סג"מ יוחאי דוכן, בן 26 מקריית ארבע, נפל בקרב בשבת שמחת תורה בעת שלחם עם חייליו מגדוד 13 של גולני במוצב נחל עוז. כשהיה בן חמש נרצח אביו, אלכסנדר-יהונתן דוכן, בקרב עם מחבלים ב"ציר המתפללים" בחברון. באותו קרב בחודש נובמבר 2002, נפלו 12 חיילים וחברי כיתת הכוננות של קרית-ארבע שעליה נמנה אלכסנדר-יהונתן.
אלכסנדר-יהונתן ואשתו רבקה עלו לישראל מצרפת והתיישבו בקריית ארבע. ליוחאי שלושה אחים ואחות: יהודה, אליהו, תהילה ויואב-ינון. יוחאי למד בישיבה גבוהה באילת והתגייס כשהיה כבר בן 24. הוא רצה לעשות שירות צבאי מלא ולהיות לוחם בגולני.
ישראל שירן, קרוב משפחה, אמר ש"הלימוד בישיבה היה כדי להתעצם, להתחזק, להתמלא באמונה ולעשות שירות צבאי משמעותי. הוא למד בישיבה לא כדי להתעצם באישיותו כדי שיוכל להפוך את השירות הצבאי שלו לעוצמתי וערכי. היה בו שילוב של עדינות וכוח, כמו שנאמר בספר שמואל על דוד: 'עדינו העצני'. כלומר - עדין ורך בעת לימוד תורה וקשוח כמו עץ כשיצא למלחמה".
שירן אמר ש"יוחאי היה ביישן וצנוע ויחד עם זאת מאוד אמיץ". עוד אמר ש"היו לו הנהגות וכל מיני דברים שלא סטנדרטים לבחור בן 26 שרק רוצה לנוח כשהוא יוצא לחופשה מהצבא. הוא העצים את עצמו בדברים שהיו מחזקים אותו - לימוד תורה, תפילות, משפחה".
בסוכות ביקר בבית בפעם האחרונה והיה אמור להגיע הביתה גם בשבת האחרונה ותהילה אחותו הקטנה כבר דיברה איתו על האוכל שתכין לכבודו. היא התקשרה אליו בשבת בתשע בבוקר, אחרי שהמחבלים חדרו לשטח ישראל. "אני בסדר, תתפללו על כל עם ישראל", ביקש ממנה.
אחר כך לא שמעו ממנו. אחיו, יהודה ואליהו, גויסו באותה שבת לשירות מילואים וביום רביעי קיבלה המשפחה את הבשורה על נפילתו של יוחאי. "יוחאי חי בשביל כל עם ישראל, קשר לעם ישראל אצלו לא היה דבר אמורפי ומנותק אלא חי ופועם בתוכו", אמר יהודה, האח הבכור.