לאן הם יגיעו? לתל אביב?".
ביום ראשון האחרון, ראש עיריית אשקלון תומר גלאם הגיע לכנסת בשיא הלחימה לדיון מיוחד בוועדת הכספים וזעם על היחס של הוועדות כלפי העוטף. "תפנו את מי שבלי מיגון, אני כל יום עובר בין המשפחות, 300 טילים נפלו לי בתוך העיר ו-138 דירות נפגעו. למה אני אחכה? העבירו לי 5 מיליון שקל אבל אני כבר הוצאתי מעל 17 מיליון שקל. איזה תשובות יש לכם לתת לאותם אנשים מסכנים? בכל שיגור יש פגיעות ויש הרוגים. איזה תשובות יש לך לאותם אנשים שחוץ מלהתפלל שלא ייפגעו אין להם כלום?".
"יצאה הודעה שקיבלנו 100 מיליון עבור הפינוי - לא קיבלנו שקל. שבע שנים אני צועק וכל פעם מקוששים עוד הצעת ממשלה. קיבינימט תכניסו את אשקלון לעוטף! היא חלק מהעוטף - לצערי ולא לשמחתי! אני צריך להמתין לוועדה שייקחו שישה ימים שיעבור כמה מיליוני שקלים? כל דבר זה ועדה מזורגגת עד שיעבור הכסף", תקף בוועדה.
הבוקר, שר האוצר סמוטריץ' החליט להכניס את אשקלון לרשימת יישובי הספר (בכפוף לאישור וועדת הכספים) - מה שאמור לאפשר לאשקלון פיצויים מנזקי מלחמה והטבות נוספות, אבל באשקלון - התושבים למודי ניסיון וכבר מפקפקים בהצהרות על סיוע.
סגנית ראש העיר אלטיט לא מתרשמת. "שמעתי על יישובי הספר, אבל אנחנו לא יודעים בכלל מה זה אומר. גם במערכות הקודמות היו דברים כאלה. גם אם נתנו לנו - אז מתי [זה יגיע]? ולך תחכה עד שיביאו את הסיוע. אחר כך בכלל איך ממלאים את הטפסים? ומי שלא מצליח למלא? ואנחנו למודי ניסיון: עד שלא חותמים, אנחנו לא מתחילים בכלל להתרגש. הכול יכול לקרות בדרך", היא אומרת.