מהודעת דובר צה"ל מלפני יומיים עולה כי כ-200 בני אדם נחטפו משטח ישראל לרצועת עזה ב-7 באוקטובר. מעבר לנושא הכאוב וההומניטרי, עולה השאלה אילו זכויות יש לחטופים מתוקף המשפט הבינלאומי במצבי לחימה.
כדי להבין טוב יותר היבט זה, שוחחנו עם ד"ר רועי שיינדורף, לשעבר המשנה ליועמ"ש למשפט בינלאומי וכיום שותף במשרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן. שיינדורף טוען כי בהחזקת החטופים, חמאס מבצע פשעי מלחמה על פי המשפט הבינלאומי, וכי חלה עליו החובה לספק להם מזון וטיפול רפואי.
"בראש ובראשונה זכותם של החטופים היא להשתחרר משבי החמאס", הדגיש שיינדורף. "זכות זו נובעת מכך שהם נחטפו באופן בלתי חוקי, ואסור להחזיק אותם. החטיפה והמשך ההחזקה שלהם הם פשע מלחמה. המשפט הבינלאומי אוסר באופן מובהק וחד משמעי על חטיפה והחזקה של בני ערובה".
אמנם יש חוקים בינלאומיים ברורים גם בנוגע לסיטואציה כזאת, אך החשש הוא כי חמאס לא פועל על פיהם. "כל עוד החטופים מוחזקים בידי החמאס, יש לחמאס חובה לשמור על זכויותיהם הבסיסיות. כך למשל, הם זכאים לקבל מזון, הם זכאים לקבל טיפול רפואי, ויש חובה לאפשר להם קשר עם המשפחות שלהם. למרבה הצער, מאחר שאנחנו מדברים על ארגון טרור אכזרי ומרושע שמחזיק בהם, יש חשש ממשי שזכויות אלה לא יכובדו", אמר שיינדורף.
לצלב האדום יש אפשרות מעשית לעזור לחטופים ברצועת עזה מכוח אמנת ז'נבה, אך כיום הארגון עדיין לא נפגש או העניק טיפול רפואי לשבויים ברצועה. "באופן היסטורי הצלב האדום מנסה לפעול בתור מתווך במצבים כאלה", אומר שיינדורף. "אין ויכוח שהארגון רוצה לעשות את זה, אבל לא תמיד הצדדים משתפים איתו פעולה. לצלב האדום יש תפקיד ואחריות לפעול ולעשות מאמצים כדי להביא לשחרור החטופים וכדי לוודא שזכויותיהם נשמרות והטיפול בהם הוא הולם".
בניגוד לצלב האדום, להם יש תפקיד מוגדר בסוגייה, שיינדורף אומר כי המדינה אינה מוגבלת מבחינה משפטית בניסיונותיה לשחרור החטופים. "אני משוכנע שהמדינה עושה כל מה שהיא יכולה, אין לי ספק בזה. ככלל, אין כאן עניין משפטי של מה מותר ומה אסור למדינה לעשות. אין תפקיד פורמאלי ליועמ"שית במשא ומתן לשחרור שבויים. אפשר, כמובן לערב אותה או את נציגיה, אבל אין חובה לעשות זאת", הוא אומר.