בשבת בשש וחצי בבוקר קצין האג"מ של חטיבת גולני התקשר מהחופשה שלו בארה"ב למח"ט אל"מ יאיר פלאי, העיר אותו מהשינה ודיווח לו על היקף ירי הרקטות מעזה. תוך כדי צועק לעברו מעבר לחלון השכן שלו במושב קשת ברמת הגולן, האלוף דוד זיני "פלי, זו מלחמה! מלחמה! לך תתכונן".
הפעולות הראשונות שביצע המח"ט היה להבין את גודל האירוע של החדירות ובהתאם להקפיץ את המפקדים והלוחמים. "48 שעות לפני המלחמה ישבתי עם המ"פים והלוחמים של חטיבת גולני בגבול רצועת עזה ואמרתי להם - נגמרו הפרות הסדר אבל לא להישען לאחור. תתכוננו למלחמה בצפון ואירוע בעזה. בגולני כל הזמן מדברים על מלחמה".
במקביל, שני מפקדי הגדודים 13 ו-51 מתקשרים אל המח"ט ומעדכנים אותו "מוצב נחל עוז נכבש...". הם ממשיכים לעדכן אותו בזמן שהוא טס בדרכים: "התחיל טיהור מחדש של כיסופים על ידי הלוחמים. אני מנסה לתת הנחיות בדרך ולהכווין ואז סמג"ד 51 פתאום כבר לא מדבר איתי. הוא חטף כדור, אישתו והילד איתו במוצב והוא הצליח להחביא אותם, בנתיים אני מקפיץ את כל מי שרק יכולתי לאזור - מבסיס האימונים, משטח 100, מאיו"ש, את כל הכוחות. אמרתי בצורה ברורה לסיירת גולני - קחו את כל האמל"ח שיש לכם, כולל רימונים וטילים. זו מלחמה. המג"דים כבר הגיעו ואומרים לי 'המוצבים נכבשו'. שני המג"דים אומרים לי: 'אני בהיתקלויות'. יש לי כבר סמג"ד פצוע קשה. אני מנסה לתקשר עם מ"פים והם נלחמים.
המח"ט ממשיך ומספר: "אני מגיע לאופקים ומבין שיש כבר כוחות בשטח. אני מנסה להבין איפה אני יכול להשפיע הכי הרבה. מאותר יותר שמעתי על מח"טים שנפגעו. שאלו אותי אם דיברתי עם שטיינברג (מח"ט הנח"ל), שהוא חבר מאוד טוב שלי - ואז הבנתי שהוא נהרג".
"נכשלנו בהגנה על קו המגע שנפרץ בעשרות מקומות"
אל"מ פלאי נזכר בכאוס בשעות הראשונות של הקרבות: "בגדול, משם לא מצליחים לייצר תמונת מצב על שום מקום. אתה רק מבין שיש המון מחבלים. שמג"ד 51 נלחם בגבורה. אני מבין שבמחסום ארז יש אירוע. המ"פ שלי שם אומר לי: 'אני בדרך חזרה מחופש. אין לי נשק. אני עם עשרה הרוגים. חטפו פה חיילים'. במקביל מ"פ על הים בזיקים לא עונה לי. המ"פ של אזור הים כבר בזיקים נתקל עם כיתת כוננות וזורקים לו מחסניות מעבר לגדר. הוא מצטרף לכוח של מגלן, רס"ן רועי בנימין, והם נתקלים ליד בא"ח העורף. הוא נלחם ורק אחרי 3 שעות מגיע למש"א ארז לחיילים שלו. יש שם קרב גדול עם נמרים והם נסוגים. לאחר מכן הם יוצאים לכיבוש מחדש של מש"א ארז וכובשים אותו".
מח"ט גולני לא חושש להכות על חטא ולהודות: "קודם כל נכשלנו בהגנה על קו המגע שנפרץ בעשרות מקומות ולא הגענו לתושבים. שמעתי על פריצות בגדר - בין 20 ל-30. יש לי עשרות הרוגים. יותר ממאה פצועים" יחד עם זאת הוא מדגיש: "למרות שהלוחמים הופתעו, תוך כדי שינה, והיו במספרים קטנים מהמחבלים הם נלחמו במשך שעות, נהרגו הרבה יותר מחבלים מחיילי צה"ל, שני מ"פים של מסייעות היו אחראים על פלוגה של אחת מהן הרגה בערך 40 מחבלים. גם במוצב פגה, שבסוף נטשו אותו, החיילים בו נלחמו - מחלקה וחצי נלחמה במאה מחבלים. יש שם מ"מ שנלחם כמו גיבור. הם התבצרו בחדר האוכל עם פצועים והרוגים. במוצב 'מופ' המ"פ היה בבית לפני חתונה. סמ"פ סוגר שבת בבסיס. החפ"ק שלו יוצא החוצה ונלחם. המוצב מגן על עצמו, הורג תשעה מחבלים. גם להם יש פצועים והרוגים. המ"פ מגיע מהבית וחובר אליהם ויחד הם מייצבים את המצב - ואז הסיירת מגיעה".
תמונות המצב המלאה מתחילה להתבהר: "כל מוצב של גולני בגבול היה במצב מלחמה. המחבלים הלכו לכל מקום במספרים גדולים ועם כמות אמל"ח מטורפת. כל מחבל שחצה את הגבול ידע בדיוק מה התפקיד שלו. רק לנחל עוז הגיעו כמאה מחבלים והיה להם רתק על הש.ג. הלוחמים התקשו לצאת החוצה כי טילי נ"ט נורו על כלי הרכב והרבה ג'יפים שלנו נפגעים מטילים. בשעות הערב נחל עוז וכיסופים שלנו. עדיין יש לחימה - אבל המוצבים שלנו. כל הזמן הזה לא ממש היה לנו פיקוד ושליטה - כי להבנתי הם פגעו בקווי התקשורת.
מח"ט גולני ממשיך ומספר על מצב חטיבת גולני והלחימה כולה בכל רחבי הדרום: "היו לנו מח"טים שנלחמו על חייהם ועל חיי לוחמים ואזרחים. 15 חדירות במקביל בכל גזרה, כשבכל חדירה יש לפחות 50 מחבלים. אתה מוצא את עצמך כמפקד שואל - מאיפה אני מתחיל להגן? שני המג"דים שלי נפצעו - אחד עם רסיס והשני מכחיש שהוא נפצע ומסרב להתפנות. תבינו - בגדוד 51 הסמג"ד פצוע, קצין אג"מ פצוע, קמב"צית פצועה, כל מי שסגר שבת פצוע. סמג"ד בנחל עוז נפצע, יש לוחמים ומפקדים שנהרגו. עברו 8 שעות עד שחילצו אותם. כל פעם שמנסים לצאת מהמוצב יש רתק שתוקף אותם בטילי נ"ט ורימונים ואחר כך מתנהלת לחימה בתוך המוצב.
"התפקיד של הלוחמים והמפקדים היה להגן. לאלו שהגיעו מהבתים לא היה מושג לאן הם נכנסים בגלל היקף האירועים, עוצמת האכזריות וכמות האמל"ח. למפקדים שהגיעו לאירועים לא הייתה תמונת מצב ואז אתה כמפקד חוטף את זה בעוצמות וכמויות שאתה לא מבין בכלל", משחזר אל"מ פלאי.
יש זמן לשאלות עכשיו?
"כצבא אנחנו צריכים לשאול את עצמנו המון שאלות. לא רק על אותו בוקר. אבל לא עכשיו. הלוחמים בבוקר ההוא היו מצוינים, חתרו למגע ברמה שאי אפשר לדמיין. הם נלחמו, סיכנו את חייהם, הצילו חברים. אנשים פה עשו דברים שאי אפשר להסביר בכלל. לוחמי גולני לחמו בגבורה. הם באמת נלחמו עד הכדור האחרון או עד המחבל האחרון".
מה כעת?
"אנחנו בלחימה. יש לנו כמות הרוגים גדולה מאוד. מתי פעם האחרונה גדודים בצה"ל חטפו כזו כמות של הרוגים? אני חושב על המשפחות השכולות. הם חלק מאתנו. חלק מגולני".
איך בכלל נראית החטיבה כעת?
"אני כשיר למלחמה. הבאנו לוחמים מבסיס האימונים של החטיבה. סתמנו פרצות בגדר. מג"ד כיסופים ומג"ד נחל עוז המשיכו להילחם ימים ארוכים בנמרים כדי לטהר את השטח".
אז מה השלב הבא?
"מה שהחמאס עשו זה לא נסלח. הם עשו טעות. הלכו רחוק מדי. התנהגות כזו לאוכלוסייה? אלה דברים בסדר גודל שאנחנו לא מכירים. אני לא מופתע מהאכזריות - היה לינץ ברמאללה, חטפו בחור דרוזי גוסס בג'נין. ידענו שהם הם אכזריים, אבל הופתעתי מהיקף האכזריות שלהם. ראיתי בסרטונים מחבלים שנראה כאילו הם הורגים כל יום. זה לא מזיז להם".
נפגשת עם המפקדים והלוחמים. מה אמרת להם על השלבים הבאים?
"אמרתי להם שהם גיבורים גדולים. חטפנו חזק אבל זו רק ההתחלה. אנחנו מתכוננים. הולכים להכות בהם ולפרק אותם. אחר כך נתעסק בשכול ובפצועים. כרגע נשות גולני והחטיבה דואגים להם. גם עם ישראל. נחבק אותם לכל החיים. ואנחנו? נעשה מה שמצפים מאתנו. כמח"ט גולני יש בי גאווה בלוחמים שלי - הם הכי טובים שיש וכל מילה נוספת רק תגרע ממעשי הגבורה".
מה יקרה אם יוחלט על כניסה קרקעית לעזה?
"אנחנו באמצע מלחמה ועכשיו צריכים לנצח. חייבים להוריד אותם על הברכיים או עד שלא ישאר להם מי שירד על הברכיים. בשביל האזרחים שלנו, בשביל ההרוגים, בשביל הפצועים ועבורנו כצבא וכדי להראות לכל האויבים מסביב. אחר כך צריך לסדר הרבה דברים - במיוחד מול האזרחים, החיים והמתים", אומר מח"ט גולני ומוסיף: "כל המפקדים והלוחמים שנפצעו, טיפלו בעצמם והמשיכו להילחם - אנחנו צריכים להצדיע להם. הם גיבורים. עכשיו תורנו להחזיר את הכבוד והביטחון לעם שלנו".